דעה

הפרסומת ל'שטוחים' לא שוברת את שגרת אוסם

עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, מתייחסת לקמפיין החדש של אסם - בייגלה שטוחים. "משקולת כבדה מושכת את חטיפי אסם אחורה לזירה בה מנסים לרצות את כולם במשפחה ולהימנע ממסר חד וברור כדי לא לקחת סיכון"
עטרה בילר | (4)

לפני יותר מעשרים שנה עלתה פרסומת של אסם עם חטיף, אירוח חדש ומהפכני בשם אפרופו. סיפור העלילה מציג כיצד משתמשים באורחים כתירוץ כדי להרחיק את אפרופו משאר בני המשפחה ולזלול אותו לבד תחת הסיסמא "תשאירו משהו לאורחים".

בשנות השמונים היה זה יותר מלגיטימי להציג את מיצובו הראשי של החטיף (אירוח) ואת קהל היעד המשני (כל המשפחה) בנשימה אחת תוך כדי סיפור שמציג את המתחים והמוטיבציות שעושים את הדראמה של אפרופו. לצד מסר האורחים, מסר המשפחה ומסר ה-irresistible כיכב גם מסר "הצעת ההגשה" של אפרופו לצד מטבל גבינה - צורת אכילה מודרנית ופורצת דרך נכון לעידן ההוא..

השבוע, מספר דורות מאז, הוכיחה אסם שליבת המותג שלה יציבה אבל אולי יציבה מדי ומתקשה להפתיע ולהתפתח. אסם משיקה בימים אלה בייגלה חדש בשם 'שטוחים' במלעיל. המוצר עצמו, שפותח תחת מעטה סודיות, מוצלח במיוחד בטעמו ובפריכותו וחווית האכילה חדשנית כי החיך לא מכיר בייגלה שטוח, ובמקרה הנוכחי המוצר חזק וגדול מהמותג.

המיתוג מקפיד לטשטש את הבשורה האמיתית, וכל ערכיו מקפידים לשמור יתד נאמן בעבר הרחוק ולבשר לציבור שאין חדש תחת השמש, לצד שם שמשדר במבנהו 'רטרו' כמנסה לרמוז על come back למרות שמדבור בפיתוח חדשני.

הפרסומת לשטוחים מציגה באופן 'מפתיע' עלילה בה כל חברי המשפחה חושדים זה בזה בגניבת השטוחים מהשקית - מילד ועד סבתא. אפרופו מתחיל מהאימא ש'גונבת' מצלחת האירוח, ויורד בסדר הגילים עד לפעוטה שנוזפת בבובה 'תשאירי משהו לאורחים'. בפרסומת לשטוחים מטפסים מעלה בגיל מהילד ועד לסבתא. המזימה שנחשפת באפרופו היא ניצול האורח כתירוץ לזלול לבד. המזימה הנחשפת בשטוחים היא סבתא שפשוט רוצה שהמשפחה תבוא סוף - סוף לבקר אותה.

כמו שאפרופו יותר חזק מהאורחים ומהמשפחתיות, כך גם השטוחים חשובים יותר ממשחק הכדורגל (אח גדול), ישיבת המנהלים (אבא), חולה עם רגל שבורה בקליניקה (אימא) וכמובן שזה מזה כי עובדה שכולם חושדים בכולם.

ואפילו פה מישהו כנראה פחד ללכת עד הסוף עם הרעיון המרושע הזה, וסידר סוף טוב. כי הגנבת הראשית הלא היא הסבתא, ביצעה את פשע השטוחים כדי לשמור על לכידות המשפחה. בשביל הסבתא השטוחים זה תירוץ להביא את כולם אליה הביתה. ואפילו פה יש שסתום בטיחות כי היא לא ממש בודדה בבית והשטוחים, לחדי העין, שימשו דקה קודם לכן גם חטיף לאירוח החברות של הסבתא... כמה עמוס.

הפרסומת כמו גם האריזות החדשות של סדרת בייגלה אסם לא מצליחה לשבור ולו במעט את שגרת אסם. משקולת כבדה מושכת את חטיפי אסם אחורה לזירה בה מנסים לרצות את כולם במשפחה ולהימנע ממסר חד וברור כדי לא לקחת סיכון.

הבלבול בין לגנוב זה מזה במשפחה לבין לרצות לשמור על המשפחה מעיק ובמידה מסוימת הוא מתאים רק לסבתות..

הפטנט של 'טעים עד כדי הידרדרות מוסרית' לא רק שאינו חדש אלא שייך בעיקר למילקי של שטראוס. למילקי יש דוקטורט בסוציופאטיה של "אל תשאירו אותו לבד". מילקי כידוע אינו עוצר באדום ומוכן לבחון את גבולות האבסורד, וזאת למרות שגם מילקי למרבה הפלא מיועד לכל המשפחה לא פחות מבייגלה שטוחים. הרי שניהם בסופו של דבר נרכשים בשביל הילדים ונאכלים על ידי ההורים..

לצד מילקי ושטוחים אפשר להסתכל על פרסומת קטנה ובולטת של פרינגלס שמציגה רק בני עשרה שעושים רק דבר אחד עם החטיף וזה לאכול אותו בצורות משונות, יצירתיות ומצחיקות. ואולי גם את פרינגלס מוכנה לאכול כל המשפחה? ואולי גם הוא 'שווה גניבה'?

המסר "טעים ומתאים לכל המשפחה" חושף מיצוב רופף ולא מתחייב. סיפור הגניבה השחוק וההססני לא מבשר את החדשנות האמיתית שהמוצר אכן מציע.

אבל כמו הרבה מהלכים לא נועזים אחרים, ברור שהכסף שהושקע בחשיפה בפרסום, והכוח של אסם בנקודות המכירה כמו גם החידוש המפתיע במוצר שישן שנות אלף, ייצרו בסופו של דבר ווליום מכירות מרשים, שהמסקנה של אסם ממנו תהיה if it s not broken why fix it?, שישמש חיזוק לסטטוס קוו.

תשאירו משהו לאורחים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יופי של ניתוח! (ל"ת)
    יונתן 06/02/2011 18:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מוריס 06/02/2011 15:29
    הגב לתגובה זו
    מעבר לאלמנט של חטיף שאוכלים אותו ולא נשאר, אני לא רואה קשר בין הפרסומת מימי בר-כוכבא לנוכחית. אסם תמיד עושים פרסומות wholesome לכל המשפחה, ובמסגרת זה החדשה לבייגלה השטוח ממש סבבה.
  • 2.
    מישהי 06/02/2011 13:47
    הגב לתגובה זו
    מחברה שהסיסמא שלה היא שיא הטרחנות והארכאיות-זה טוב, זה טוב, זה אסם!
  • 1.
    מישהי 06/02/2011 13:46
    הגב לתגובה זו
    מחברה שהסיסמא שלה היא התגלמות הטרחנות והארכאיות- זה טוב, זה טוב, זה אסם!
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.