הפניה של ח"כ דני דנון לרשות השנייה בבקשה להגביל את הצפייה בתוכנית האח הגדול מגיל 14, היא פניה נכונה. היא אמנם נכונה בעיקר ברמת הסיסמא אבל גם אם יש בה היגיון ערכי כלשהו הוא נעלם בעשן הסמיך של הפופוליזם העולה ממנה. מה חושב ח"כ דנון? כנסו ...

ההצעה התמוהה לוקה ב-2 חסרונות: 1. מדובר בגזירה שהציבור לא יעמוד בה, לא ההורים המכורים ולא ילדיהם (שלרובם טלוויזיה בחדר). 2. דנון מקווה (במחשבה תמימה למדי), לעקור את התופעה המכוערת של תכנים הנגועים באלימות, מיניות בוטה, שתיית אלכוהול ועישון באמצעות הריגה של הסימפטומים (האח הגדול) ולא בלחימה רוחבית, חברתית, חינוכית ומדינית שדורשת "קצת" יותר מאמץ.

דנון, שמעדיף להרוג את השליח בתמורה לקצת יחסי ציבור עצמיים (ולא בהכרח גרועים), צריך להפנות את האנרגיה החיובית הזאת למקומות הנכונים. לא סתם בני הנוער ממוסמרים למסך. מה רע להם? יש להם זירת בידור פרטית המספקת עבורם את כל היצרים: האלימים, המיניים והמציצניים הבסיסיים ביותר.

אז מה עושים?

הפתרון אינו טמון בהגבלת הצפייה מגיל 14 ומעלה - בואו נודה, דנון לא באמת סבור שבגיל 14 וחודש כושר השיפוט של הצופים הצעירים עובר תפנית חדה והם לפתע מפעילים מערכת שיקולים בוגרת, נבונה ומסננת. הרי הצעירים חשופים לתכנים זהים ביום יום ובעוצמות שלעומתן 'האח' נראה כמו פרק נוסף של דובוני אכפת לי.

ההשפעה הנקודתית אולי תידחה לגיל 14 הרציני והבוגר אבל עד אז היא רק תפנה מקום להשפעות אחרות, הרסניות יותר. אינני חסידת העונה הנוכחית של התכנית וגם בעיני רוב התכנים שהיא מספקת לא ראויים לצפיית אדם, אבל היא בהחלט לא הבעיה עצמה. נניח שהאח הגדול אכן לא יותר לצפייה עד גיל מסוים, האם במקום זה אותם ילדים ירוצו לספריות, יסתערו על קלאסיקות נעורים ויפסיקו לסגוד לתרבות הזבל?

הפתרון לא יכול לבוא בדמות טאטוא הבעיה ולא בצורת השתקה זמנית ומקומית שטיבה כטיב פלסטר שיורד במקלחת ראשונה. הטלאה שטחית אולי תרגיע את המצפון של הח"כ ושל תומכי הרעיון אבל בפועל האח הגדול הוא רק המראה - סדוקה אולי, מכוערת, אבל כזו המשקפת פנים שונות במציאות שלעתים היא מעושנת, שיכורה ו-וולגרית בהרבה.

הפתרון האמיתי צריך לבוא בדמות סט כלים להתמודדות עם התכנים האלה בבית ובמערכות החינוך: תגובות המגנות התנהגויות לא ראויות לחיקוי, הסברים לנושאים שהתכנית מציפה ועזרה בחינוך אמיתי וערכי שיחזיק מעמד לא עד גיל 15 או עד הצבא או עד החשיפה הראשונה ללחץ חברתי, אלא לתמיד.

באופן כזה גם היתקלות חזיתית באוסף ההברות המבולבלות שנפלטות לג'קי או השתלחות מינית/בריונית של מי מהמשתתפים, לא יוכלו לצעירים שהשלם של חוסנם הנפשי והערכי, יעלה על סך תוכניות הטראש המזינות אותם.