תמ"א 38 בתאוצה? "מאז רעידת האדמה בניו זילנד יש 50% עלייה במספר הפניות"

חברת קרסו נדל"ן מדווחת כי חתמה על שתי עסקאות לחיזוק בניינים כנגד רעידות אדמה בכפר סבא ובהרצליה בהיקף של 14.5 מיליון שקל. "בעלי בניינים ישנים מציפים את החברות המתמחות בתמ"א 38"
לירן סהר | (2)

רעידת האדמה בניו זילנד מלחיצה את דיירי הבתים הישנים בישראל. חברת קרסו נדל"ן מדווחת כי מאז החלו לזרום הידיעות על רעידת האדמה ישנה עלייה של כ-50% במספר הפניות של תושבים המבקשים לקבל פרטים על תמ"א 38. לדברי בכירים בענף הנדל"ן, בדרך כלל היזמים המתמחים בתמ"א 38 הם אלה שרודפים אחרי בעלי הבתים הישנים אך מרגע שהגיעו הידיעות הראשונות על רעידת האדמה בניו זילנד, המצב התהפך ובעלי בניינים ישנים מציפים את החברות המתמחות בתמ"א 38.

החברה מדווחת כי חברת הבת קרסו מבנים 38, חתמה לאחרונה על 2 עסקאות לחיזוק בניינים במסגרת תמ"א 38 בהיקף של כ-14.5 מיליון שקל.

ברחוב טרומפלדור בכפר סבא החברה חתמה על הסכם עם בניין בן 12 דירות בנות 3-4 חדרים ו-2 כניסות. על פי התכנון, החברה תקים 2 קומות שיכללו 4 דופלקסים בני 5-6 חדרים על פני כ-170 מ"ר ודירה בת 5 חדרים על פני 135 מ"ר. מלבד חיזוק המבנה נגד רעידות אדמה, הדיירים יקבלו שיפוץ של חזית הבניין, 2 מעליות ומרפסות שמש. היקף הפרויקט מוערך בכ-8 מיליון שקל והשיפוץ יחל עוד כשנה.

על פי הערכות, דופלקס חדש יימכר במחיר התחלתי של 2.5 מיליון שקל ודירת 5 חדרים תימכר בכ-1.8 מיליון שקל. לדברי עו"ד אדריאנה שכטר מקרסו מבנים 38, "עיריית כפר סבא ומהנדס העיר מאוד מעודדים פרויקטים של תמ"א 38 מבחינת אחוזי בנייה, ניוד זכויות וקווי בניין. בשבוע האחרון קיבלנו תזכורת מאוד מעציבה על החשיבות הרבה בחיזוק מבנים כנגד רעידת אדמה שעלולה להתרחש בישראל בכל רגע נתון".

בנוסף, החברה חתמה על עסקה נוספת ברחוב הפרטיזנים בהרצליה. מדובר בבניין עם 2 כניסות הכולל 12 דירות קיימות. על פי התכנון, תוקם קומה נוספת עם 4 דופלקסים בני 120 מ"ר שיימכרו במחיר התחלתי של 1.9 מיליון שקל ודירת גן בת 3 חדרים על פני 80 מ"ר שתימכר בכ-1.3 מיליון שקל. היקף הפרויקט מוערך בכ-6.5 מיליון שקל והוא צפוי להתחיל בשנה הקרובה.

בקרסו מדווחים כי בין הפניות היו לקוחות לשעבר של החברה שעזבו לאחר שחברות קטנות וחסרות ניסיון הציעו להם תנאים מפליגים ללא כדאיות כלכלית או בניגוד להנחיות התמ"א של הרשות המקומית. לדברי שכטר "רעידת האדמה והעובדה שהפרויקט לא זז שנתיים ומעלה גרמו לחלק מהלקוחות שלנו לשעבר להתקשר ולבדוק אפשרות להחייאת הפרויקט דרכנו".

בינואר-פברואר קרסו מבנים 38 חתמה על 4 עסקאות בהיקף של 70.5 מיליון שקל. כזכור, לפני כחודש החברה חתמה על עסקת ענק לביצוע תמ"א 38 על 50 יח"ד ברחוב החבצלת בקריית אונו בהיקף של 50 מיליון שקל. על פי התכנון, החברה תוסיף לבניין עוד 29 דירות חדשות ב-2.5 קומות. מדובר על דירות 4-5 חדרים, פנטהאוזים ודירות גן.

בתחילת ינואר החברה חתמה על עסקה לחיזוק בניין ברחוב בר אילן במרכז רעננה בהיקף של 6 מיליון שקל. על פי התכנון, יוקמו 4 דופלקסים בני 5-6 חדרים כאשר כל דופלקס ישתרע על פני 130 מ"ר בממוצע. הדופלקסים יעלו החל מ-2.7 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לפרסם תכנית מומלצת 28/02/2011 17:30
    הגב לתגובה זו
    ואחכ לאפשר לדיירים להוציא מיכרז על הביצוע.
  • 1.
    חתמה ולא התחילה באף פרויקט!? (ל"ת)
    העיקר ביצוע. 28/02/2011 14:42
    הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.