דעה

תראה מה שצבע יכול לעשות: על קמפיין הצבע של מותג טמבור

עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, טוענת שאפשר למצוא זווית מקורית וחדשה למותג, גם בלי לנטוש את ערכי הליבה. הדוגמא הטובה לכך - טמבור
עטרה בילר | (12)

מזה כ-30 שנה מצליחה הסיסמא 'תראה מה שצבע יכול לעשות' לשרוד את ענני קרבות הפרסום ולשמור על אותו טון ואותו מסר. צבע מכניס רגש ופנטזיה ורגש לעולם שאין בו צבע ואין בו רגש או דמיון.

המשוואה היא משוואה כלל אנושית, והשימוש במילה צבע כמילה נרדפת לרגש ופנטזיה מוטמעת בהוויה האוניברסאלית.

ההקבלה צבע = רגש ופנטזיה, מופיעה גם כקלישאה קולנועית כשהסרט הופך משחור לבן לצבעוני והתמונה מבהירה לצופה לחלוטין שמשהו טוב ופלאי קורה.

במשך שנים רבות עשה המותג טמבור שימוש בקלישאה שצבע מביע רגש ומבטא דמיון. סיפור המותג תמיד הראה שלל צבעים שפוגשים לרוב שלל אנשים והעלילה סיפרה כמעט כל מה שאפשר לספר ולאלתר בתוך עולם תוכן זה.

כאשר נירלט הגבירו את נוכחותם במדיה והכניסו אלמנטים חדשים לדיון על צבעוניות ותפקיד הצבע בחיינו, טמבור עמדה בפני צומת דרכים כמובילת שוק הצבעים. מה עושים כשהמתחרה שותה לך ואוכל לך את הרעיונות ועושה זאת לפעמים טוב ממך?

הקמפיין האחרון של המותג טמבור מוכיח שאפשר למצוא זווית מקורית וחדשה בלי לשבור את הכלים ובלי לנטוש את ערכי הליבה. טמבור, בגיל 75 הבינו שצבע יכול לעשות יותר.

בסרט ההיסטורי - נוסטלגי החדש לטמבור לצלילי הלחן 'תישאר צעיר לנצח' של רמי קליינשטיין, נוצרה סופסוף תפנית מעניינת בסיפור של מה שצבע יכול לעשות. הסרט מספר סיפור קלאסי על מספר דורות שצובעים בטמבור ומסתיים ב"תראה מה שצבע יכול לעשות".

אולם הוא מפתיע בכך שהוא עושה את ההיפך הגמור ממה שכל צבעי טמבור הקודמים עשו. הוא מצטמצם לאורך 75 שנותיו, ולאורך 3 הדורות המככבים בו, רק לצבע אחד. כחול.

יתר על כן, האגדה מגדילה לעשות כשהיא מציגה את פחית הצבע הכחול כאותה פחית ישנה עם לוגו טמבור המקורי שהסבא קנה בילדותו. מתוך אותה פחית תיצבע עגלת צעצוע, יצויר שער של משחק כדורגל שכונתי, קיטבג צבאי, דירה של זוג צעיר, בית עץ, חיפושית פולקסווגן.. עד לטיפה האחרונה ששולחת את גיבור הסרט עם נכדו לחנות טמבור כדי לעשות refill. שם הם כמובן קונים צבע כחול וצובעים בו את אופניו של הילד.

לא חשוב כמה פירושים אפשר לתת למשיכת הצבע הדווקא - כחול שמלווה את כל הדורות בסרט. ואפשר. מה שחשוב זה שהאקט הוא אקט אמיץ של מנהיג, שהגיע לרגע בו הוא מבין שאינו זקוק יותר להתפאר במרכולתו.

מותג צבעים שידוע במניפת צבעיו ושמדבר אלינו תמיד בשלל צבעים עושה פניה חדה, ובוחר פתאום להגיד לנו שמה שחשוב זה לא המוצר אלא חווית הלקוח. מה שה'צבע יכול לעשות' זה להפוך קיר למשחק כדורגל, להיות זה שהופך דירה לבית, לסמל תקופות בחיים ולהשתלב בציר המשפחה וההוויה המקומית לאורך דורות. כדי להגיד את זה צריך להוציא את הצבע מהקשרו ולהבהיר שלפחות בסרט הזה אנחנו לא 'מוכרים לך מגוון צבעים. במובן זה מצטרף טמבור למותגי על מהסוג של אורנג', ו-yes שבאופן עקרוני נמנעים ממסרים מכירתיים בקמפייני תדמית המותג שלהם.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    חוות דעת של דינוזאור (ל"ת)
    מיכאל 22/03/2011 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מייק 22/03/2011 11:35
    הגב לתגובה זו
    וכל הכבוד לטמבור.
  • 7.
    אורן 21/03/2011 22:46
    הגב לתגובה זו
    לא אגדה ולא נעליים. כדי לרגש באמת צריך להתרומם מעל לקיטש, ולבוא עם רעיון יותר מקורי.
  • 6.
    נחום תקום 21/03/2011 12:16
    הגב לתגובה זו
    מרגשת, עשויה היטב, שומרת על ערכי הליבה. בקיצור, שאפו גדול לטמבור ומוצריה. אין עליכם.
  • 5.
    bu 20/03/2011 21:57
    הגב לתגובה זו
    http://mizbala.com/?p=15913
  • אחד שמבין 20/03/2011 23:44
    הגב לתגובה זו
    לאף אחד אין בעלות על הסיפור מעגל החיים. או על הטכניקה של למקם אותה סצנה בשתי נקודות זמן שונות. אי לכך טמבור מספרת סיפור מקורי בזכות הצבע ולא בגלל הסיפור הנוסטלגי שמשמש רק רקע.
  • 4.
    רני 20/03/2011 21:09
    הגב לתגובה זו
    משעממת לדעתי
  • 3.
    רואים את טביעת האצבע של ויצמן הסמנכל התותח (ל"ת)
    הצבאי 20/03/2011 12:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קופרייטר אלוף!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    שי 20/03/2011 12:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עידו 20/03/2011 12:10
    הגב לתגובה זו
    הגברת הזאת כבר מוציאה אותי מהדעת! מספיק כבר! אתם עושים צחוק מהעבודה!!! היא לא מחוברת לכלום!!!
  • טמבור שמה בכיס הקטן את נירטל!!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    שי 20/03/2011 15:12
    הגב לתגובה זו
  • עידו 21/03/2011 10:57
    מי שמחליט שמשעמם לו בבית ועל זה שצריך להחליף את הצבע. הנשים. תיתווכחו אם מי שאתם רוצים אבל זאת עובדה. נירלט חשבה נכון.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.