תקציר מאת עו"ד רועי מעוז

העובדות

גב' הרשקוביץ, גב' סגל וגב' שרון (להלן: "העובדות") הועסקו כאחיות/מטפלות מוסמכות ע"י מדינת ישראל (להלן: "המעסיקה") בבית החולים רמב"ם בחיפה (להלן: "בית החולים") בהיקפי משרה חלקית. העובדות טענו מחד, כי במהלך שנות עבודתן בבית החולים הן הועסקו בקביעות בהיקף משרה הגבוה משמעותית מחלקיות משרתן הקבועה בתקן, דבר שהוביל לפגיעה בזכויותיהן הכספיות והסוציאליות, היות והן מחושבות על פי תקן משרתן החלקי ולא על בסיס היקף עבודתן בפועל.

המעסיקה טענה מאידך להתיישנות התביעה וכי התביעה הוגשה בחוסר תום לב היות והעובדות לא פנו ו/או התלוננו בפני אף גורם על דרך העסקתן. לגופו של עניין טענה המעסיקה, כי העובדות לא עבדו בפועל ובאופן קבוע שעות עבודה העולות על היקף משרתן באופן שיש בו כדי לשנות את היקף המשרה, אלא, הן הועסקו לפי הצורך ובאופן לא קבוע בשעות עודפות.

בנוסף, נטען על ידי המעסיקה, כי בגין ההעסקה בשעות העודפות הופקד עבור העובדות לקופת גמל במסגרת הסכם קיבוצי שנחתם עם האחיות לביצוע הפקדות לרכיבי שכר שאינם פנסיוניים.

יחד עם זאת, טענה המעסיקה, כי את היקף משרתם של העובדות יש לגזור ממספר המשמרות שביצעו בפועל ולא ממספר שעות עבודתן או מספר השעות המשולמות להן על פי דוחות הנוכחות החודשיים.

פסק הדין

נקבע, כי יש לחשב את חלקיות משרת העובדות לפי חלקיות המשרה בפועל, היינו, מספר שעות עבודתן בפועל לחלק ב-36, וזאת בהתאם להסכם הקיבוצי שנחתם ביניהן, לפיו אחות בית חולים המועסקת במשרה מלאה אמורה לעבוד 6 משמרות בשבוע, כאשר כל משמרת תהא בת 6 שעות.

בית הדין קבע, כי אין לקבל את עמדת המעסיקה, לפיה את היקף משרתן של העובדות יש לחשב על פי משמרות בהן עבדו בפועל בלבד ללא התחשבות בימי חופשה, חג, מחלה וכד', שנוצלו על ידן במהלך העבודה השוטפת ובגינן קיבלו תשלום אף שלא עבדו בהם בפועל.

כומו כן נקבע, כי ימי החופשה והמחלה הם, בחישוב שנתי, חלק מתקן המשרה, והדבר תואם להוראות התקשי"ר הקובע, כי ימי החופשה והמחלה הינם חלק אינטגראלי מתקן המשרה. אין מדובר ביתרת זכויות בלתי מנוצלות, שאכן אינן מובאות בחשבון לצורך קביעת היקף המשרה ויתכן וניתנות לפדיון (ימי חופשה, ימי מחלה), אלא בימים שנוצלו בפועל כימי חופשה או מחלה ותמורתם שולמה במשכורת השוטפת כחלק מגדר המשרה.

ימי היעדרות בתשלום מוכרים הן כתקופת עבודה והן כחלק מן השכר הקובע אף בעת תשלום פיצויי פיטורים על פי החוק ועל פי התקשי"ר, אף שלא בוצעה בהם עבודה בפועל. לטענת המעסיקה, כי העובדות לא עבדו בפועל ובאופן קבוע שעות עבודה העולות על היקף משרתן באופן שיש בו כדי לשנות את היקף המשרה, קבע בית הדין, שהעסקה קבועה של כ-20% לפחות מעבר לתקן המשרה המאושר, מהווה באופן ודאי העסקה "הרבה מעבר לתקן" לצורך העניין. גם העסקה של כ-10% לפחות מעבר לתקן המשרה המאושר באופן קבוע ועקבי, אינה העסקה במספר שעות מועטות ומזדמנות מעל חלקיות המשרה.

לפיכך, בית הדין קבע לעניין זה, כי דרך העסקתן של העובדות בהיקף בלתי מבוטל מעל תקן משרתן המאושר, ובאופן קבוע, הביאה לפגיעה בזכויותיהן ואת אלו יהיה מקום לחשב על פי היקף המשרה בפועל.

*התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.