אקרמן מזהה הזדמנויות: "אנו מתמודדים על עסקאות בברזיל ב-2 מיליארד דולר"
חברת אלביט מערכות פרסמה הבוקר תוצאות כספיות פושרות המסכמות את שנת 2010 שכוללות רווח נקי מתואם של 222 מיליון דולר בשנה החולפת. החברה, המנוהלת על ידי יוסי אקרמן עורכת כנס אנליסטים שבו היא מדברת על השנה החולפת וההזדמנויות של החברה בשנת 2011. בכנס נוכח גם יו"ר החברה מיקי פדרמן.
אקרמן פתח את דבריו וציין כי "שנת 2010 היא לא שנה שבה המשיכה אלביט לא צמחה כמו בשנים האחרונות .ברבעון הרביעי גדלנו במכירות ולהגדיל את צבר ההזמנות שלנו, דבר אשר נותן לנו אופק חיובי לשנת 2011".
אקרמן הסביר כי החל מהשנה, תציג החברה תוצאות כספיות מתואמות (Non-GAAP) אשר מאפשרים לנתח את מצבה של החברהטוב יותר. זאת הסיבה מדוע הרווח המתואם של החברה ברבעון הרביעי היה גבוה יותר מאשר הרווח החשבונאי (222.4 מיליון דולר לעומת 183.5 מיליון דולר). בין הפערים ציין אקרמן "אירועים פיננסיים כתוצאה מהרכישה של M7 ושל סולתם".
תשומת לב מייחס אקרמן לפעילות החברה באירופה. לגבי אירופה מערבית, מציין אקרמן כי בריטניה החליטה לקצץ בתקציב הביטחון. בבריטניה החליטו בדומה לארצות הברית לקצץ בפרוייקטים מסוימים, אולם החליטה להשאיר את פרוייקט ה-WatchKeeper (מטוסים ללא טייס) על כנה. במזרח אירופה מצפה החברה להגדלת הפעילות בעקבות הגדלת התקציבים.
לגבי שאר העולם, מסביר אקרמן כי תקציבי הביטחון של מדינות הפאסיפיק כגון אוסטרליה וברזיל עולים. לאור זאת, מעריך אקרמן כי אלביט מערכות תחזור לצמוח בשנת 2011. לדבריו: "העולם חושש, אך ממשיך להוציא כסף על ביטחון". ניתוח שביצעה החברה מצביע על כך כי קצב הגידול בתקציבי הביטחון בעולם מתמתנים אך עדיין נמצאים במגמת עלייה.
בחברה החליטו למרות ההאטה המסוימת בפעילות לא לקצץ בהוצאות על מחקר ופיתוח. אלביט מערכות החליטה להסיט חלק מן ההוצאות להשקעה במערכות שאותן אפשר להוציא לשוק בהקדם האפשרי על חשבון פיתוחים ארוכי טווח.
בין מנועי הצמיחה של החברה לשנה הקרובה מציין אקרמן את מגזר האימון ההפעלה והתחזוקה. שוק הסימולציה בעולם עולה מאחר והצבאות עוברים פחות לאימונים חיים כדי לחסוך כסף ולכן קיים פוטנציאל במגזר זה. כראייה מציין אקרמן כי גם צה"ל עבר לפעול בתחום הסימולטורים שמצליח להקטין את העלויות בקרוב למחצית.
תחום נוסף שבו משקיעה אלביט מערכות הוא תחום ההגנה והשרידות. הגנה על בסיסים, על חיילים ועל מטוסים. להערכתו של אקרמן גם מערכת כיפת ברזל שבה משתמש צה"ל להגנה מפני טילים תספק הגנה לבסיסים בארץ.
במסיבת העיתונאים מספק אקרמן התייחסות לאלישרא: מדובר בחברה מעולה עם ביצועים פיננסיים מרשימים. בתוך מספר ימים נשלים את רכישת 30% הנותרים שתעשה את החיים טובים ברמת ההנהלה ויש כאן חיזוק משמעותי לאלביט.
לגבי ההזדמנויות של החברה מציין אקרמן כי החברה מתמודדת בימים אלו על עסקאות בברזיל בהיקף של 2 מיליארד דולר. "עד עכשיו מכרנו שם במאות מיליוני דולרים ויש פוטנציאל עצום במדינה והמעמד שלנו מצוין".
- 1.הלוואי שלא תזכו בכלום (ל"ת)מושון 15/03/2011 21:17הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
