צעד נוסף לאדלר-חומסקי בגזרת הדיגיטל: מקים את MediaCom Interaction
משרד הפרסום אדלר חומסקי ממשיך בצעדיו בגזרת הדיגיטל. חברת המדיה מדיה קום מקבוצת אדלר חומסקי מקימה את חברת MediaCom Interaction שתספק את כל פתרונות המדיה בזירה הדיגיטאלית עבור לקוחותיה מהחשיפה לפרסום ועד למערכת ה CRM.
MediaCom Interaction תפעל במתכונת חברות דומות לה בקבוצת WPP ותעניק שירות בפרמטרים שונים, כגון: תכנון ורכש מדיה בעולמות האינטרנט והסלולר, בקרה ואופטימיזציה, פעילות Performance מוכוונת ROI ב:מנועי חיפוש, רשתות שותפים, סלולאר, פייסבוק, ערוצים נוספים ועוד.
את החברה החדשה יובילו דניאל זלקינד ועמית אוחיון, עד לאחרונה שותפים בחברת אינלייט, שעסקה ב Performance Advertising (פרסום מבוסס תוצאות). לשניים ניסיון של 10 שנים ברכש מדיה מבוסס תוצאות, ניהול מוצר, Web Analytics ו SEO.
אל צוות הניהול וההקמה יצטרף גם בועז שובל שהינו בעל עבר עשיר וניסיון רב בתחומי המדיה והפרסום, שובל שימש בעבר כסמנכ"ל השיווק והמסחר של אתר ynet בין 2002 ל-2007 ואח"כ כסמנכ"ל השיווק והמסחר של אתר NANA10 בין 2007 ל-2009. בשנה האחרונה עסק שובל בייעוץ לתחום האינטרנט לכמה מפרסמים מהגדולים בשוק.
אייל חומסקי: "במסגרת ההתחזקות ההולכת ונמשכת של קבוצת אדלר חומסקי בתחום הדיגיטל החלטנו להקים את החברה החדשה, שתרכז את כל הידע שצברנו בנושא בשנים האחרונות ותנצל את היכולות והמודלים שפיתחה מדיה קום העולמית. אני משוכנע שהחברה הזאת תיתן פיתרון אינטגרטיבי מלא לכל צרכי לקוחותינו בתחום הדיגיטל בשנים הבאות".
רן בר-און מנכ"ל מדיהקום: "אני שמח על הצטרפותם של בועז, דניאל ועמית - מאנשי המקצוע הבכירים והמנוסים ביותר בתחום האינטרנט בארץ לשורותינו. הגוף החדש שהם יובילו יעניק ללקוחותינו מגוון פתרונות בתחום האינטרנט במקום אחד ובמטרה להוביל את שוק האינטרנט בארץ".
יוזכר כי המהלך זה הוא חלק משינוי כולל שעוברת קבוצת אדלר חומסקי בתחום הדיגיטל במסגרתו מונה יוסי ארז לתפקיד סמנכ"ל הדיגיטאל של משרד הפרסום אדלר חומסקי & ורשבסקי והוחלט להיפרד מערן ארדן שניהל את זרוע הדיגיטל של הקבוצה ומקביל פורקה גם שותפות רכש המדיה באינטרנט עם D-SAY אינטראקטיב של תמיר יולביץ'.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
