פסטיבל ניו יורק מצרף שופט נוסף מישראל: אוה חסון משמעוני-פינקלשטיין-ברקי

פסטיבל הפרסום בניו יורק הזמין כבר את צור גולן משלמור אבנון עמיחי ואת קובי ברקי אליו תצטרף אווה חסון מנהלת מחלקת הטרנדספוטינג במשרד
משה בנימין | (7)

עוד שופט מבית Draftfcb שמעוני פינקלשטיין ברקי מצטרף לצוות השיפוט של תחרות ה - New York Festival - אוה חסון, מנהלת מחלקת הטרנדספוטינג במשרד מונתה לשמש שופטת בניו יורק פסטיבל בקטגוריית ה- Marketing Effectiveness.

קטגורייה זו הינה חדשה בפסטיבל . הקטגוריה נפתחה השנה לראשונה ומורכבת מפאנל של שמונה שופטים הכוללים מנהלי אסטרטגיה

ומנהלי לקוחות ממשרדים מובילים בעולם כגון Gery, Leo Burnett, Heimat, Juniper Park ו- BBDO.

חסון תצטרף לקובי ברקי, שותף במשרד בו היא עובדת שישפוט בקטגוריית ה-Film הנחשבת. תחרות הפרסום בניו-יורק היא השלישית בה שופט ברקי במהלך השנה החולפת. בנוסף לברקי וחסון ישפוט בתחרות גם צור גולן משלמור אבנון עמיחי אשר ישפוט בקטגוריית שילוט החוצות.

חבר השופטים הרחב של הפסטיבל מונה כ-250 שופטים מכ-60 מדינות.

לאחר שבשנה שעברה נדד הפסטיבל לשנחאי יחזור השנה הפסטיבל לניו יורק וייערך במתכונת של וועידת קריאייטיב בין ה-2 ל-5 למאי.

אוה חסון הגיעה לשמעוני בחודשים האחרונים לאחר 12 שנות ניסיון בענף הפרסום. במסגרת תפקידה האחרון, חסון הקימה ושימשה כמנהלת מחלקת ה-Trendspotting בשלמור אבנון עמיחי / Y&R והתמקדה בזיהויי טרנדים והטמעתם בתהליך העבודה של המשרד.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    גאה בך אוה (ל"ת)
    פול 14/02/2011 00:51
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שאפו!!! (ל"ת)
    ברכות מרוזאניס 10/02/2011 21:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חברים של אוה 10/02/2011 11:56
    הגב לתגובה זו
    כמי שעבד הרבה שנים עם אוה , אני רק יכולה לקנא שהיא עשתה את הצעד ויצאה מהמסגרת הגדולה ועברה למשרד שמצליח בעקביות עם מצבת לקוחות מאוד שמרניים לקבל הכרה בינלאומית ולזכות בפרסים על עבודות פורצות דרך.
  • 4.
    דניאל 10/02/2011 09:31
    הגב לתגובה זו
    אני מפרגן לאווה חסון ואפילו קצת מקנא בה (מודה...) אבל עם כל הכבוד שמעוני פינקלשטיין מעלה פה מבחינתי את רף הפתטיות ומוכיח שוב שהוא ממש לא משרד פרסום אלא בסה"כ עסק לפסלונים. יכול להיות שהם נהנים מזה ושזה עושה להם טוב ואולי אפילו בדרך מוזרה הם מרוויחים מזה כסף אבל זה לא מביא להם לקוח אחד נוסף. אם הייתי לקוח שלהם הייתי מעדיף שישקיעו את המשאבים בשיפור התוצר שלהם ולא בשטויות של ברנז'ת משרדי הפרסום.
  • 3.
    כל הכבוד!!!!!!! (ל"ת)
    קרן 09/02/2011 20:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    את גדולה! (ל"ת)
    רוזאניס 09/02/2011 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל הכבוד! (ל"ת)
    איל 09/02/2011 18:43
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מערייכם שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. 

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי