שנה חזקה לאפריקה מגורים: מכרה 795 יח"ד והכפילה את הכנסותיה
זרוע המגורים של קבוצת אפריקה ישראל, אפריקה מגורים, מסכמת את שנת 2010 עם רווח נקי של כ-72.1 מיליון שקל, גידול של פי 2.5 לעומת סך 28.1 מיליון שקל בשנת 2009. את הרבעון הרביעי של שנת 2010 סיימה החברה עם רווח נקי של כ- 27.1 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-7.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, שיפור חד של כ-243%.
נכון לתקופה הנסקרת מעורבת החברה בבנייתן ובשיווקן של 1,541 יחידות דיור- מתוכן נמכרו עד כה (חוזים חתומים) 1,073 יחידות דיור. החברה מכרה בשנת 2010 602 יחידות דיור בהיקף של כ-951 מיליון שקל (חלק החברה כ-627 מיליון שקל) לעומת 656 יחידות דיור בתקופה במקבילה אשתקד בהיקף של כ-960 מיליון שקל (חלק החברה היה כ-620 מיליון שקל) . בנוסף מכרה החברה 193 יחידות דיור בפרויקטים שמנוהלים ומשווקים על ידה עבור חברת אפריקה ישראל השקעות וזאת בתמורה לדמי ניהול.
גילי דקל, מנכ"ל החברה אמר: "במהלך השנה השכלנו לנצל מספר הזדמנויות למימוש קרקעות תוך השאת ערך מרבי לרווחת בעלי המניות. מנגד פעלה החברה להגדלת צבר הקרקעות שברשותה, ששיאה בחתימה על עסקה לרכישת קרקע בראש העין בהיקף של כ-1,000 יח"ד, העסקה הגדולה ביותר מזה עשור בחברת אפריקה ישראל מגורים. לא ניתן להתעלם משינוי הבעלות שהושלם בחודש דצמבר השנה כאשר דניה סיבוס הפכה להיות בעלת השליטה בחברה. יודגש כי, קיים יתרון בשילוב הכוחות בין החברות בקבוצת אפריקה ישראל ואני צופה כי, שילוב הידיים יתרום להמשך ההתפתחות והצמיחה של חברת אפריקה ישראל מגורים".
בקופת החברה מזומנים, שווי מזומנים וניירות ערך סחירים בהיקף של 336.3 מיליון שקל. הכנסות החברה בשנת 2010 רשמו גידול של כ-109% והסתכמו בכ-626.6 מיליון שקל בהשוואה לכ-299.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה ממכירת דירות הסתכמו בשנת 2010 בכ- 463 מיליון שקל לעומת כ-203 מיליון שקל בשנת 2009.
בנוסף רשמה החברה הכנסות בסך של כ- 129 מיליון שקל ממכירת מקרקעין (ג' החדשה- תל אביב, לב הסביונים- פתח תקווה, שפיה- זכרון יעקב, הוד הכרמל- חיפה). את הרבעון הרביעי סיימה החברה עם הכנסות של כ-221 מיליון שקל לעומת סך של כ87 מיליון שקל בשנת 2009 , גידול של כ-155%.
החברה אכלסה 532 יחידות דיור במהלך שנת 2010 בהיקף כספי של כ- 463 מיליון שקל (חלק החברה) לעומת 263 יח"ד בהיקף כספי של כ-203 מיליון שקל (חלק החברה) בשנת 2009.
הרווח הגולמי לשנת 2010 מסתכם לסך של כ-146.2 מיליון שקל המהווה שיעור של 23% לעומת סך של כ-80.2 מיליון שקל בשנת 2009. את הרבעון הרביעי של 2010 מסיימת החברה עם רווח גולמי של כ-50.1 מיליון שקל המהווה שיעור של כ-22.6% לעומת סך של 17.6 מיליון בשנת 2009 המהוה שיעור של 20%.
הרווח התפעולי לשנת 2010 הסתכם בכ-117.2 מיליון שקל המהוה שיעור של כ- 18.7%, לעומת שנת 2009 שהסתכמה ברווח תפעולי של כ- 11.7 מיליון שקל המהווה שיעור של כ- 13.4% .
ממאזנה של החברה עולה כי היא ממשיכה להציג איתנות פיננסית- הונה העצמי נכון ליום ה- 31 בדצמבר 2010 עמד על כ-617 מיליון שקל התומך במאזן של כ-2.1 מיליארד שקל. שיעור ההון העצמי מסך המאזן עומד על כ-28.8%. כמו כן, בקופתה של החברה היו מזומנים שווי מזומנים וניירות ערך סחירים בהיקף של כ-336.3 מיליון שקל.
- 7.מאמין בצוות הניהול 02/03/2011 11:18הגב לתגובה זוכל הכבוד, ניהול והון אנושי בחברה שהביא להשיג זה עם צפי לעתיד טוב יותר, יישר כוח !!!
- 6.שאינו יודע לשאול 02/03/2011 10:32הגב לתגובה זורגע אחד... האם רווחי החברה לא יוצאים מכיסנו בעצם? ככל שהם ירוויחו יותר - אנחנו נרוויח פחות.....? למה אני מתכוון... אם הם ירויחו עוד כמה מליונים ממכירת דירות - זה לא אומר שאנחנו בעצם שילמנו להם יותר על אותן דירות?
- גיל 02/03/2011 12:10הגב לתגובה זואפשר לבנות בניין - לסיים אותו בפיגור לשלם פיצויים לדיירים, אחרי זה יש תקלות לשלוח צוות תחזוקה עוד הוצאות. לא להצליח למכור את כל הדירות בסוף ועוד אלף בעיות שיכולות לקרות ואז הם לא ירוויחו. בסופו של דבר קח בחשבון שהמחיר נקבע בהסכמה, לא טוב לך לא תקנה. והמחיר לא תלוי רק בחברה אחת, ואם כבר ככל שבונים יותר המחיר יורד. אבל אם המחיר גבוה אתה רוצה לבנות יותר כדי להרוויח יותר. מניחים שזה אמור להגיע לאיזון.
- 5.אתם באמת חושבים שאנחנו מפגרים! (ל"ת)דביר 02/03/2011 10:27הגב לתגובה זו
- 4.אורי 02/03/2011 10:24הגב לתגובה זובוקר טוב,רק דברים טובים בשלושת החודשים האחרונים לאפריקה. אם לא האירועים בעולם הערבי אפריקה הייתה נוסקת לכיוון 4000.הדוחות של אפריקה ישראל ופתיחת הקניון במוסקווה עוד לפננו.שיהיה בהצלחה.
- 3.כל הכבוד - אפריקה נמצאת חזק בכיוון מעלה !! (ל"ת)ניסים 02/03/2011 10:20הגב לתגובה זו
- 2.והמנייה יורדת 2%.. (ל"ת)ג' וני 02/03/2011 10:13הגב לתגובה זו
- 1.שועלי 02/03/2011 10:13הגב לתגובה זוהדוח הוא בהחלט טוב. השתפרות בכל התחומים, הגדלת הצבר, צפי להמשך עליות המחירים ועוד גורמים חיוביים.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.