לימור לבנת נגד 'האח הגדול': "ערוץ 20 משדר פורנוגרפיה לילדים"
הדיון במליאת הכנסת לרגל יום האשה הוציא משרת התרבות והספורט את מה שבלבה על הריאליטי של קשת 'האח הגדול': "גיבורות התרבות כיום הן גיבורות הריאליטי. הילדות והנערות צופות בהן ומקבלות בשיוויון נפש ביטויים גסים, משפילים וקשים, והסביבה שומעת אותם כל הזמן באותו ערוץ פתוח לכולם, ערוץ 20, הערוץ של האח הגדול. הערוץ שמייצר תכנים פורנוגרפיים מול כל עם ישראל, ווילדים יושבים וצופים בערוץ ובתכנים הזולים".
השרה לבנת יצאה בקריאה ודרשה משר התקשורת ומועצת הכבלים והלווין להגביר את הבקרה על תוכניות הריאליטי ולהגביל את הכניסה לערוץ האח הגדול באמצעות קוד בקרה של הורים. הדברים נאמרו לפני זמן קצר במליאת הכנסת בדיון לציון יום האישה.
לבנת הוסיפה והתייחסה לאח הגדול: "הולכים שם ומורידים כל הזמן את הרף למכנה הכי נמוך שיש כדי להעלות את סף הריגושים והכל בשביל הרייטינג. זהו אחד הדברים המזעזעים ביותר שאם זה לא יטופל מיידית אנחנו נגדל כאן דור של ילדות ונערות שחושבות שגופן הוא כלי כדי לשווק עצמן וכדי להיות כלי שרת בידי גברים ולרצות אותם. הן רואות עצמן כנחותות מכל הגברים".
"לכן" הוסיפה השרה לבנת, "אני עדיין לא רואה את יום האישה כיום חג. אני קוראת לשר כחלון ולמועצת הכבלים והלווין להגביר את הבקרה על תוכניות הריאליטי ועל ערוץ 20 בפרט. צריך להגביל את הצפייה בערוץ בכניסה מבוקרת עם קוד הורים כדי שהפורנוגרפיה שיש בו כיום לא תשחית את הילדים והנוער. הרגולטור צריך לעשות זאת ויפה שעה אחת קודם. זה לא קשור לתרבות, אנחנו במצב של הפקרות מוחלטת. למרות שאיני בעד צנזורה משהו צריך להיעשות כאן".
השרה לבנת גם ביקרה בחריפות את הנוכחות הדלילה של חברי הכנסת במליאה ביום הזה ואמרה כי "אני חשה מבוכה רבה. אולי צריך לחשוב בשנה הבאה על מתכונת דיון אחרת בהשתתפות ראש הממשלה ויו"ר האופוזיציה. אולי אז יבואו לכאן. אנחנו מדברים גבוהה גבוהה ונמצאים כאן נמוכה נמוכה".
- 1.על הנאמר/נראה שם 09/03/2011 03:00הגב לתגובה זולא יתכן שהתקשורת תתן לגיטימציה בעצם שידור הערוץ, לתכנים בלתי ערוכים כאלו, שכוללים באופן תדיר שפה והתנהגות שאינה הולמת בציבור ובפרט- ציבור ילדים ונוער
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
