גל ההפגנות במצרים, שסלל בפרק זמן קצר את הדרך לשינוי פני משטר שמשל עשרות שנים במצרים, הדגיש פעם נוספת את חוסר היציבות הגיאופוליטית באזורנו. עם פרוץ המהומות בשכנתנו הדרומית, פוחת השקל באופן מהותי (המטבע הישראלי השיל 9 אגורות משוויו בסוף השבוע הראשון לאחר פרוץ המהומות). בהמשך, כשהתברר שהאירועים מסלימים, נרשמו ירידות חדות גם בשוק המניות ומדד המעו"ף צנח 3.75% ביום אחד.

הזעזועים הגדולים היו תוצאה של ההפתעה הגדולה בה התקבלו האירועים, לאחר שקודם לכן העריכו רבים כי נפילת המשטר בטוניסיה לא תוכל להתרחש במדינה כמו מצרים. לאירועים הגיאופוליטיים באזורנו יכולה להיות השפעה לא קטנה על השווקים הפיננסיים השונים במדינתנו - המניות, איגרות החוב ושער החליפין; אולם, כפי שאראה בטור זה, השפעה זו נוהגת להתפוגג תוך זמן קצר.

השוק מעכל ומפנים במהירות רבה את אופי האירוע, מניח כי השלכותיו מידתיות ומוגבלות מבחינת התנהלותו ודי מהר עובר לסר היום ושב לשגרה. ומהי אותה שגרה? מצב הכלכלה המקומית והגלובאלית ותנועות ההון אל המשק וממנו חוזרים להכתיב את סדר היום.

כפי שאנו יודעים, ישראל מסבירת פנים למשקיעים הזרים, בפרט אלו המתמקדים בתנועות הון לטווח קצר, כך שבהיעדר הפרעות חיצוניות, שער החליפין של השקל ישוב ויתחזק.

הבה נראה זאת בשתי דוגמאות לא כל כך רחוקות בעברנו.

מלחמת לבנון השנייה (12/07/06-14/08/06)

מדד ת"א 25 אפריל 2006 - דצמבר 2006

מלחמת לבנון השניה פרצה בצהרי יום רביעי, בעקבות חטיפתם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז"ל. הכלכלה הישראלית נהנתה אז, כמו היום, מגאות - האבטלה היתה בירידה והמשק הישראלי צמח במהירות. במדד המעו"ף היו ירידות בחודשיים שקדמו למלחמה, אך הן היו בבחינת הפוגה במהלך עליות ארוך טווח.

שוק המניות בישראל (ראה תרשים מעלה) הגיב בירידות חדות מייד ביומיים הראשונים של המלחמה, אך בהמשך, אגב תנודתיות מסויימת, שב לעלות, בהתאם למגמה שרווחה אז בשוקי המניות בעולם ולמצב הכלכלי הטוב במשק המקומי.

תמונה דומה עולה גם משוק המט"ח -

שע"ח שקל דולר ינואר 2006 - ינואר 2007

השקל היה אז בעיצומו של מסע התחזקות כנגד הדולר, תהליך שהושפע מן הסתם מהמגמות העולמיות בשוק המט"ח דאז, מתנועות ההון שזרמו למשק הישראלי והמצב הכלכלי הטוב ששרר במדינה שנתיים לפני פרוץ המשבר הכלכלי האחרון. ניתן לראות את העליה החדה בשער הדולר כנגד השקל עם פרוץ המלחמה (עלייה גבוהה מ-10 אגורות ביום אחד) ומיד אחר כך שב השקל לעלות כנגד הדולר.

תמונה דומה עולה גם מאירועים גיאו-פוליטיים משמעותים אחרים שהתרחשו באזורנו בשנים האחרונות מבצע "עופרת יצוקה" (27/12/08-18/01/09) ומבצע "חומת מגן" (29/03/02-10/05/02):

מבצע עופרת יצוקה אירע כשהמשבר הכלכלי העולמי היה בעיצומו. ביום הראשון למבצע ירד מדד המעו"פ ב-9 נקודות (כ-1.4%), אם כי קשה לייחס זאת דווקא לפרוץ המבצע, בהתחשב באירועים הכלכליים בעולם. בהמשך, ברור היה שהתנהלות השווקים השונים (מניות, אגרות החוב ומט"ח) נגזרה מהנעשה בעולם ופחות מכך מהתרחשות המבצע.

כאמור, תמונה דומה עולה גם מהתנהלות השווקים בתקופת מבצע "חומת מגן".

השורה התחתונה, האירועים שציינתי שונים במהותם מהמשבר הנוכחי במצרים (משברים פנימיים לעומת משבר חיצוני בעל אפשרות להשפעה פנימית), אך השפעתם תהייה דומה, להערכתי.

האירועים הללו מחדדים את ההכרה בחוסר היציבות המאפיין את האזור, הגורם לעליה בפרמיית הסיכון הנדרשת על ידי המשקיעים; ניתן לראות זאת בקלות, למשל, בהבדלי התשואה הנדרשת על איגרות החוב של ממשלת ישראל לעומת איגרות חוב של ממשלות בדירוג דומה (A).

המסקנה, בסופו של דבר היא ראשית, המשברים משפיעים מייד עם התרחשותם, כי הם גורמים אי וודאות בשלב המיידי כשלא ברור איך יתפתחו וגם התקשורת, יש להודות, מלווה את התהליך בתרחישי קיצון. אולם, בחלוף הזמן, כשממדי האירוע מתבהרים השפעתו נוטה להתפוגג ולכן יש לשקללה במידה ראויה ומושכלת בכלל השיקולים המובאים בחשבון בעת קבלת ההחלטות.זאת, כמובן, אם המשבר מוכל ואינו יוצא מכלל שליטה. כאמור, ניסיון העבר מוכיח שמעטים הם המקרים הללו.

לגבי המשבר הנוכחי, מוקדם לסכם, אך להערכתי אם המצב לא יתדרדר לכדי ביטול הסכם השלום או שינוי מהותי בסטאטוס קוו עם מצרים, השפעת האירועים הנוכחיים תתעמעם וסביר שהתנהגות השווקים תמשיך להיות מושפעת יותר מהמדיניות הפיסקאלית והמוניטארית האחראיות ומהנתונים הכלכלים האובייקטיבים החיוביים של המשק הישראלי - האבטלה הנמוכה, האיתנות הכלכלית וכו'. במקביל, כרגיל, האוזן תהייה להתנהגות השווקים והמצב הכלכלי בעולם.

כתב: יוסי אריאס, סוחר בחדר מסחר ני"ע זרים, בנק מזרחי טפחות