דעה

בגלל מוטי גילת - יום שחור לעיתונות החוקרת

גילת היה למעוז האחרון של העיתונות החוקרת גם כשעבר ל'ישראל היום'. גינגי פרידמן טוען כי גילת הלוחם ללא חת, נתגלה כפחדן בכתבה בשישי האחרון
גינגי פרידמן | (9)

מוטי גילת נחשב בעיניי למעוז האחרון של העיתונות החוקרת. סוגה עיתונאית הנעלמת והולכת מנוף התקשורת שלנו, מסיבות הראויות לכתבה נפרדת. הוא והתחקירנים שלו, עוזי דיין ומיכל שבת, לא מהססים להוקיע מדי שבוע כל עוולה ציבורית ללא מורא וללא משוא פנים, כפי שטבע בזמנו אורי אבנרי. כל תחקיר שלהם נוקב בשמות האנשים, מלווה בתמונותיהם ומוקיע אותם על חטאיהם או על מחדליהם. וכך צריך להיות. זאת המשמעות האחת והיחידה של עיתונות חוקרת. את עיקר הקריירה העיתונאית שלו הוא עשה ב'ידיעות אחרונות' עד לפני מספר שנים עת עזב או הועזב על רקע חילוקי דעות מקצועיים או ניגוד עניינים. תלוי את מי שואלים. כקורא, אני מלווה אותו בנאמנות רבה גם כשעבר לכתוב ב'ישראל היום'. ביום שישי הוא איבד אותי. לצערי, לא נשאר לי יותר תחקירן אותנטי להיתלות בו וכל זאת למה? בטורו האחרון הוא מביא תחת הכותרת "היחצן שמנסה להתחכם" את סיפורו של "נושא חברתי לא גדול בהיקפו" שנחקר בידיו ובידי עמיתיו העיתונאים ובמסגרת עבודתם נפלו קורבן לתרגיל נקלה שבוצע נגדו מצד הנוגעים בדבר. בעלי העניין היפנו את התחקירנים לקבל תשובות לשאלותיהם מהיחצן שלהם. היחצן המדובר הגיע לפגישה ובידיו מכתב אזהרה המתריע מפני פרסום הכתבה שיגרור בעקבותיו תביעת דיבה, מה עוד, מדגיש המכתב, שעבירת הדיבה כבר נעברה על ידי עצם הפניית השאלות ליחצן. זהו סיפור מקומם לכל הדעות ומוטי גילת מודיע לנו וליחצן שהוא איתו גמר. אז מה רע בסיפור הזה ולמה הוא גרם לי לנתק את יחסיי התקשורתיים עם מוטי גילת? הפחדנות. גילת הלוחם ללא חת, נתגלה כפחדן. הוא מפחד לנקוב בשמות המעורבים בעניין ובשמו של אותו יחצן בזוי, כי הוא מפחד מלהיגרר לתביעות דיבה, לקרבות בתי דין ולהוצאות עורכי דין. מן הידועות היא שתחקירן אמיץ לא נרתע מאיומי עורכי דין והוא מוכן לפרסם ולהגן על פרסומיו בבית המשפט. זהו הא'-ב' של ה-DNA של עיתונאי חוקר. יתרה מזאת, לכל ידוע שהאיום בתביעה הוא הצעד הכי צפוי והכי שכיח של כל מושא כתבת תחקיר. מעטים מהם מגיעים לכלל דיון ועוד פחות מהם מסתיימים בפסק דין. אבל גילת כנראה נבהל והמוצא היחיד שהוא מצא לאוורור כעסו היה בהבאת הסיפור לידיעת קוראיו, אך ללא ציון שמות המעורבים בפרשיה וזהו, ללא ספק, הרע שבכל העולמות. יכול היה גילת להימנע מפרסום הסיפור ואיש לא היה יודע כי ברח משדה הקרב, או לפרסם חרף האיומים ולצאת עיתונאי בעל יושרה הנאמן לתפקידו. תחקירן כמוטי גילת יודע היטב שסיפור שכזה ללא שמות לא שווה את הנייר שעליו נדפס וגרוע מזה גורם לקורא אכזבה מרה ותחושה שהולך שולל ובה בעת חושף אותו עצמו בקלונו. כי בסוגה הזאת של כתבות תחקיר, סיפור אנונימי הוא 'לא סיפור'. הפילוסוף ההונגרי פרנץ וארוש, אמר "הכעס הוא יועץ רע מאוד", אבל מוטי כנראה לא שמע עליו או לא הפנים. אינני יודע מי העורך האחראי על גילת, אבל הוא הראשון שהיה אמור לפסול את הכתבה הזאת מסיבה זאת בדיוק, ולומר לו: "מוטי ידידי, הטור שלך נועד לשרת את הקוראים ולא את רגשות הזעם האישיים שלך. הטור שלך איננו פלטפורמה לסגירת חשבונות פרטיים כי אם פלטפורמה להארת עוולות ציבוריות המבוצעות במחשכים". אבל, יכול גם להיות, שגילת הוא מסוג העיתונאים בעלי המעמד שאיננו נתון למרותו של שום עורך. בכל מקרה, לטעמי, זהו יום עצוב לעיתונות החוקרת בארץ. כאשר גם בגבוה שבארזים נפלה שלהבת, מי נשאר לשאת את הלפיד? הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    האמנם התכוונת שגילת 'תחקירן'....וד"ל... (ל"ת)
