לאחר המיזוג: בכירי וולטייר עוזבים את מלאנוקס, עובדים נוספים יפוטרו
כחודשיים לאחר הברכות אודות המיזוג של וולטייר ומלאנוקס, כעת מגיע השלב הכואב - פיטורי עובדים. ל-Bizportal נודע כי בסוף השבוע שעבר כינס מנכ"ל וולטייר רוני קנת את עובדיו לרגל סיום קיומה של וולטייר כחברה עצמאית.
במסגרת הכנס, הודיעו חברי ההנהלה הבכירה של וולטייר ועובדים נוספים על סיום תפקידם, וזאת בשל כפילות תפקידים שנוצרת עקב המיזוג. נזכיר כי במסיבת העיתונאים שערכו החברות לאחר המיזוג וכן בשיחה שנערכה עם עובדי וולטייר מיד לאחר הרכישה, אמר מנכ"ל וולטייר רוני קנת כי לא יבוצעו שינויים משמעותיים במצבת כח האדם. אולם, בפועל הדברים נראים קצת שונה.
במסגרת אסיפת העובדים של וולטייר אשר התקיימה ביום חמישי האחרון, נודע כי ראשי הנהלת וולטייר ועוד עשרות עובדים יאבדו את מקומם. בין היתר מדובר בעזיבתם של סמנכ"ל הפיתוח קובי סגל, ראש תחום משאבי אנוש אורית גורן, אמיר פליישר סמנכ"ל השיווק של וולטייר וסמנכ"ל הכספים ג'וש סגל. רוני קנת עצמו צפוי להמשיך לכהן כחבר בדירקטוריון של מלאנוקס.
ל-Bizportal נודע כי רוב עובדי וולטייר לא קיבלו מכתבי פיטורים, אלא חוזה עבודה חדש לרגל מעברם למטריית העבודה של מלאנוקס. בתוך כך, חלק מהעובדים אולצו "להתכופף" לתנאי העבודה החדשים, מה שגרם לנשירה טבעית של חלקם.
מלאנוקס עדיין לא הוציאה הודעה רשמית בדבר השלמת המיזוג, אך ככל הנראה הודעה שכזו תצא כבר בימים הקרובים. במסיבת העיתונאים שערכו החברות לאחר המיזוג הן הודיעו כי המיזוג צפוי להגיע לסיומו ב-7 לפברואר, משמע מחר.
קיבלו מחיר אטרקטיבי
עוד נודע ל-Bizportal כי במסגרת השיחה שערך המנכ"ל קנת עם עובדי וולטייר, הוא ציין כי הסכים להצעת הרכש של מלאנוקס בשל המחיר האטרקטיבי כמובן. לדבריו, מדובר במהלך הכלכלי המשתלם ביותר, זאת מכיוון שהמחיר שנקבע משקף את פוטנציאל הרווחים של וולטייר בעוד שלוש שנים.
נזכיר כי תג המחיר נקבע על 8.75 דולר למניה, או לחלופין 218 מיליון דולר, מה ששיקף בזמנו פרמיה של 36% על מחיר השוק של וולטייר. בנטרול המזומן בקופתה של וולטייר, עומד שווי העסקה על 176 מיליון דולר.
קנת אמר לעובדיו כי בפעמים הקודמות בהם דובר על מיזוג או רכישה, הדבר לא יצא לפועל מחשש לפיטורים נרחבים בחברה, אולם כעת הוחלט להוציא את המיזוג לפועל מטעמים כלכליים. קנת עודד את העובדים ואמר להם כי העובדים שיפוטרו לא יתקשו למצוא משרה אחרת בשוק העבודה וכי המיזוג רק מחזק את שמם של עובדי החברה.
באשר למטה החברות בארץ, מלאנוקס תמשיך לפעול מיקנעם ועובדי וולטייר ימשיכו בשלב זה לבצע את עבודתם מהמטה ברעננה. באשר למטות העבודה בחו"ל, מתקיימים מגעים למיזוג המטה של וולטייר בבוסטון לתוך מטה מלאנוקס בקליפורניה.
- 2.אלי -מהנדס C לינוקס 06/02/2011 20:16הגב לתגובה זואני מחפש כבר כמה חודשים, רק ראיונות אבל יש כ" כ הרבה מועמדים שלא חוזרים אליך.
- 1.עובד 06/02/2011 10:39הגב לתגובה זוהמשפט הזה ש" העובדים שיפוטרו לא יתקשו למצוא משרה אחרת בשוק העבודה" מראה כמה הוא אטום ורק הכסף הוא זה שמניע אותו. איכככססססססססססססססס.
- שי 06/02/2011 12:09הגב לתגובה זובן אדם שמנהל חברה מצליחה ומשיקוליו האישיים החליט למכור לא חייב דין וחשבון לאף אחד .. שייתן ת כספי הפיצויים למי שפוטר ובתוספת בונוס על תרומת ולהתראות תפסיקו להיות כאלה יפי נפש
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
