סלקום מחפשת חברת רכש מדיה חדשה? 'לא כ"כ מהר, עדי רק עשה כמה טלפונים'
"עדי כהן לא מתבייש להגיד בפומבי מה שאחרים חושבים ושומרים לעצמם". כך מסבירים בענף הפרסום את יציאתו לקרב של סמנכ"ל השיווק של סלקום כנגד דרישת זכייניות הטלוויזיה לשלם יותר עבור הפרסום בעקבות הצפייה הנדחית. מאבק שעולה דרגה עם הידיעות על כך שעדי כהן החל כבר בגישוש אחר חברת מדיה חדשה שתילחם עבורו בזכייניות.
בענף הפרסום מסבירים לאייס כי כהן וסלקום לא ממש יצאו למכרז על תקציב רכש המדיה של חברת הסלולר. "ענף המדיה בישראל מורכב ממספר מאוד מצומצם של אנשים. ברגע שכהן עשה כמה טלפונים הסיפור כבר נופח לרמה של מכרז על תקציב רכש המדיה".
לטענת גורמים בענף הפרסום אין מכרז רשמי על רכש המדיה של סלקום, מה גם שמדובר בתקציב שמטופל על ידי יוניברסל של מקאן ו-TMF של גיתם BBDO. ככל הנראה תסריט בו מקאן אריקסון יושבים בנחת בעוד שסלקום מחפשת בית חדש לתקציב המדיה הוא כמעט בלתי אפשרי. הנחת העבודה כרגע היאשהסיכוי שתקציב המדיה שואף ל-0 אך הסיכוי ישנו.
על פניו, כך מסבירים בענף הפרסום הצפייה הנדחית מחלקת את ענף המדיה לחברות שיסכימו להילחם עבור הלקוחות שלהם עכדי שאלו לא ישלמו עבור הצפייה הנדחית וחברות שדרישת הזכייניות לשלם יותר תתקבל אצלם כהזדמנות להגדיל את היקפי הפעילות.
העובדה שמדובר בכוחות לא מבוטלים כמו אילן שילוח וחברת המדיה של מקאן אריקסון הופכים את הסיפור להרבה יותר מורכב. יוניברסל היא מגופי המדיה הגדולים בישראל, והיא פועלת בצילו של משרד הפרסום הגדול בישראל - מקאן אריקסון. כל מלחמה של יוניברסל עבור סלקום אל מול הזכייניות תוביל להשלכות על כל שאר הלקוחות המטופלים בחברת המדיה של מקאן אריקסון.
בענף אומרים עוד כי מלחמתו של כהן בזכייניות מעבירה תחושה של "קצת מידי, מאוחר מדי". כל עוד המאבק בין ענקית הסלולר לזכייניות היה בווליום מופחת ומאחורי הקלעים היה עוד מקום לגישוש של עדי כהן כדי לאתר חברת מדיה אחרת.כעת שהנושא כבר יצא לאוויר העולם אין אף חברת מדיה שתסכים לעשות שריר באופן גלוי מול חברות מדיה כמו TMF ויוניברסל.
מצד שני צריך גם להבין את מקומן של הזכייניות בסיפור. בפניהן עומדות גם כן דילמות לא קלות. במידה והזכייניות ידרשו מהלקוח הכי גדול שלהן - מקאן אריקסון לשלם תוספת של מספר אחוזים עבור זמן הפרסום בעקבות הצפיה הנדחית וחברות מדיה אחרות לא יסכימו לשלם - זה יציב אותן בסיטואציה שהם לא רוצים להימצא בה מול משרד הפרסום שמחזיק בהיקפי הפרסום הכי גדולים במשק.
לגבי עדי כהן עצמו - חלק מענף השיווק והפרסום טוען כי הוא מייצר מלחמה בפרופיל גבוה כדי להכין את הקרקע לתפקיד הבא אליו ייכנס עם פרישתו הקרובה מסלקום עליו הכריז לפני כחודש. אחרים כאמור טוענים כי כהן הוא היחיד בעל אומץ ותעוזה להגיד את מה שכל השאר חושבים.
על מה כל הוויכוח? בסלקום, כמו גם בחברות אחרות לא מוכנים לבלוע את הצפרדע של דרישת הזכייניות לשלם עבור הצפייה הנדחית. החברות נצמדות לטיעון ההגיוני לפיו הצופים שהקליטו את המשדרים וצופים בהם המועד מאוחר יותר מדלגים על הפרסומות בהקלטה בה הם שולטים. לפי נתונים שונים מעל ל-80% מהצופים עושים זאת.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
