גיל שנהב: "התכנון שמרני, לא כולם רוצים לגור בשטאנץ אם המושבות"
מתכנני ערים בישראל ניצבים בפני אתגרים רבים הנובעים ברובם משנים ארוכות של חוסר מחשבה, חוסר מעוף ובירוקרטיה מנוונת. בשיחה עם Bizportal מספק האדריכל גיל שנהב פתרונות אלטרנטיביים למחדלים בתכנון האורבני.
איך נוצר המצב שרק תל אביב נחשבת לעיר אמיתית ותוססת? רוב הערים בארץ הן סוג של עיירות שינה
"הפרברים בארץ גדלו מעבר לגודל מסויים והפכו לערים. עיירות חקלאיות דוגמת הרצליה וראשון לציון צמחו לעיר, בניגוד לערים בחו"ל שצמחו במעגלים מעיר עתיקה. בראשון לציון לדוגמה אין קשר בין השכונות למרכז, אנחנו מציעים לעבות את מרכזי העיר. גבעתיים לדוגמה, ללא תל אביב היא לא הייתה נחשקת. צריך אומץ, לעיתים אנחנו חוטאים בלהיות יותר מדיי מגוננים ואז העיר לא זוכה לקפיצת מדרגה".
אז מה הפתרון? בפאתי הערים נבנו לאורך השנים כל כך הרבה פילים לבנים דוגמת 'עיר הקניונים' השוממת בראשון לציון
"את הקניונים בראשון לציון צריך להפוך למתחמי עירוב שימושים. כיום מדובר במבנים סגורים ואטומים, צריך לקחת את 5-7 הקניונים ולהקים למטה דיסקוטק לדוגמה, בקומות הביניים חנויות ומעליהן משרדים ודירות. אנחנו שוגים כשאנחנו חושבים שכולם רוצים להתגורר באותו השטאנץ של שכונות מגורים טיפוסיות דוגמת אם המושבות, יש משהו כל כך פחדני כאן. האוכלוסיה יותר מתקדמת ממתכנני הערים וישנם לא מעט צעירים ואמנים שמחפשים להתגורר במתחמים שוקקים, מי חשב פעם שפלורנטין תהפוך לשכונה כל כך מבוקשת? לחילופין ניתן להסב את האזור למעונות סטודנטים, הלוא המכללה למינהל לא רחוקה משם כל כך. המבנים המוסבים הם הטובים ביותר לתפקוד".
לדעת רבים פינוי בינוי הוא הפתרון, אך מה ניתן לעשות נגד המתנגדים הרבים, דוגמת האם החד הורית שניסתה לתקוע פרוייקט שלם בנווה שרת?
"עם כל הציניות, בית המשפט מכיר את הבעייתיות החברתית בישראל. בית המשפט נתן פסק דין נחרץ כנגד האישה שהתנגדה לפרויקט הפינוי בינוי בנווה שרת ופעל באופן מהיר. בתחום הפינוי בינוי צריך את הנחישות של העיר והמדינה, אך אסור לכפות פתרונות, הרעיון הוא לתת לאנשים ליישר את הגב, להחזיר לאנשים את הכבוד כדי שהם יהיו שותפים למהלך, כמגיעים ממקום נכון גם הסחטנים ביותר מתרצים. במסגרת החברה לפיתוח והתחדשות עירונית סיימנו את תהליכי האישור של 4 פרויקטים ברמת השרון. הדיירים עצמם בחרו את היזמים במכרז סגור. לדעתי נסיים את כל פרויקט בכ-6 שנים, זה זמן סביר".
אבל אנחנו רואים כי ראש עיריית תל אביב שם מקלות בגלגלים של ההתחדשות העירונית בסיכול חיזוק מבנים במסגרת תמ"א 38
"חבל לי שרון חולדאי, ראש עיריית תל אביב וחזי ברקוביץ', מהנדס העירייה, מצהירים שהם בעד התמ"א, אך בסופו של דבר מכשילים אותה. כשהם רוצים לעשות משהו הם עושים אותו בגדול, אך כרגע כל התחום מדשדש וחשבון הנפש יהיה כואב. ציפית שהם יובילו את הנושא, זו עיר שלא מפחדת וברגע שתשתנה התפיסה כל התחום יזכה לתנופה".
מה אתה חושב על תכנית הוד"לים של נתניהו? זה לא עשוי לגרום לנזק?
"הול"לים הישנים לא גרמו לשום נזק, הן קיצרו הליכים וזה מבורך, אולם אפשר להשיג תוצאות יותר טובות ללא רוח וצילצולים, צריך פשוט להכפיל את מספר העובדים בוועדות, יש שם בסך הכל אנשים טובים ומקצועיים".
ואתה לא חושש כי קיצור לוחות הזמנים יפתח פתח לפרשיות שחיתות חדשות דוגמת הולילנד?
- 2.רונה 23/03/2011 11:25הגב לתגובה זוברעידת האדמה שתהיה כאן, מה שקרה ביפן קטן על מה שנראה בארץ!
- אילת 23/03/2011 11:36הגב לתגובה זובניינים שהם גם משרדים וגם חנויות וגם דירות למגורים, זה עובד שם מצוין ויכול בלי ספק לעבוד גם בארץ
- 1.והעירייה מקשה 22/03/2011 18:14הגב לתגובה זויש תמא38-גרסא2 המאפשרת פינוי-בינוי אבל המחוקק עשה חצי עבודה רק כדי לתקן בעוד 3 שנים - פשוט לא הוסיפו מספיק זכויות בנייה לפצות על העלויות הנוספות בפינוי בינוי.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
שקל חזק עוזר ליבואנים (מסוימים) ומקשה על יצואנים - מי נמצא בכל צד של המטבע ואיך זה קשור לעונת הדוחות
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.5% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי.
נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק מאוד, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרוויחים
וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.
