דוחות

מנכ"לית דיסקונט למשכנתאות: "אנחנו נוקטים משנה זהירות על רקע עליית מחירי הדירות"

בנק דיסקונט למשכנתאות מסכם את שנת 2010 עם גידול של 14% בהיקף האשראי לכ-4.1 מיליארד שקל. שיעור ההלוואות על בסיס הפריים קטן
לירן סהר |

בנק דיסקונט למשכנתאות מסכם את הרבעון הרביעי של 2010 עם קיטון ברווח הנקי בשיעור של 2.2% אשר הסתכם ב-30.3 מיליון שקל, לעומת 31 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות המימון של הבנק גדלו השנה ב-4.9% והסתכמו ל- 119.9 מיליון שקל, לעומת 114.3 מיליון שקל בשנת 2009. ההפרשה לחובות מסופקים בשנת 2010, הסתכמה ב-3.4 מיליון שקל בהשוואה להכנסה של 8.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ההפרשה בשנת 2010 נובעת מהפרשה נוספת בהתאם להוראות בנק ישראל שהוחלה החל מחודש יולי 2010 המחייבת הפרשה בשיעור של 0.75% להלוואות לדיור שניתנו בשיעור מימון מעל 60%. סך הפרשה זו הסתכמה בכ-4.7 מיליון שקל.

היקף האשראי החדש שהועמד בבנק גדל בכ-14% לכ- 4.1 מיליארד שקל לעומת 3.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, גם היקף המחזורים הפנימיים בבנק גדל ב- 86% לכ-322 מיליון שקל לעומת 173 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

מגמת הצמיחה בתיק האשראי נמשכת והביאה לגידול של כ-11.8% ביתרת האשראי לציבור שהסתכמה בכ-17.1 מיליארד שקל ליום 31.12.10, לעומת כ-15.3 מיליארד שקל ליום 31.12.09.

אתי לנגרמן, מנכ"ל הבנק, ציינה: "גם השנה המשיכה הצמיחה של תיק האשראי לצד שימור שיעורי הפרשות זניחים המצביעים על איתנות הלווים.

על רקע מחירי הדיור העולים נוקט הבנק זהירות בשיעורי המימון הגבוהים ומקפיד בבחינת יכולת ההחזר. גם בצד הלקוחות ניכר שינוי הטעמים בקיטון בשיעור ההלוואות על בסיס הפריים בהלוואות חדשות"

.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת הסכמים בינלאומיים, רשויות המס בישראל מקבלות מידע על חשבונות בנק ונכסים של אזרחים ישראלים בחו"ל. כך ניתן לגלות הכנסות לא מדווחות או מבני אחזקה שנועדו להסתיר פעילות עסקית מחוץ לישראל.

בדיקות חיבור בין תיקי מע"מ למס הכנסה

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

חוקרי מס בודקים אם יש התאמה בין דיווחים לרשות מע"מ לבין הדיווחים למס הכנסה. למשל, עסק שמדווח על מחזור גבוה למע"מ אך מצהיר על הכנסה נמוכה למס הכנסה – מייצר חשד למניפולציה בדיווחים.

בדיקת חשבוניות מס פיקטיביות

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, כלומר כאלה שמעולם לא בוצעה בגינן עסקה אמיתית, הוא תרגיל מוכר במעילות מס. רשות המסים מפעילה מערכת לניתוח חשבוניות חריגות ומאתרת עסקים שמפיקים או מקבלים מסמכים כאלו.

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.