מחקר שיוצג בכנס ספיר: העיתונים תקפו וליגלגו על 'מחאת האמנים' בפרשת אריאל

ארבעת העיתונים היומיים נקטו עמדה בפרשת 'החרם' לכאורה של אמנים על הופעות בהיכל התרבות של אריאל, בחודש אוגוסט. כך עולה ממחקר שערך ארגון 'קשב' ויוצג בכנס כנס ספיר שיתקיים היום (יום ד') ומחר.

את המחקר ערכה חנה גרין, וניהלו שירי אירם ועופר ולודבסקי, עבור 'קשב'. המחקר בחן את 4 העיתונים המובילים - 'ידיעות אחרונות', 'ישראל היום', 'מעריב' ו'הארץ', בתאריכים 29-31 באוגוסט 2010.

הארגון הוקם לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, על ידי קבוצה של אנשי רוח, משפטנים, אנשי אקדמיה וציבור במטרה להגן ולקדם את ערכי הדמוקרטיה בישראל. 'קשב' מפרסם תחקירים, דו"חות מחקר ודפי מידע על מגמות של דה-לגיטימציה כלפי מוסדות הדמוקרטיה, על הסתה ואלימות על רקע אידיאולוגי ועל תפקוד התקשורת בישראל. יש לציין כי הארגון מזוהה עם השמאל הישראלי.

36 אמנים מבקשים: להופיע בתחומי הקו הירוק

ממצאי המחקר מצביעים לדעת עורכיו, כי הסיקור בעיתונים התייחס לביקורת על מפעל ההתנחלויות כמאיימת על החברה, והוציא אותה אל מחוץ למחנה: "התקשורת הישראלית הצטרפה, למעשה, למגמות האנטי-דמוקרטיות הפוקדות בימים אלה את מדינת ישראל", נכתב.

כזכור, באוגוסט 2010 הודיעו התיאטראות הגדולים בישראל על כוונתם להציג בהיכל התרבות החדש באריאל. בעקבות כך פרסמו ב-26 באוגוסט 36 אנשי תיאטרון מכתב הקורא להנהלותיהם לקיים את פעילות התיאטראות בתוך תחומי הקו הירוק, ומודיע על סירובם להופיע באריאל או בכל התנחלות אחרת.

מכתב זה זכה לסיקור רחב בעיתונות המרכזית בישראל. בעקבות מחאת האמנים נגד הופעה מעבר לקו הירוק התעורר גל של תגובת נגד מצד אנשי ציבור, פוליטיקאים ואמנים המתנגדים למחאה. עם פתיחת היכל התרבות בתחילת חודש נובמבר, זכה הנושא שוב להגיע לראש סדר היום הציבורי.

עורכי הסקר טוענים כי "אי אפשר להתעלם מהאווירה הציבורית וההתרחשויות בתקופה בה פורסם המכתב, בעידן של דומיננטיות פוליטיות של הימין בזירה הציבורית והפוליטית בישראל, שנתיים לאחר תום מבצע 'עופרת יצוקה' בעזה. בתקופה זו התגברו תופעות של דה-לגיטימציה כלפי ישראל בעולם ובמקביל התרבו ההתקפות מבית כלפי משמיעי ביקורת פנימית, עד כדי החלטה להקים ועדת חקירה של הכנסת נגד ארגוני שלום וזכויות אדם".

'ידיעות', 'ישראל היום' ו'מעריב' עם אריאל, 'הארץ' מזגזג

בין היתר נטען במחקר כי כותרות 'ידיעות', 'מעריב' ו'ישראל היום' הבליטו את עמדת המתנגדים למחאת אנשי התיאטרון. ב'ישראל היום' הכותרת הייתה "הם שכחו מי משלם", ובמשנה ציטוט של שרת התרבות לימור לבנת שאמרה כי "אמן שהוא חלק ממוסד הנהנה מתמיכת המדינה לא יכול לבחור את הקהל". ב'ידיעות' הכותרת הייתה "תיאטרון האבסורד", ואילו ב'מעריב' הכותרת הייתה "אמנות נגד סרבנות", וכותרת הגג - "בעקבות עצומת אנשי התיאטרון: עשרות שחקנים, זמרים וזוכי פרס ישראל חתמו על עצומה נגד החרמת אריאל".

המחקר טוען כי עמדת המחאה של אנשי התיאטרון הגיעה פעמים רבות אל כותרות המשנה, אך הכותרות הראשיות של כתבות אלו הביעו זלזול לכאורה בעמדתם וייצגו את העמדה ההפוכה. בין היתר: "35 "טאלנטים" (הגרשיים במקור, א"כ) של התיאטראות בארץ במכתב מחאה: "לא מוכנים להופיע באריאל" שפורסם ב'ישראל היום'. תמיכה בעמדת האמנים, כך נטען במחקר, הייתה רק בשולי הסיקור, בתוך הכתבות ובעמודי הדעות.

וכיצד 'הארץ', הנחשב לעיתון ליברלי עם נטייה לשמאל המדיני, נגע בסוגיית האמנים? "גם הוא לקה בחוסר איזון בהצגת העמדות אך באופן שונה מהעיתונים האחרים", נכתב במחקר, "בימים ראשון ושלישי הודגשה עמדת המוחים, וביום שני הודגשה עמדת המתנגדים".

בין היתר מובאים כותרות שהופיעו בעיתון, כגון "נתניהו גינה את החרם ואיים לפגוע בתקציב התיאטראות", "תושבי אריאל מנסים להסתיר את העלבון", "בתל אביב לא כולם תומכים בחרם", ו"מאיפה מגיע הכסף".