בגלל מוטי גילת - יום שחור לעיתונות החוקרת
מוטי גילת נחשב בעיניי למעוז האחרון של העיתונות החוקרת. סוגה עיתונאית הנעלמת והולכת מנוף התקשורת שלנו, מסיבות הראויות לכתבה נפרדת. הוא והתחקירנים שלו, עוזי דיין ומיכל שבת, לא מהססים להוקיע מדי שבוע כל עוולה ציבורית ללא מורא וללא משוא פנים, כפי שטבע בזמנו אורי אבנרי.
כל תחקיר שלהם נוקב בשמות האנשים, מלווה בתמונותיהם ומוקיע אותם על חטאיהם או על מחדליהם. וכך צריך להיות. זאת המשמעות האחת והיחידה של עיתונות חוקרת.
את עיקר הקריירה העיתונאית שלו הוא עשה ב'ידיעות אחרונות' עד לפני מספר שנים עת עזב או הועזב על רקע חילוקי דעות מקצועיים או ניגוד עניינים. תלוי את מי שואלים. כקורא, אני מלווה אותו בנאמנות רבה גם כשעבר לכתוב ב'ישראל היום'.
ביום שישי הוא איבד אותי. לצערי, לא נשאר לי יותר תחקירן אותנטי להיתלות בו וכל זאת למה? בטורו האחרון הוא מביא תחת הכותרת "היחצן שמנסה להתחכם" את סיפורו של "נושא חברתי לא גדול בהיקפו" שנחקר בידיו ובידי עמיתיו העיתונאים ובמסגרת עבודתם נפלו קורבן לתרגיל נקלה שבוצע נגדו מצד הנוגעים בדבר.
בעלי העניין היפנו את התחקירנים לקבל תשובות לשאלותיהם מהיחצן שלהם. היחצן המדובר הגיע לפגישה ובידיו מכתב אזהרה המתריע מפני פרסום הכתבה שיגרור בעקבותיו תביעת דיבה, מה עוד, מדגיש המכתב, שעבירת הדיבה כבר נעברה על ידי עצם הפניית השאלות ליחצן. זהו סיפור מקומם לכל הדעות ומוטי גילת מודיע לנו וליחצן שהוא איתו גמר.
אז מה רע בסיפור הזה ולמה הוא גרם לי לנתק את יחסיי התקשורתיים עם מוטי גילת?
הפחדנות. גילת הלוחם ללא חת, נתגלה כפחדן. הוא מפחד לנקוב בשמות המעורבים בעניין ובשמו של אותו יחצן בזוי, כי הוא מפחד מלהיגרר לתביעות דיבה, לקרבות בתי דין ולהוצאות עורכי דין. מן הידועות היא שתחקירן אמיץ לא נרתע מאיומי עורכי דין והוא מוכן לפרסם ולהגן על פרסומיו בבית המשפט. זהו הא'-ב' של ה-DNA של עיתונאי חוקר.
יתרה מזאת, לכל ידוע שהאיום בתביעה הוא הצעד הכי צפוי והכי שכיח של כל מושא כתבת תחקיר. מעטים מהם מגיעים לכלל דיון ועוד פחות מהם מסתיימים בפסק דין.
אבל גילת כנראה נבהל והמוצא היחיד שהוא מצא לאוורור כעסו היה בהבאת הסיפור לידיעת קוראיו, אך ללא ציון שמות המעורבים בפרשיה וזהו, ללא ספק, הרע שבכל העולמות.
יכול היה גילת להימנע מפרסום הסיפור ואיש לא היה יודע כי ברח משדה הקרב, או לפרסם חרף האיומים ולצאת עיתונאי בעל יושרה הנאמן לתפקידו.
תחקירן כמוטי גילת יודע היטב שסיפור שכזה ללא שמות לא שווה את הנייר שעליו נדפס וגרוע מזה גורם לקורא אכזבה מרה ותחושה שהולך שולל ובה בעת חושף אותו עצמו בקלונו. כי בסוגה הזאת של כתבות תחקיר, סיפור אנונימי הוא 'לא סיפור'.
הפילוסוף ההונגרי פרנץ וארוש, אמר "הכעס הוא יועץ רע מאוד", אבל מוטי כנראה לא שמע עליו או לא הפנים.
אינני יודע מי העורך האחראי על גילת, אבל הוא הראשון שהיה אמור לפסול את הכתבה הזאת מסיבה זאת בדיוק, ולומר לו: "מוטי ידידי, הטור שלך נועד לשרת את הקוראים ולא את רגשות הזעם האישיים שלך. הטור שלך איננו פלטפורמה לסגירת חשבונות פרטיים כי אם פלטפורמה להארת עוולות ציבוריות המבוצעות במחשכים".
