הזינוק בחירי הנפט: הפסיכולוגיה עובדת כעת שעות נוספות

ירון ברק מגאון טרייד מתייחס לסיבות לעליית במחיר הנפט
ירון ברק | (1)

בשבועות האחרונים ראינו עלייה משמעותית במחירי הנפט בעולם, קפיצה ממחיר של 85 דולר לחבית (מחיר גבוה יחסית אבל יציב לאורך התקופה האחרונה), למחיר של 105 דולר בסוף השבוע האחרון, ואפילו מעליו בימים שלפי כן. אין ספק כי עליה משמעותית זו מורגשת בכל העולם, אך עלינו לשאול א. ממה היא נובעת? ב. האם היא מוצדקת? ג. מה עושים?

תמורות משמעותיות מתרחשות כרגע במספר מדינות. מהיבטים רבים זה נראה אולי משמח לחלקנו, אבל לצערנו רובן של מדינות אלו חבר בקרטל OPEC. כל אי וודאות הנגרמת מהמצב הפוליטי באחת ממדינות אלו מגבירה את אפקט הפחד שמא אספקת הנפט תפגע, ומכאן מחירו יעלה ותהיה פגיעה בצמיחה העולמית. מאחר ושוק הנפט נשלט מצד אחד בידי קרטל שאין לו אינטרס להורדת מחירים, ומצד שני ע"י מסחר אלקטרוני ענף בידי משקיעים אבל גם ספקולנטים, נוצרה בטווח קצר ביותר עלייה דרמטית במחירו של הנוזל השחור. הדבר בא לידי ביטוי מיידי גם בפגיעה בכיסו של הצרכן הפרטי, בתחילה בתחנות הדלק ואח"כ בעלית מחירים עקב עלויות עקיפות (עלות הובלה למשל) במוצרים רבים אחרים.

עליות במחירי הנפט כבר היו, כמו גם ירידות. נזכיר כי רק לפני פחות מ- 4 שנים היה מחיר חבית נפט יותר מ-140 דולר אבל גם פחות מ-50 דולר. גם כאשר מחיר חבית הנפט נשק ל-150$ לא נעצרה הצמיחה העולמית והגיע לשיא של 5.3% ב-2007. שוב, הגורמים לתנודתיות הם פוליטיים לרוב, אך גם שערי מטבע (בעיקר הדולר החלש), וגם מצב המשק העולמי (מיתון 2008), משפיעים מאוד. כרגע, אנחנו מאמינים שהחששות מוגזמים ולראיה כי מחיר הדלק הגבוה לא היה הגורם למשברים הכלכליים האחרונים. עוד נוסיף, כי הקטר האמריקאי מראה מזה מספר חודשים סימני התאוששות ממשיים, אם ע"י קיטון בשיעור האבטלה, גידול באשראי הצרכני, עליית שוקיי המניות ועוד. אפשר לדבר רק על חשש עתידי. האמנם כך?

האם ניתן להצדיק את ההיסטריה בשוק הנפט?

אני חושב שלא. בואו ונבדוק אחת לאחת את המדינות המפיקות נפט אשר נמצאות תחת איומי המהפכה:

תוניסיה:

אי היציבות שולט ברחובות תוניסיה, ההפגנות לא הפסיקו גם לאחר עזיבתו של בן-עלי ולאחרונה גם מוחמד רנושי, מי שמונה לראשות הממשלה במקומו של בן עלי, התפטר מראשות הממשלה. ב-15 ליולי צפויות בחירות דמוקרטיות במדינה.

מצרים:

ה'מהפכה' הושלמה במצרים כאשר מובראק התפטר מתפקידו ואף התחייב כי בניו לא ימשיכו את השלטון. כרגע הצבא שולט תחת סמכויתיו של מוחמד חוסיין טנטאווי, שר ההגנה במדינה והשליט בפועל. בחודש ספטמבר השנה צפויות בחירות. אין כרגע פגיעה בייצור נפט.

