פסגות עושים סדר בבנקים: "חלוקת הדיבידנדים חוזרת", פועלים ב-50% דיסקאונט
"ענף הבנקאות הישראלי אטרקטיבי להשקעה ב-2011", כך נפתחת סקירת מניות הבנקים שמפרסם היום (ה') פסגות בית השקעות. להערכתם, הבנקים בישראל יציבים ביחס לאירופה, ההפרשה לחובות מסופקים במגמת צמצום ומדיניות חלוקת הדיבידנד תשוב לאיתנה ב-2011.
בפסגות סבורים שחמשת הבנקים הגדולים נסחרים בדיסקאונט של 29% ומספקים למערכת כולה 'תשואת יתר'. ההעדפה הבולטת היא לבנק הפועלים שמקבל מחיר יעד של 24 שקלים, המשקף דיסקאונט של 51% על מחיר השוק.
סדר העדיפויות לשאר הבנקים: מניית לאומי במחיר יעד של 21.2 המשקף דיסקאונט של 30% על מחיר השוק תחת המלצת 'קניה', מזרחי טפחות בדיסקאונט של 24% וב'תשואת יתר' (המחיר כיום 35.8 שקלים), מניית הבינלאומי עם פוטנציאל לאפסייד של 19% ב'תשואת יתר' (המחיר כיום 60 שקלים), ואילו בנק דיסקונט ב'תשואת שוק' עם פרמיה של 8% בלבד (מחיר כיום 7.1 שקלים).
יותר טובים מאירופה
"רמת התשואה להון בבנקים הישראלים הגבוהה במעט מהרמה באירופה המלווה במכפילי הון מעט גבוהים יותר, בהחלט מגלמת אפסייד במחירי המניות של הבנקים הישראלים בהשוואה לבנקים האירופאים", כך כותב האנליסט אהוד ניר.
עוד הוא כותב המשק הישראלי בשנת 2011 יתאפיין בצמיחה חזקה באופן, יחסית (4%) למשקים אחרים במדינות המפותחות.
נקודה נוספת נוגעת ברמת ההפרשה לחובות מסופקים בשנת 2011 שתמשיך להיות נמוכה מהממוצע הרב שנתי. "להערכתנו בשנת 2011 שיעור ההפרשה לחובות מסופקים מסך האשראי יגיע ל 0.57% , גבוה מעט בהשוואה לשנת 2010 שתסתיים להערכתנו בשיעור הפרשה של 0.45% אך עדיין נמוך מההפרשה הרב שנתית המגיעה ל 0.75%."
בפסגות סבורים כי רמת ההפרשה הנמוכה יחסית נובעת הן מרמה נמוכה יחסית בהפרשה השוטפת לחובות מסופקים והן כתוצאה מהמשך הליך ההתאוששות של חובות העבר.
מחלקים דיבידנד - ובגדול
"מדיניות הדיבידנד של הבנקים בשנת 2011 תתאפיין בחזרה לעסקים כרגיל", כותב ניר. יחסי הלימות הון הליבה בבנקאות הישראלית (למעט בנק דיסקונט) גבוהים מיחס הלימות הון הליבה הנדרשת (7.5%) ע"י בנק ישראל ומיחס הלימות הון הליבה שתידרש מהבנקים בעולם בשנת 2019 (7%).
"לבנקים בישראל אין כל בעיה לשוב למדיניות דיבידנד בשנת 2011". בספסגות מעריכים כי בנק הפועלים עתיד לחלק 50% מרווחיו כדיבידנד בשנת 2011 (תשואה של 5.5%). חלוקה זו כפופה לאישור בנק ישראל שכן הפועלים הפסיד בשנת 2008 ועליו לקבל אישור מיוחד לחלוקה לפני 2012.
בנק לאומי צפוי גם הוא לחלק 50% מרווחיו כדיבידנד בשנת 2011 (תשואה של 4.9%). ב-2010 חילק לאומי 1 מיליארד שקלים כדיבידנד, סכום המהווה 41.5% מרווחיו לשנה זאת.
מזרחי טפחות צפוי לחלק 40% מהרווחים השוטפים ו-80% מהרווחים החד פעמיים בשנת 2011 (תשואת דיבידנד של 4.1%). בשנת 2010 חילק מזרחי טפחות 200 מיליון שקלים המהווים 25.5% מרווחיו.
הבנק הבינלאומי עשוי לחלק 50% מרווחיו כדיבידנד בשנה הקרובה (תשואת דיבידנד של 5%). בשנת 2010 חילק הבנק 800 מיליון שקלים, המהווים 180% מרווחיו לשנה.
- 8.שלומי 04/03/2011 15:55הגב לתגובה זורק פרייר מי שמאמין הם רוצים לשחרר סחורה לפני המפולת תזהרררררררררררררו
- 7.אבי 03/03/2011 21:10הגב לתגובה זוקנו דיסקונט ותמכרו פועלים
- 6.אחלה אנליסט (ל"ת)1 צודק 03/03/2011 15:22הגב לתגובה זו
- 5.פרוקוגניה בדרך לשמיים -בדוק (ל"ת)אראר 03/03/2011 14:55הגב לתגובה זו
- 4.נסראללה 03/03/2011 14:51הגב לתגובה זוזוכרים את רציו והכתיבה שתשובה קנה? זהירוווות!!!
- 3.הבנקים מהווים 03/03/2011 14:49הגב לתגובה זוהם מבינם שפגיעה במרכזי הבנקים תיצור כאוס.
- 2.שכחו להגיד קודם דרומה 30% לפני צפונה (ל"ת)חוקר שווקים 03/03/2011 14:24הגב לתגובה זו
- 1.לעשות ההפך 03/03/2011 14:23הגב לתגובה זועדיף למכור פועלים שקרוב להון ההעצמי, ולקנות דיסקונט שנמוך בהרבה מההון העצמי. דיוודידנד הוא זניח יחסית לעליה או ירידה בערך המניה.
- צריך לקנות דיסקונט ולא פועלים-מה זה דיוידינד (ל"ת)פשוט בדיחה-צריך לקנו 03/03/2011 20:35הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
