פרסום ראשון

זו לא מתיחה: גיליון סופ"ש של 'מעריב' יופץ במתכונת החדשה - כבר ב-1 באפריל

במהלך אפריל יופץ גם העיתון היומי במתכונת חדשה. עתידו של ערוץ NRG יהדות בסימן שאלה, מבקר הקולנוע מאיר שניצר עשוי לסיים דרכו בעיתון
אלכסנדר כץ | (8)

עיתון סוף השבוע של 'מעריב' עם תוספות של גרסאות שבועיות רזות לכמה ממגזיני הקבוצה, יצא על פי הערכות כבר ב-1 באפריל - כך נודע לאייס. מיד לאחר מכן צפוי גם לצאת העיתון היומי בגרסתו החדשה, כשמדורי הספורט, 'המגזין' ומוסף הכלכלה בן 7 עמודי התוכן, יכללו בתוכו.

מעריב סוף השבוע יכלול, במקביל ל'מוסף שבת', 'סופשבוע', 'עסקים שישי' ו'תרבות', גם גרסה רזה של מגזין הבידור 'רייטינג' ושל 'את', ויתכן אף שגם מגזין שיזכיר את 'ביג טיים', שנסגר אתמול, כפי שפורסם לראשונה באייס.

בתקופה הקרובה יפטר מעריב כ-80-120 עובדים, מהלך עליו פורסם לראשונה באייס. הליך השימועים החל אתמול, וכבר לא מעט עובדים מוצאים עצמן מחוץ לבית מעריב, בהם הכתבת הפוליטית מיה בנגל, סגנית עורך 'רייטינג' מיכל יפה, כתבת התעשייה רונית מורגנשטרן, כתבת המשפט והתיירות ענת שיחור אהרונסון, וכתבת המדיה ופרסום חני יודל.

שם מעניין נוסף שעולה כמועמד לפיטורים, הוא של מבקר הסרטים המיתולוגי מאיר שניצר. שניצר שוהה בימים האחרונים בחו"ל ולכן טרם זומן להליך שימוע. שניצר כותב ב'מעריב' ב-10 השנים האחרונות כמבקר סרטים וטלוויזיה. בעבר היה עורך 'העיר' ומוסף 'הארץ'.

גורם במעריב אמר לאייס: "שניצר ותיק עם משכורת גבוהה מאד, ולא בטוח שלמעריב משתלם להחזיק אותו בתנאים האלה". שניצר אמר לאייס ממקום חופשתו בחו"ל: "לא ידוע לי עדיין על החלטה כזאת".

גם עתידו של ערוץ NRG יהדות לוט בערפל. במקביל לעזיבתו עורך הערוץ יצחק טסלר, המשמש גם ככתב לענייני דתות, גם שאר הכותבים וכותבי הטורים יפסיקו לכתוב עבור הערוץ, ויש סימני שאלה לגבי הערוץ שזוכה לפופולאריות בקרב המגזר הדתי.

במעריב סירבו להגיב.

יעביר 40 מיליון שקל לחברה?

בתוך כך, הוציאה היום קבוצת מעריב הודעה לבורסה, על פיה בעל המניות בקבוצה, זקי רכיב, בוחן אפשרות של הזרמת הון לחברה הבת מעריב הוצאת מודיעין בסך של עד 40 מיליון שקל כנגד הקצאת מניות החברה הבת בשיעור של 60% מההון המונפק והנפרע של החברה הבת.

רכיב יבצע את העברה בכפוף להשלמת מכירת פעילות בית הדפוס של החברה הבת והעברת תמורת המכירה לבנקים המממנים כנגד מחיקת חובות קבוצת מעריב לבנקים, ובכפוף להמרה למניות של הלוואות הבעלים שהועמדו לחברה ולחברה הבת וביטול ערבויות של החברה הבת כלפי החברה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עמי אטינגר 16/03/2011 12:20
    הגב לתגובה זו
    כואב הלב לאן התדרדר העיתון
  • 7.
    תרבות אחרת 16/03/2011 11:02
    הגב לתגובה זו
    לשבוע ומשעמם בטירוף
  • 6.
    יאיר 16/03/2011 01:41
    הגב לתגובה זו
    טמבלים, אם העיתון נעשה רזה, חזקו לפחות את התוכן. גייסו עוד שניצרים. במקום זה אתם אומרים לו שלום ומחלישים את העיתון פעם שנייה
  • 5.
    hgbekv 15/03/2011 23:10
    הגב לתגובה זו
    מעריב מיותר!! יש מספיק כלי תקשרות. רדיו, אינטנרט, טלוויזיה, עיתונים. מי צריך את מעריב? מעריב הוא בסך הכול חיקוי זול, עלוב ומיותר של ידיעות אחרונות.
  • 4.
    יענקל 15/03/2011 21:47
    הגב לתגובה זו
    מה הוא יעשה . האם הואהישרוד וימשיך לחלק חשבוניות בסיטונאותב לכל מעסיקיו בחלטורות. דווקא לו אין בעיה אם יפוטר
  • 3.
    מביניהו============ 15/03/2011 18:23
    הגב לתגובה זו
    קריסתו הצפוייה של מעריב מחייבת הערכות כוללת של כל שוחרי הדמוקרטייה במדינה-חייבים להציל את העיתון.אוי למדינה שמעריב לא יהיה חלק מכלי התקשורת שלה.פשוט אסור להפקיר את העיתון.
  • 2.
    מרסלו 15/03/2011 17:53
    הגב לתגובה זו
    כרגיל עופר נמרודי ברח בזמן עם הכסף ומשאיר לאחרים לאכול את החרה!!!
  • 1.
    שוקניסט 15/03/2011 15:58
    הגב לתגובה זו
    שלא תגידו שלא אמרתי. קונדליס כבר התחילה לעבוד. ראיתי אותם בגבעתיים
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?