אוטוסטרדת התכנון של נתניהו: אילו חברות נדל"ן ירוויחו? מי תצטרף לתחום?
לפני יומיים הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ביום א' יביא לאישור בממשלה תכנית שתקצר את זמני האישור של הקמת פרויקטי מגורים. על פי תכנית "אוטוסטראדת התכנון", יוקמו ועדות דיור לאומיות (וד"ל) שירכזו את כל החלטות ועדות התכנון בתחנה אחת ויאפשרו להקל באופן משמעותי את התהליכים הבירוקרטים הקיימים כיום. הוועדות צפויות לקום לתקופה של 18
חודשים והן יחולו רק על שוק הבנייה למגורים לפי קריטריונים שיוחלטו בהמשך. הכוונה היא לזרז אישורים להקמת כ- 50 אלף יח"ד.
שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI אומר כי שום פתרון לא ישפיע מיידית על מלאי הדירות. "צריך לזכור שגם אם התכנון יקוצר פלאים למספר חודשים עד
שנה, עדיין משך הבנייה הממוצע לש דירה בישראל הוא 24 חודשים, כך שכל התעוררות בענף תתחיל להשפיע רק בעוד כשנה, תחילת בנייה, עד 4 שנים בה יסתיימו חלק מהפרויקטים החדשים שיזורזו".
ליפמן צופה כי הנהנות העיקריות יהיו חברות שבבעלותן מלאי קרקעות גדול ושהשכילו לרכוש קרקעות בשנים האחרונות. "החברות יוכלו לקדם תוכניות של קרקעות שאין להן עדיין תב"ע מאושרת או להגדיל זכויות על ידי שינויי תב"עות קיימות. בנוסף, יהנו החברות הגדולות שיגדילו את מספר האתרים בהם הן פעילות, שכן ברור לכולם כי הצמיחה בחברות תהיה מפרויקטים נוספים באתרי בנייה חדשים ולא מהגדלת ההיצע בפרויקטים הקיימים, מצב שיכול לפגוע בחברה ע"י היצף של דירות באזור מסויים יפגע הן במכירות והן במחירי הדירות המוצעות למכירה".
ב-IBI מצביעים על שיכון ובינוי נדל"ן כנהנית העיקרית מהתכנית. "לחברה מלאי קרקעות של כ- 18 אלף יח"ד, כאשר קרקעות לכ- 12 אלף יח"ד הן עדיין ללא אישורים. גודל החברה, מיומנות כוח האדם שלה והגב הכלכלי החזק של שיכון ובינוי יכולים לאפשר לה בקלות להגדיל משמעותית את מספר האתרים בהם היא פעילה ובכך להגדיל את היצע הדירות שהיא בונה. לחברה קרקעות לכ- 5,000 יח"ד עם תב"ע מאושרת, מה שיכול להוות כר פעילות נרחב לבנייה ב 4-2 השנים הקרובות כשבמקביל היא תקבל אישורים בקרקעות האחרות שבבעלותה".
חברה בולטת נוספת היא נוה ( 100% בבעלות נכסים ובנין זרוע הנדל"ן של אי.די.בי.). "החברה יכולה להישען על הגב הכלכלי החזק של נכסים ובניין ולרכוש חטיבות קרקע גדולות לבניית שכונות מגורים, ובמקביל לנצל את הקרקעות לבניית כ- 2000 יח"ד עם תב"ע שבבעלות הקבוצה תוך הגדלת פעילות ופתיחת אתרים חדשים. אפריקה מגורים בעלת אחד המותגים החזקים בתחום המגורים יכולה גם היא להגדיל פעילות תוך פתיחת אתרים חדשים וקבלת אישורי תב"ע לקרקעות שבבעלותה. חברת אזורים צפויה לעבור תקופה של חוסר ודאות על להשלמת העברת הבעלות להרשי פרידמן".
ליפמן מוסיף כי חברות המגורים הבינוניות והקטנות שהגדילו בשנים האחרונות את מלאי הקרקעות שלהן יהונ לחלוטין מהמצב החדש, ביניהן:
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
