תקציב פסגות על המדף: האם הקשר הטוב של חומסקי עם ורמוס יפעל לרעתו
לפני מספר חודשים השלימה חברת אייפקס את ההשתלטות על בית ההשקעות הגדול בישראל - פסגות. ההשתלטות לוותה ביציאתו מהתמונה של רועי ורמוס, מי שהיה המנכ"ל של פסגות וסיים את הקדנציה בטונים צורמים כשמעליו ועל 5 בכירים נוספים מרחפת פרשת תרמית בניירות ערך וקבלת דבר במרמה. העניין עבר כעת לזירה המשפטית, שם לבטח יבלה חודשים רבים.
לעניין תקציב הפרסום - פסגות, בית ההשקעות הגדול בישראל טופל ב-5 השנים האחרונות על ידי אדלר חומסקי. בין רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, לאייל חומקי משותפי המשרד נרקם קשר אישי חם. תחומי הפעילות של בית ההשקעות עם משרד הפרסום חצו את גבולות הלקוח-משרד עם ההנפקה של אדלר חומסקי לבורסה אותה ניהלה פסגות. הנפקה שהסתיימה עם יציאתו של המשרד משליטת הציבור וחזרה לחברה פרטית תוך פחות משנה.
אייל חומסקי הפך כמו במקרים אחרים בענף הפרסום מעוד משרד פרסום לבעל בריתו של ורמוס וליוה אותו ברקע לפרשת ניירות הערך בה הסתבך.עם תחילת המגעים להשתלטות אייפקס על פסגות החל מאבק אגו בין ורמוס לאייפקס ישראל כאשר חומסקי לצידו. אחת הדמויות המרכזיות שמטבע הדברים מצאה עצמה במרכז היא זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס.
כעת, עם השלמת הרכישה הבאה לידי ביטוי בהנהלה חדשה ומנכ"ל חדש רונן טוב, השאלה המרחפת מעל אדלר חומסקי ופסגות היא האם הצדדים יצליחו להגבר על העניין האישי, לפתוח דף חדש ולצאת דרך חדשה ומשותפת יחד.
לאייפקס ישראל ולאדלר חומסקי יש גם היסטוריה משותפת בדמותו של תקציב הפרסום של בזק שהוחזקה על ידי אייפקס בעבר. בנקודת זמן זו, נעשתה מכיוון פסגות פנייה למספר משרדים ואלו שיתמודדו על התקציב והוזמנו להציג בפני ההנהלה החדשה הם גליקמן-נטלר-סמסונוב ושלמור-אבנון-עמיחי.
הניסיון האחרון של שלמור עם בית השקעות הסתיים בסוג של מפח נפש עם קריסתה של פריזמה בדצמבר 2008. חלק מהחיצים הופנוגם לשלמור כאשר בשוק בתי ההשקעות הייתה התחושה כי מה שהפיל את פריזמה היה אי יכולתה לבנות מותג מועדף בתחום. עם התפרקותה של פריזמה עברו נכסיה הפיננסים דווקא למיטב וגאון שוקי הון ואף לפסגות בה ייתכן שיטפל שלמור.
בנוגע לגליקמן-נטלר-סמסונוב נטען כי לגיל סמסונוב יש קשר אישי טוב באייפקס עם זהבית כהן, קשר שנרקם עם טיפולו של המשרד במספר מותגי תנובה כגון מעדנות, סנפרוסט ואדום-אדום למרות שעל פניו נראה כי החיבור דווקא מגיע פחות מאייפקס ויותר מכיוונו של דוד מטלון, מנכ"ל אדום אדום, תקציב בו מטפל גליקמן בשנתיים האחרונות, ומכיוון המנכ"לים האחרים בתקציבי תנובה שיושבים אצל גליקמן.
גם גליקמן נטלר סמסונוב צברו ניסיון ורשמו תקופה בה טיפלו בבית השקעות. זאת כאשר עבדו עם כלל פינסים בזמן 'תור הזהב' של בתי ההשקעות בישראל עוד בימי 2007-2008 העליזים.
עם הודעת פסגות לאדלר חומסקי על בחינת העברת התקציב למשרד אחר ביקשו באדלר ככל הנראה להיות הראשונים שמציגים בפני בית ההשקעות בטרם יציגו 2 המשרדים הנוספים את מרכולתם הקריאיטיבית, אסטרטגית בפני פסגות. גורמים בסביבת הנושא אומרים לאייס כי להבדיל מתנובה, בה אייפקס וזהבית כהן היו שותפים פעילים בהחלטות, המצב בפסגות שונה ולהנהלה החדשה בראשותו של רונן טוב ניתן סוג של חופש פעולה לקחת את ההחלטות ברמת הפרסום.
ב-2010 עמד תקציב הפרסום של פסגות על כ-22 מיליון דולר במחירי מחירון. כך על פי יפעת בקרת פרסום, היקף התקצי בפועל עומד על כ-7 מיליון דולר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
