בידידות: עידן אלתרמן, צחי מנווה חמציצים יהיה הפרזנטור של קרסו טרייד אין

אלתרמן יחזור לדמותו המפורסמת משנות ה-90 ויוביל קמפיין של קרסו טרייד אין. הקמפין יושק על-ידי משרד הפרסום 'פוזישן' בתקציב של 5.5 מיליון שקל
משה בנימין | (1)

חברת קרסו טרייד-אין בחרה בשחקן והקומיקאי עידן אלתרמן להוביל את מסעי הפרסום בשנה הקרובה. אלתרמן יככב בקמפיין של החברה בשנת 2011 שתחילתו במהלך חודש פברואר, בתקציב הנאמד בכ - 5.5 מיליון שקלים. הפרסום יכלול קמפיין אינטרנטי רחב (סרטונים ובאנרים), תשדרי רדיו, מודעות בעיתונות ושלטי חוצות.

הקמפיין בניהולו של משרד הפרסום 'פוזישן' בחר להחזיר לקדמת הבמה את דמותו המיתולוגית של 'צחי' (כוכב סדרות הקאלט "נווה חמציצים" ו"כוכבי השכונה" בשנות ה-90) תחת הסיסמא: רכב יד ראשונה קונים רק בשיטת 'הכול כלול'.

אבינועם בר מנהל מערך הטרייד אין של חברת קרסו, מסר: "חיפשנו דמות ידועה, אהובה ומוכרת שתאפשר לנו להבליט את המסרים שלנו לצרכנים בצורה זכירה ומבדלת. בסקר מקיף שערכנו עם מכון גיאוקרטוגרפיה, גילינו שלמרות השנים, שחלפו מאז ירדו הסדרות בכיכובו, כמעט 90% מהאוכלוסייה בישראל עדיין זוכרת לטובה את דמותו המשעשעת של צחי ומתגעגעת אליו.

אלתרמן מככב בימים אלו בסדרה "החיים זה לא הכול" בזכיינית רשת בערוץ 2 (שמצטלמת בימים אלה לעונה חדשה). בשנת 1992 החל להופיע יחד עם אבי גרייניק במופע בידור בשם "פגע וברח" במועדון "דומינו גרוס" בתל אביב, לאחר חודשיים שונה שם המופע ל"ילדים סורגים לאלוהים". בשנת 1994 הופיע בטלוויזיה החינוכית בתוכנית הבידור "פלטפוס". מאז השתתף כחבר פאנל בתוכניות בידור רבות בארץ ביניהן "שבוע סוף".

קרסו טרייד אין מקבוצת מוטורס קרסו, מפעילה רשת טרייד אין המונה כיום 8 סניפים הממוקמים בערים: תל אביב, חיפה, ראשון לציון, באר-שבע, נצרת, טבריה, ירושלים וכרמיאל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פדיחות (ל"ת)
    מאיייר 06/02/2011 19:21
    הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.