    אל הכותב 06/01/2012 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אלי 17/03/2011 03:52
    הגב לתגובה זו
    לך על יואב יצחק. יש לו אחלה אתר.
  • 7.
    םפ 28/02/2011 23:33
    הגב לתגובה זו
    אל תמהר לקבוע עמדה לפני שתברר את העובדות. אם מוטי גילת גנז את הסיפור יש לו סיבות טובות! הוא נחשף כנראה בענין רגיש אחרת לא היה חושש וכל מה שהוא עשה זו נקמה מכוערת ביחצן שעשה את עבודתו הנאמנה למען הלקוח. אתה ממהר לכנות את היחצן כבזוי. כדאי שתבדוק אם הדברים שפורסמו ע"י גילת תואמים את המציאות. מוטי גילת בחיים, לעולם, לא מוותר על סיפור טוב בגלל איום בתביעה....תחשוב פעמיים ואולי תבין למה הכוונה.
  • 6.
    סיגל 28/02/2011 23:13
    הגב לתגובה זו
    את התמונות של מי הוא מורח בעיתונים?תבדוק אחד אחד ותראה את עבודתו שהיא חמורה ואיומה. חמור שאדם כמוך עדיין האמין בו ללא בדיקה. כשיש פושע אמיתי תחת ידיו הוא לא נוגע בו כל עוד יש אינטרסים בגו אך אנשים ישרים עולים אצלו על המוקד מאותה הסיבה-אינטרסים. תתחיל לבדוק ,תתעניין קצת אצל אביגדור קהלני,רפי טטרקה בתיה כרמון ועוד הרבה. תקרא את הכתבות המצויינות שכתב עליו קלמן ליבסקינד. על פי כתבותיו מוטי גילת ניהל את המדינה המליך מלכים איים על מי שלא נענה לו ופגע בהם. היום הוא כבר לא מצליח להפחיד את כולם ואז הוא מפחד
  • 5.
    גילה 28/02/2011 10:22
    הגב לתגובה זו
    מוטי גילת, מאז תחקר דרעי, הפך לעיתונאי שמנהל לעיתים ונדטות ללא צורך. אם חשבת שהוא המעוז האחרון, סימן שאתה -מר פרידמן -מנותק. ראה תחקיר גלנט במעריב, ראה תחקיר גולדסטו בידיעות. אתה כנראה מאלה שקוראים "ישראל היום", סליחה, ביביתון, ומתנתק מהציבור האמיתי
  • 4.
    טוטו 28/02/2011 00:53
    הגב לתגובה זו
    איום בתביעות הן כלי מזערי של אנשי היחצ להגן על לקוחותיהם? אם מוטי גילת מאיים לקחת את הכלי הזה מאנשי היחצ, ואם לא יחרים אותם הגיע הזמן שאנשי היחצ ישימו קו אדום לבריונות המשתוללת של גילת ושכמותו!
  • 3.
    בועז 27/02/2011 23:42
    הגב לתגובה זו
    גם אני קראתי את הכתבה, ומה שהבנתי זה שאם זה היה תלוי בו הוא היה מפרסם את השם של היחצן, אבל כנראה שדווקא העיתון מפחד מתביעה או שזה סותר את האינטרסים של העיתון, אבל הוא כעיתונאי מכובד, לכל הפחות לא יכל לעבור על כך בשתיקה ולכן הוא פירסם את המקרה בלי שמות.
  • 2.
    יחצ"ן 27/02/2011 21:59
    הגב לתגובה זו
    מסכים עם כל מילה. כיחצ"ן אני מקווה שכל היחצ"נים שמשקרים ומסלפים יעלמו מן העולם, הם הורסים את השם של כל הענף. אני מאמין בכנות ויושרה, ואם נפלה לי על זה כתבה, אז נפלה, אבל האמון שלי חשוב מכל.
  • 1.
    דן 27/02/2011 20:21
    הגב לתגובה זו
    גם אני קראתי את גילת ביום שישי ותמהתי
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב

יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"

יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.  

 יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה. 

"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל". 

הלייזר יפעל בטווחים ארוכים

"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה". 

לוח טיסות, נתב"ג בן גוריון שדה תעופה
צילום: Istock

שחקן חדש בטיסות הישירות לתאילנד: תאי אירוויז

המונופול של אל-על על טיסות ישירות לתאילנד בדרך להסתיים בעקבות כניסה אפשרית של תאי איירוויז לשוק הישראלי; וויז אייר חוזרת לנתב"ג עם שידרוג AI; האם אנחנו לקראת עידן חדש של תחרות? 

רן קידר |
הטיסות לתאילנד על סף שינוי דרמטי, לאחר פגישה היסטורית בין הנהלת תאי איירווי, שגרירת ישראל בבנגקוק ונציג משרד התיירות, ישנה התקדמות משמעותית בכניסת החברה לשוק הישראלי והפעלת טיסות מנתב"ג ישירות לבנגקוק. 

אלו הן חדשות מרעישות לאחד מהיעדים הפופולריים ביותר לנופש, היות וב-2024 מספר התיירים הישראליים שביקרו בתיאלנד היה כ-280 אלף ואילו במהלך 2025 המספר ככל הנראה יעלה ויעמוד על כ-350 אלף תיירים. בנוסף, יחסי העבודה עם תאילנד הולכים וגדלים, ומספר עובדים התאילנדים בישראל במגמה ישירה ועולה מ-45 אלף ל-70 אלף.

כיום, האפשרויות הניצבות בפני ישראלים המתכננים חופשה בתאילנד, הן אחת משתיים: לשלם סכומים גבוהים במיוחד עבור הטיסה הישירה היחידה המופעלת על ידי אל על (במהלך העונה עלות של כרטיס הלוך חזור עלול להיות מעל 4,000 שקל), או לבחור בטיסות עם עצירות ביניים ממושכות, מה שאמנם מוזיל את הטיסה אבל מסרבל אותה לכדי מסע שעלול להימשך כמעט יממה ובמקרים גרועים במיוחד מוביל גם לפספוס טיסות.  

וכך, טיסה ישירה של תאי איירוויז שתארך כשמונה שעות בלבד, ללא עצירות מייגעות והמתנות בשדות תעופה זרים תשנה את המצב דרמטית. התחרות צפויה להוריד את המחירים בצורה ניכרת, ואם ניתן ללמוד ממה שקרה ביעדים אחרים, ניתן להעריך שההוזלה תהיה בשיעור של 30%-50% במחירי הכרטיסים. 

עם זאת, בשלב זה הדיונים נמצאים בראשית הדרך, ותאי איירוויז תידרש לבחון היתכנות כלכלית, אישורים רגולטוריים, זמינות מטוסים וצוותים, וכן השפעות אפשריות של תנאים גיאופוליטיים. תאי איירוויז נאלצה להתמודד עם אתגרי הישרדות בתקופת הקורונה, אך קיבלה סיוע ממשלתי מותנה בתוכנית התייעלות רחבה. החברה חזרה להציג מאזנים חיוביים, קיימה את התחייבויותיה וחידשה את המסחר במניותיה בבורסה התאילנדית באוגוסט האחרון. מאז החזרה לבורסה, מניית החברה עלתה בכ-28% והדבר מעיד על יכולת החברה להמשיך להתרחב. אם המהלך יתממש, הוא עשוי לשנות את פני התיירות הישראלית לתאילנד ולהפוך את היעד הפופולרי לנגיש מתמיד.

וויז אייר חוזרת לישראל

לאחר 3 חודשי הפסקה בעקבות מבצע "עם כלביא", חברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר חזרה לפעול בישראל וניתן לשער שחזרתה רק תוסיף למימד התחרות שנעדר מהשוק בשנתיים האחרונות. החברה השיקה מערך טיסות מדורג ליעדים באירופה. בשלב הראשון, מופעלות חמש טיסות שבועיות ללרנקה ולבודפשט, ובסוף אוגוסט יחודשו הקווים ללונדון לוטון. בתחילת ספטמבר יתווספו טיסות לווינה, רומא, סופיה ומילאנו, וכן קווים חדשים לבוקרשט וליאשי. בהמשך ספטמבר ואוקטובר ייפתחו קווים ליעדים נוספים ביוון, פולין ואיטליה.