אבל, יכול גם להיות, שגילת הוא מסוג העיתונאים בעלי המעמד שאיננו נתון למרותו של שום עורך. בכל מקרה, לטעמי, זהו יום עצוב לעיתונות החוקרת בארץ. כאשר גם בגבוה שבארזים נפלה שלהבת, מי נשאר לשאת את הלפיד?
- 9.האמנם התכוונת שגילת 'תחקירן'....וד"ל... (ל"ת)אל הכותב 06/01/2012 14:09הגב לתגובה זו
- 8.אלי 17/03/2011 03:52הגב לתגובה זולך על יואב יצחק. יש לו אחלה אתר.
- 7.םפ 28/02/2011 23:33הגב לתגובה זואל תמהר לקבוע עמדה לפני שתברר את העובדות. אם מוטי גילת גנז את הסיפור יש לו סיבות טובות! הוא נחשף כנראה בענין רגיש אחרת לא היה חושש וכל מה שהוא עשה זו נקמה מכוערת ביחצן שעשה את עבודתו הנאמנה למען הלקוח. אתה ממהר לכנות את היחצן כבזוי. כדאי שתבדוק אם הדברים שפורסמו ע"י גילת תואמים את המציאות. מוטי גילת בחיים, לעולם, לא מוותר על סיפור טוב בגלל איום בתביעה....תחשוב פעמיים ואולי תבין למה הכוונה.
- 6.סיגל 28/02/2011 23:13הגב לתגובה זואת התמונות של מי הוא מורח בעיתונים?תבדוק אחד אחד ותראה את עבודתו שהיא חמורה ואיומה. חמור שאדם כמוך עדיין האמין בו ללא בדיקה. כשיש פושע אמיתי תחת ידיו הוא לא נוגע בו כל עוד יש אינטרסים בגו אך אנשים ישרים עולים אצלו על המוקד מאותה הסיבה-אינטרסים. תתחיל לבדוק ,תתעניין קצת אצל אביגדור קהלני,רפי טטרקה בתיה כרמון ועוד הרבה. תקרא את הכתבות המצויינות שכתב עליו קלמן ליבסקינד. על פי כתבותיו מוטי גילת ניהל את המדינה המליך מלכים איים על מי שלא נענה לו ופגע בהם. היום הוא כבר לא מצליח להפחיד את כולם ואז הוא מפחד
- 5.גילה 28/02/2011 10:22הגב לתגובה זומוטי גילת, מאז תחקר דרעי, הפך לעיתונאי שמנהל לעיתים ונדטות ללא צורך. אם חשבת שהוא המעוז האחרון, סימן שאתה -מר פרידמן -מנותק. ראה תחקיר גלנט במעריב, ראה תחקיר גולדסטו בידיעות. אתה כנראה מאלה שקוראים "ישראל היום", סליחה, ביביתון, ומתנתק מהציבור האמיתי
- 4.טוטו 28/02/2011 00:53הגב לתגובה זואיום בתביעות הן כלי מזערי של אנשי היחצ להגן על לקוחותיהם? אם מוטי גילת מאיים לקחת את הכלי הזה מאנשי היחצ, ואם לא יחרים אותם הגיע הזמן שאנשי היחצ ישימו קו אדום לבריונות המשתוללת של גילת ושכמותו!
- 3.בועז 27/02/2011 23:42הגב לתגובה זוגם אני קראתי את הכתבה, ומה שהבנתי זה שאם זה היה תלוי בו הוא היה מפרסם את השם של היחצן, אבל כנראה שדווקא העיתון מפחד מתביעה או שזה סותר את האינטרסים של העיתון, אבל הוא כעיתונאי מכובד, לכל הפחות לא יכל לעבור על כך בשתיקה ולכן הוא פירסם את המקרה בלי שמות.
- 2.יחצ"ן 27/02/2011 21:59הגב לתגובה זומסכים עם כל מילה. כיחצ"ן אני מקווה שכל היחצ"נים שמשקרים ומסלפים יעלמו מן העולם, הם הורסים את השם של כל הענף. אני מאמין בכנות ויושרה, ואם נפלה לי על זה כתבה, אז נפלה, אבל האמון שלי חשוב מכל.
- 1.דן 27/02/2011 20:21הגב לתגובה זוגם אני קראתי את גילת ביום שישי ותמהתי
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם
אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור, שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.
הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.
ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו.
נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון. אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע. נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת.
- לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לא ויתרו
שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.