לוב:

כרגע מתנהלות בלוב הפגנות רבות נגד קדאפי, אשר מצידו מנסה לדכא את ההפגנות בעזרת נשק חם ואיומים. הפרסומים הרשמיים מצביעים על מניין הרוגים הגבוה מ-500 אנשים ואלפי פצועים. מועאמר קדאפי מראה נחישות להישאר בשלטון, ולפי פרסומי העיתונות אף איים להפציץ את שדות הנפט. עם זאת, עדיין לא נגרם נזק ממשי, אך הייצור נפסק.

ערב הסעודית:

המלך מנסה להרגיע את השטח ולכן השיק תוכנית הטבות לעמו בהיקף של 36 מיליארד דולר. התוכנית תעניק הטבות בתחום התעסוקה, החינוך, הדיור, הפיננסים ואפילו בתחום הספורט. עם זאת, מתארגן באתר פייסבוק "יום זעם" המתוכנן ל-11 במארס. כרגע אין בעיה כלשהי בייצור הנפט ולמעשה הוא הוגבר בצורה דרמטית (כ- 8%) כדי לכסות על מחסור עקב מצבה של לוב.

עומאן:

הפגנות אלימות מתרחשות בצפון עומאן ומספר בני אדם נהרגו, בערים נוספות מתרחשות הפגנות שקטות בבקשה לרפורמות פוליטיות ושיפור המצב הכלכלי. לעת עתה ייצוא הנפט לא הופסק.

איראן, תימן, סוריה ובחריין:

גם כאן יש אי שקט, אך נשלט ע"י השליטים ברמה כזו או אחרת. בכל מקרה אין גם כאן פגישה ביצור הנפט.

אז האם העלייה מוצדקת?

אם נסכם את המצב, נראה כי התפוקה כמעט ולא נפגעה ברוב המדינות, הייצור נמשך ועימו גם זרם הדולרים לקופות המדינות הללו. בעיקר לאור הגיבוי הסעודי בתפוקת הנפט המוגברת, שוב נראה כי אין סיבה ממשית כרגע להיסטריה בשווקי הנפט (והמניות והסחורות). זה די אבסורד שמדינה שאחראית לכ-2% מהייצור (לוב) משבשת שוק שלם... גם העתודות העולמית אינן בסכנה, כלומר אין חשש מהותי לטווח הקצר, בינוני או ארוך בנושא זה.

אנחנו גם לא רואים שינוי מהותי מצד הביקושים העולמיים, בוודאי לא בקצב כזה ובוודאי לא בתקופה הקרובה, ולכן לא ניתן להצדיק את ההתפרצות האחרונה גם מהיבט זה.

מכאן - אנו חוזרים לאפקט הפחד והספקולנטים. מאחר והמסחר הוא עולמי, ללא אינטרס של אופ"ק למתן את המחירים (עדין לא...) כוח הספקולנטים הוא רב יחסית וקשה לבלימה כל עוד התמונות על מסכי הטלביזיה הן של הפצצות בטריפולי והפגנות באיראן.

בתוך כך, בהיותה של סעודיה מקור העתודות והיצור הגדול ביותר של נפט, צריך להמשיך ולפקוח עין בכיוון הזה.

איך מתמודדים? כל אחד על פי ראות העולם שלו (אנחנו לא מתיימרים לתת תחזית). לגבי העתיד הקרוב:

1. אם לא ניתן לנצחם, פשוט להצטרף אליהם...בצורה של קניית חוזים עתידיים (שוק מאוד מפותח ונגיש) או תעודות על הנפט, למי שחושב כי המחירים הולכים לעלות.

2. שורט על הנפט למי שחושב שהמחיר יירד, ע"י מכירת חוזים או שורט על תעודות סל מתאימות.

3. שימוש בגידורים אחרים על המניות בתיקים שלנו כגון קניית אופציות PUT או מכירת אופציות CALL בהתאם לגודל התיק הקיים.

4. הקטנת המרכיב המסוכן/ תנודתי בתיק והמתנה עד רגיעה מלאה במזה"ת.

מאת ירון ברק, מנהל המכירות, גאון טרייד

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כתבה טובה, שימו תמונה שלו... (ל"ת)
    אל בנדי 09/03/2011 19:23
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.