פסטיבל ניו יורק מצרף שופט נוסף מישראל: אוה חסון משמעוני-פינקלשטיין-ברקי
עוד שופט מבית Draftfcb שמעוני פינקלשטיין ברקי מצטרף לצוות השיפוט של תחרות ה - New York Festival - אוה חסון, מנהלת מחלקת הטרנדספוטינג במשרד מונתה לשמש שופטת בניו יורק פסטיבל בקטגוריית ה- Marketing Effectiveness.
קטגורייה זו הינה חדשה בפסטיבל . הקטגוריה נפתחה השנה לראשונה ומורכבת מפאנל של שמונה שופטים הכוללים מנהלי אסטרטגיה
ומנהלי לקוחות ממשרדים מובילים בעולם כגון Gery, Leo Burnett, Heimat, Juniper Park ו- BBDO.
חסון תצטרף לקובי ברקי, שותף במשרד בו היא עובדת שישפוט בקטגוריית ה-Film הנחשבת. תחרות הפרסום בניו-יורק היא השלישית בה שופט ברקי במהלך השנה החולפת. בנוסף לברקי וחסון ישפוט בתחרות גם צור גולן משלמור אבנון עמיחי אשר ישפוט בקטגוריית שילוט החוצות.
חבר השופטים הרחב של הפסטיבל מונה כ-250 שופטים מכ-60 מדינות.
לאחר שבשנה שעברה נדד הפסטיבל לשנחאי יחזור השנה הפסטיבל לניו יורק וייערך במתכונת של וועידת קריאייטיב בין ה-2 ל-5 למאי.
אוה חסון הגיעה לשמעוני בחודשים האחרונים לאחר 12 שנות ניסיון בענף הפרסום. במסגרת תפקידה האחרון, חסון הקימה ושימשה כמנהלת מחלקת ה-Trendspotting בשלמור אבנון עמיחי / Y&R והתמקדה בזיהויי טרנדים והטמעתם בתהליך העבודה של המשרד.
- 7.גאה בך אוה (ל"ת)פול 14/02/2011 00:51הגב לתגובה זו
- 6.שאפו!!! (ל"ת)ברכות מרוזאניס 10/02/2011 21:29הגב לתגובה זו
- 5.חברים של אוה 10/02/2011 11:56הגב לתגובה זוכמי שעבד הרבה שנים עם אוה , אני רק יכולה לקנא שהיא עשתה את הצעד ויצאה מהמסגרת הגדולה ועברה למשרד שמצליח בעקביות עם מצבת לקוחות מאוד שמרניים לקבל הכרה בינלאומית ולזכות בפרסים על עבודות פורצות דרך.
- 4.דניאל 10/02/2011 09:31הגב לתגובה זואני מפרגן לאווה חסון ואפילו קצת מקנא בה (מודה...) אבל עם כל הכבוד שמעוני פינקלשטיין מעלה פה מבחינתי את רף הפתטיות ומוכיח שוב שהוא ממש לא משרד פרסום אלא בסה"כ עסק לפסלונים. יכול להיות שהם נהנים מזה ושזה עושה להם טוב ואולי אפילו בדרך מוזרה הם מרוויחים מזה כסף אבל זה לא מביא להם לקוח אחד נוסף. אם הייתי לקוח שלהם הייתי מעדיף שישקיעו את המשאבים בשיפור התוצר שלהם ולא בשטויות של ברנז'ת משרדי הפרסום.
- 3.כל הכבוד!!!!!!! (ל"ת)קרן 09/02/2011 20:34הגב לתגובה זו
- 2.את גדולה! (ל"ת)רוזאניס 09/02/2011 19:55הגב לתגובה זו
- 1.כל הכבוד! (ל"ת)איל 09/02/2011 18:43הגב לתגובה זו
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
לוויתן בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83% , שברון ורציו רציו יהש 3.45% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
