מדד נאסד"ק יוצא לתיקון - אז היכן מצוי היעד הראשוני

אייל גורביץ | (10)

מגמות עלייה כמעט ואין מסיימות את חייהן ללא כל התראה. בסופו של דבר, ההיצע העומד למכירה הולך וגדל על לרמה כזאת שאפשר לראות זאת בבירור על בגרף. בסופו של דבר, מי שרוכש בנקודה הנכונה, גם מוכר בנקודה הנכונה. והסימנים שהעלה מדד נאסד"ק במהלך השבוע האחרון ובמהלך יום המסחר שנעל את השבוע ואותם התחלתי לפרק בסקירת מדד המעו"ף, בהחלט מחייבים התייחסות

בגרף החודשי אפשר לראות את המרכיבים הבאים:

1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה החל ממארס 2009.

2. נקודות השיא והשפל מסודרות מבבנה עולה.

3. מחזורי המסחר נותרים סטאטיים ואינם מספרים אינדיקציה לכאן או לכאן.

4. הממוצעים הנעים תומכים ומעידים על עוצמה גבוהה.

5. רמת ההתנגדות 2,535 הנקודות שנשברה מעלה הפכה לשמש כתמיכה.

6. מסקנה מגמה מובהקת המעלה את הסבירות ולפיה כל ירידה תהיה נקודתית.

7. יחד עם זאת מדד נאסד"ק עלה חמישה חודשים ברציפות וקרוב מאוד להתנגדות המייצגת שיא משמעותי ושוכנת סביב רמת 2,800 הנקודות. בשבוע האחרון עלתה משמעותית הסבירות לתיקון ברמת המגמה המשנית.

בגרף השבועי אפשר לראות את המרכיבים הבאים :

1. הגם שהמגמה המשנית עודנה מגמת עלייה הרי שיש לשים לב היטב לנר האחרון.

2. מדובר בנר עם גוף קטן, צללית עליונה ארוכה ומחזור מסחר גבוה יחסית. נר זה הוא נר של מוכרים ונטייתו להופיע בסמוך לנקודות הקיצון של המגמה.

3. בנוסף, אפשר לראות את הכישלון בחציית רמת השיא במהלך השבועיים האחרונים.

4. מכן, שהמסקנה היא שעולה הסבירות לתקון טכני.

5. מבחינת עומק התיקון הרי שבגרף השבועי אפשר לראות את סרגל פיבונאצי הנמתח על מהלך העליות האחרון. במקרה זה יעד התיקון מצוי בין 2,570 2,650 והוא מצוי במרווח שבין הממוצעים הנעים.

בגרף היומי אפשר לראות את המרכיבים הבאים :

1. הנתונים המעודדים מגיעים לא רק מהגרפים הארוכים אלא גם מהגרף היומי שם מתנהל מדד נאסד"ק מעל ממוצע נע ל-200 ימי מסחר, דבר המחזק את עצם קיומה של מגמת העלייה.

2. במישור קצר הטווח אפשר לראות את הנר האדום שנעל את השבוע שחלף. מדובר בנר בעל גוף גדול ונעדר צלליות, דבר המעיד על שליטה מוחלטת של המוכרים.

3. עוד אפשר לראות את ה"הסטייה השלילית" במדדי העוצמה שבתחתית הגרף. סטייה שלילית נוטה להופיע לקראת סיומן של מגמות עלייה.

מסקנה

ברמת המסקנה הכללית אפשר לצפות לתיקון טכני לטווחים בהם נקבתי בשלב הראשון, שם יהיה עלי לבחון את מדד נאסד"ק בשנית.

* הערה, כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    זה אייל או יאטינגר ? (ל"ת)
    משה 04/02/2011 22:35
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הדג רקק 01/02/2011 22:41
    הגב לתגובה זו
    תמיד טועה
  • 8.
    גורביץ אתה הפוך!!!!!!!!!! (ל"ת)
    שורט גורביץ 01/02/2011 20:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מעו" ף 590 01/02/2011 08:09
    הגב לתגובה זו
    אייל הכל שטויות והבל הבלים.
  • 6.
    הניתוחים שלך הולכים ונהיים הזוהיים מיום ליום (ל"ת)
    תתעורר 01/02/2011 01:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תגובה ל 4 סבלנות... (ל"ת)
    $$ 31/01/2011 21:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קול ישראל מעזה 31/01/2011 21:00
    הגב לתגובה זו
    חח אייל מה יהיה עם הניתוחים הגרועים שלך.
  • 3.
    מה עם LDK - אני עדיין ממתין שתפרוץ (ל"ת)
    אסי 31/01/2011 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוני 31/01/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
    מה צריך לקרות שתבין אחת ולתמיד שניתוח טכני פשוט לא עובד?
  • 1.
    אייל תנתח את דלק אנרגיה בבקשה... (ל"ת)
    אייל 31/01/2011 10:08
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.