תקציב פסגות על המדף: האם הקשר הטוב של חומסקי עם ורמוס יפעל לרעתו
לפני מספר חודשים השלימה חברת אייפקס את ההשתלטות על בית ההשקעות הגדול בישראל - פסגות. ההשתלטות לוותה ביציאתו מהתמונה של רועי ורמוס, מי שהיה המנכ"ל של פסגות וסיים את הקדנציה בטונים צורמים כשמעליו ועל 5 בכירים נוספים מרחפת פרשת תרמית בניירות ערך וקבלת דבר במרמה. העניין עבר כעת לזירה המשפטית, שם לבטח יבלה חודשים רבים.
לעניין תקציב הפרסום - פסגות, בית ההשקעות הגדול בישראל טופל ב-5 השנים האחרונות על ידי אדלר חומסקי. בין רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, לאייל חומקי משותפי המשרד נרקם קשר אישי חם. תחומי הפעילות של בית ההשקעות עם משרד הפרסום חצו את גבולות הלקוח-משרד עם ההנפקה של אדלר חומסקי לבורסה אותה ניהלה פסגות. הנפקה שהסתיימה עם יציאתו של המשרד משליטת הציבור וחזרה לחברה פרטית תוך פחות משנה.
אייל חומסקי הפך כמו במקרים אחרים בענף הפרסום מעוד משרד פרסום לבעל בריתו של ורמוס וליוה אותו ברקע לפרשת ניירות הערך בה הסתבך.עם תחילת המגעים להשתלטות אייפקס על פסגות החל מאבק אגו בין ורמוס לאייפקס ישראל כאשר חומסקי לצידו. אחת הדמויות המרכזיות שמטבע הדברים מצאה עצמה במרכז היא זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס.
כעת, עם השלמת הרכישה הבאה לידי ביטוי בהנהלה חדשה ומנכ"ל חדש רונן טוב, השאלה המרחפת מעל אדלר חומסקי ופסגות היא האם הצדדים יצליחו להגבר על העניין האישי, לפתוח דף חדש ולצאת דרך חדשה ומשותפת יחד.
לאייפקס ישראל ולאדלר חומסקי יש גם היסטוריה משותפת בדמותו של תקציב הפרסום של בזק שהוחזקה על ידי אייפקס בעבר. בנקודת זמן זו, נעשתה מכיוון פסגות פנייה למספר משרדים ואלו שיתמודדו על התקציב והוזמנו להציג בפני ההנהלה החדשה הם גליקמן-נטלר-סמסונוב ושלמור-אבנון-עמיחי.
הניסיון האחרון של שלמור עם בית השקעות הסתיים בסוג של מפח נפש עם קריסתה של פריזמה בדצמבר 2008. חלק מהחיצים הופנוגם לשלמור כאשר בשוק בתי ההשקעות הייתה התחושה כי מה שהפיל את פריזמה היה אי יכולתה לבנות מותג מועדף בתחום. עם התפרקותה של פריזמה עברו נכסיה הפיננסים דווקא למיטב וגאון שוקי הון ואף לפסגות בה ייתכן שיטפל שלמור.
בנוגע לגליקמן-נטלר-סמסונוב נטען כי לגיל סמסונוב יש קשר אישי טוב באייפקס עם זהבית כהן, קשר שנרקם עם טיפולו של המשרד במספר מותגי תנובה כגון מעדנות, סנפרוסט ואדום-אדום למרות שעל פניו נראה כי החיבור דווקא מגיע פחות מאייפקס ויותר מכיוונו של דוד מטלון, מנכ"ל אדום אדום, תקציב בו מטפל גליקמן בשנתיים האחרונות, ומכיוון המנכ"לים האחרים בתקציבי תנובה שיושבים אצל גליקמן.
גם גליקמן נטלר סמסונוב צברו ניסיון ורשמו תקופה בה טיפלו בבית השקעות. זאת כאשר עבדו עם כלל פינסים בזמן 'תור הזהב' של בתי ההשקעות בישראל עוד בימי 2007-2008 העליזים.
עם הודעת פסגות לאדלר חומסקי על בחינת העברת התקציב למשרד אחר ביקשו באדלר ככל הנראה להיות הראשונים שמציגים בפני בית ההשקעות בטרם יציגו 2 המשרדים הנוספים את מרכולתם הקריאיטיבית, אסטרטגית בפני פסגות. גורמים בסביבת הנושא אומרים לאייס כי להבדיל מתנובה, בה אייפקס וזהבית כהן היו שותפים פעילים בהחלטות, המצב בפסגות שונה ולהנהלה החדשה בראשותו של רונן טוב ניתן סוג של חופש פעולה לקחת את ההחלטות ברמת הפרסום.
ב-2010 עמד תקציב הפרסום של פסגות על כ-22 מיליון דולר במחירי מחירון. כך על פי יפעת בקרת פרסום, היקף התקצי בפועל עומד על כ-7 מיליון דולר.

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.