אקרמן מזהה הזדמנויות: "אנו מתמודדים על עסקאות בברזיל ב-2 מיליארד דולר"

מנכ"ל אלביט מערכות יוסי אקרמן מדבר בכנס אנליסטים שעורכת החברה לאור פרסום הדו"חות השנתיים. אקרמן מעריך כי החברה תחזור להציג צמיחה בשנת 2011
תומר קורנפלד | (1)

חברת אלביט מערכות פרסמה הבוקר תוצאות כספיות פושרות המסכמות את שנת 2010 שכוללות רווח נקי מתואם של 222 מיליון דולר בשנה החולפת. החברה, המנוהלת על ידי יוסי אקרמן עורכת כנס אנליסטים שבו היא מדברת על השנה החולפת וההזדמנויות של החברה בשנת 2011. בכנס נוכח גם יו"ר החברה מיקי פדרמן. אקרמן פתח את דבריו וציין כי "שנת 2010 היא לא שנה שבה המשיכה אלביט לא צמחה כמו בשנים האחרונות .ברבעון הרביעי גדלנו במכירות ולהגדיל את צבר ההזמנות שלנו, דבר אשר נותן לנו אופק חיובי לשנת 2011". אקרמן הסביר כי החל מהשנה, תציג החברה תוצאות כספיות מתואמות (Non-GAAP) אשר מאפשרים לנתח את מצבה של החברהטוב יותר. זאת הסיבה מדוע הרווח המתואם של החברה ברבעון הרביעי היה גבוה יותר מאשר הרווח החשבונאי (222.4 מיליון דולר לעומת 183.5 מיליון דולר). בין הפערים ציין אקרמן "אירועים פיננסיים כתוצאה מהרכישה של M7 ושל סולתם". תשומת לב מייחס אקרמן לפעילות החברה באירופה. לגבי אירופה מערבית, מציין אקרמן כי בריטניה החליטה לקצץ בתקציב הביטחון. בבריטניה החליטו בדומה לארצות הברית לקצץ בפרוייקטים מסוימים, אולם החליטה להשאיר את פרוייקט ה-WatchKeeper (מטוסים ללא טייס) על כנה. במזרח אירופה מצפה החברה להגדלת הפעילות בעקבות הגדלת התקציבים. לגבי שאר העולם, מסביר אקרמן כי תקציבי הביטחון של מדינות הפאסיפיק כגון אוסטרליה וברזיל עולים. לאור זאת, מעריך אקרמן כי אלביט מערכות תחזור לצמוח בשנת 2011. לדבריו: "העולם חושש, אך ממשיך להוציא כסף על ביטחון". ניתוח שביצעה החברה מצביע על כך כי קצב הגידול בתקציבי הביטחון בעולם מתמתנים אך עדיין נמצאים במגמת עלייה. בחברה החליטו למרות ההאטה המסוימת בפעילות לא לקצץ בהוצאות על מחקר ופיתוח. אלביט מערכות החליטה להסיט חלק מן ההוצאות להשקעה במערכות שאותן אפשר להוציא לשוק בהקדם האפשרי על חשבון פיתוחים ארוכי טווח. בין מנועי הצמיחה של החברה לשנה הקרובה מציין אקרמן את מגזר האימון ההפעלה והתחזוקה. שוק הסימולציה בעולם עולה מאחר והצבאות עוברים פחות לאימונים חיים כדי לחסוך כסף ולכן קיים פוטנציאל במגזר זה. כראייה מציין אקרמן כי גם צה"ל עבר לפעול בתחום הסימולטורים שמצליח להקטין את העלויות בקרוב למחצית. תחום נוסף שבו משקיעה אלביט מערכות הוא תחום ההגנה והשרידות. הגנה על בסיסים, על חיילים ועל מטוסים. להערכתו של אקרמן גם מערכת כיפת ברזל שבה משתמש צה"ל להגנה מפני טילים תספק הגנה לבסיסים בארץ. במסיבת העיתונאים מספק אקרמן התייחסות לאלישרא: מדובר בחברה מעולה עם ביצועים פיננסיים מרשימים. בתוך מספר ימים נשלים את רכישת 30% הנותרים שתעשה את החיים טובים ברמת ההנהלה ויש כאן חיזוק משמעותי לאלביט. לגבי ההזדמנויות של החברה מציין אקרמן כי החברה מתמודדת בימים אלו על עסקאות בברזיל בהיקף של 2 מיליארד דולר. "עד עכשיו מכרנו שם במאות מיליוני דולרים ויש פוטנציאל עצום במדינה והמעמד שלנו מצוין".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הלוואי שלא תזכו בכלום (ל"ת)
    מושון 15/03/2011 21:17
    הגב לתגובה זו
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.