מקאן ואידיאולוג'יק טוענים: שיפוט לקוי במכרז הטוטו בו זכה יהושע TBWA

בדיקת מסמכי הדירוג של 7 השופטים במכרז מצאה שופט עם ציונים תמוהים: ציון 0 במדד האיכות ל-3 משרדים בולטים בכל הפרמטרים וציון 100 ליהושע
משה בנימין | (9)

שניים מהמשרדים שהתמודדו על תקציב האינטראקטיב של המועצה להסדר ההימורים בספורט, מקאן אריקסון ואידיאולוג'יק מעלים היום טענות קשות כנגד זכייתו של יהושע TBWA במכרז שנחתם לפני כחודשיים על תקציב הפרסום שיעמוד על כ-4 מיליון שקלים לשנה.

על-פי טענות המשרדים, התוצאות שנמסרו להם מיד עם פרסום תוצאות המכרז הדליקו עבורם נורה אדומה, שכן במדד האיכות, ציון הניתן למשרד בבחינת פרמטרים מתחום הקריאיטיב מצאו עצמם המשרדים בתחתית הרשימה - דבר שהפתיע אותם, שכן מדובר במשרדים שנחשבים לגדולים בענף הפרסום בתחום הדיגיטל.

עם קבלת התוצאות דרשו המשרדים לראות את טפסי ההצבעה של השופטים, מסמכים שהמועצה להסדר ההימורים בספורט מחויבת להציג במקרה של דרישה. שם נמצאה הסיבה שבגינה לכאורה השיג יהושע TBWA את יתרונו על שאר המשרדים. אחד מ-7 השופטים שישבו בפאנל מולו הציגו משרדי הפרסום סימן ציון 0 לוונדרמן (שלמור אבנון עמיחי), מקאן אריקסון ואידיאולוג'יק, ניקוד ברמה בינונית מינוס ל-I&M כאשר מנגד יהושע TBWA זוכה לציון 100 בכל הפרמטרים הזהים.

טופס השיפוט הזה היה למעשה זה שהיטה את הסיפור לטובת יהושע. בקיזוז הטופס של השופט האנונימי יוצא כי אידיאולוג'יק הוא המשרד עם ציון הקריאייטיב הגבוה ביותר שעומד על 88.3. עבור מקאן קיזוז הטופס לא ממש משפר את המצב וציון הקריאיטיב שלהם עומד על כ-67.

דירוג הקריאיטיב של השופטים מצטרף להצעה הכספית שנדרשו המשרדים להעביר למועצה להסדר ההימורים בספורט. במישור הזה עמדו הצעות של משרדי הפרסום על הצעות בין 15 ל-25 אלף שקל לחודש. יהושע TBWA היו ייחודיים גם כאן עם הצעה כספית שעמדה על 2999 שקלים בלבד כריטיינר חודשי. ההצעה הכספית יחד עם ציוני האיכות הגבוהים של יהושע TBWA הפכו אותו כמעט ללא תחרות למועמד המוביל שלבסוף גם זכה בתקציב.

במידה ומנקים החוצה את הטופס של של השופט שהעניק את הציונים שהיטו את הממוצע באופן חריג יוצא שהזוכה במכרז, בחישוב הסופי של ציוני מדד האיכות וההצעה המסחרית היה אמור להיות דווקא I&M, לא יהושע TBWA או מקאן, אידיאולוג'יק ושלמור (וונדרמן).

יוזכר כי, במגזר הכללי עובד הטוטו ווינר עם 2 משרדי פרסום: גליקמן-נטלר-סמסונוב ויהושע TBWA. עד למכרז הדיגיטל טיפל כל משרד בפעילות הדיגיטלית של המותג בו טיפל. גליקמן בטוטו ויהושע TBWA בווינר. כעת עם יציאה למכרז נפרד לפעילות הדיגיטל יטפל יהושע בזירה זו הן בטוטו והן בווינר. גליקמן-נטלר-סמסונוב ישארו עם תקציב הטוטו באופליין בנוסף לטיפול בתדמית הכללית של מותג טוטו ווינר.

תגובת אידיאולוג'יק: "אנחנו לא מעוניינים במלחמה בשביל המלחמה. אחרי שראינו את ההצעה המסחרית של יהושע TBWA הבנו שגם אם יבוטלו הצעות השופטים והמועצה להסדר ההימורים יחליטו לתת לנו את התקציב לא נסכים לקבל אותו במחיר שכזה. החלטנו שלא לפעול משפטית כנגד המועצה מכיוון שמדובר בהצעה הפסדית ומהיכרותנו עם היקף העבודה אין סיכוי שנסכים לעבוד תמורת סכום שכזה".

תגובת המועצה להסדר ההימורים בספורט: "המכרז, כמו כל המכרזים של המועצה התנהל בהגינות ועל-פי דין".

לא התקבלו תגובות מקאן אריקסון ויהושע TBWA.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    09/03/2011 14:10
    הגב לתגובה זו
    מכונת הלייקים, מסחטת החיוכים, מכונת הנסטי... מי שאומר שהם לא הכי טובים בארץ לא מבין על מה הוא מדבר
  • נכון! (ל"ת)
    ינון 09/03/2011 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יוסי 09/03/2011 10:22
    הגב לתגובה זו
    זהו? אי אפשר להפסיד בכבוד? גם אם יהושע קימבן הרי שהוא טוב יותר מינון בקומבינות. לט'ס פייס איט ותלמדו להפסיד בכבוד. אולי תקציב הטוטו ברוסיה ישמח אותך
  • 6.
    אחד שכועס 09/03/2011 09:37
    הגב לתגובה זו
    מעניין למה סילפתם את העובדות ולא טרחתם לציין כי משרד הפרסום i&m זכה בציון הגבוה ביותר בניקוי ציון השופט המושחת, מעניין למה בחרתם לא לציין את שם המשרד ששיחק אותה מול "ענקי" הפרסום הכל כך אהובים עליכם
  • 5.
    דורון 09/03/2011 09:13
    הגב לתגובה זו
    מתי הם קיבלו תקציב בפעם האחרונה?
  • 4.
    הקריאטיב של מקאן באמת לא משהו (ל"ת)
    לא מבין מה הבעיה פה 09/03/2011 07:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ל-1. עלית אתמול לארץ? (ל"ת)
    חדש לך? 08/03/2011 21:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סיפור מוזר 08/03/2011 20:59
    הגב לתגובה זו
    ???? לא ידעתי שגם הם עסוקים בבכיינות...בכל אופן, כל הסיפור הזה מסריח. אני רוצה את השם של השופט שנתן 0 בציונים, מי האיש!
  • 1.
    פשוט גועל נפש...במדינה שלנו הכול רקוב ומושחת. (ל"ת)
    אייל 08/03/2011 20:44
    הגב לתגובה זו
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.