מדד נאסד"ק יוצא לתיקון - אז היכן מצוי היעד הראשוני

אייל גורביץ | (10)

מגמות עלייה כמעט ואין מסיימות את חייהן ללא כל התראה. בסופו של דבר, ההיצע העומד למכירה הולך וגדל על לרמה כזאת שאפשר לראות זאת בבירור על בגרף. בסופו של דבר, מי שרוכש בנקודה הנכונה, גם מוכר בנקודה הנכונה. והסימנים שהעלה מדד נאסד"ק במהלך השבוע האחרון ובמהלך יום המסחר שנעל את השבוע ואותם התחלתי לפרק בסקירת מדד המעו"ף, בהחלט מחייבים התייחסות

בגרף החודשי אפשר לראות את המרכיבים הבאים:

1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה החל ממארס 2009.

2. נקודות השיא והשפל מסודרות מבבנה עולה.

3. מחזורי המסחר נותרים סטאטיים ואינם מספרים אינדיקציה לכאן או לכאן.

4. הממוצעים הנעים תומכים ומעידים על עוצמה גבוהה.

5. רמת ההתנגדות 2,535 הנקודות שנשברה מעלה הפכה לשמש כתמיכה.

6. מסקנה מגמה מובהקת המעלה את הסבירות ולפיה כל ירידה תהיה נקודתית.

7. יחד עם זאת מדד נאסד"ק עלה חמישה חודשים ברציפות וקרוב מאוד להתנגדות המייצגת שיא משמעותי ושוכנת סביב רמת 2,800 הנקודות. בשבוע האחרון עלתה משמעותית הסבירות לתיקון ברמת המגמה המשנית.

בגרף השבועי אפשר לראות את המרכיבים הבאים :

1. הגם שהמגמה המשנית עודנה מגמת עלייה הרי שיש לשים לב היטב לנר האחרון.

2. מדובר בנר עם גוף קטן, צללית עליונה ארוכה ומחזור מסחר גבוה יחסית. נר זה הוא נר של מוכרים ונטייתו להופיע בסמוך לנקודות הקיצון של המגמה.

3. בנוסף, אפשר לראות את הכישלון בחציית רמת השיא במהלך השבועיים האחרונים.

4. מכן, שהמסקנה היא שעולה הסבירות לתקון טכני.

5. מבחינת עומק התיקון הרי שבגרף השבועי אפשר לראות את סרגל פיבונאצי הנמתח על מהלך העליות האחרון. במקרה זה יעד התיקון מצוי בין 2,570 2,650 והוא מצוי במרווח שבין הממוצעים הנעים.

בגרף היומי אפשר לראות את המרכיבים הבאים :

1. הנתונים המעודדים מגיעים לא רק מהגרפים הארוכים אלא גם מהגרף היומי שם מתנהל מדד נאסד"ק מעל ממוצע נע ל-200 ימי מסחר, דבר המחזק את עצם קיומה של מגמת העלייה.

2. במישור קצר הטווח אפשר לראות את הנר האדום שנעל את השבוע שחלף. מדובר בנר בעל גוף גדול ונעדר צלליות, דבר המעיד על שליטה מוחלטת של המוכרים.

3. עוד אפשר לראות את ה"הסטייה השלילית" במדדי העוצמה שבתחתית הגרף. סטייה שלילית נוטה להופיע לקראת סיומן של מגמות עלייה.

מסקנה

ברמת המסקנה הכללית אפשר לצפות לתיקון טכני לטווחים בהם נקבתי בשלב הראשון, שם יהיה עלי לבחון את מדד נאסד"ק בשנית.

* הערה, כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    זה אייל או יאטינגר ? (ל"ת)
    משה 04/02/2011 22:35
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הדג רקק 01/02/2011 22:41
    הגב לתגובה זו
    תמיד טועה
  • 8.
    גורביץ אתה הפוך!!!!!!!!!! (ל"ת)
    שורט גורביץ 01/02/2011 20:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מעו" ף 590 01/02/2011 08:09
    הגב לתגובה זו
    אייל הכל שטויות והבל הבלים.
  • 6.
    הניתוחים שלך הולכים ונהיים הזוהיים מיום ליום (ל"ת)
    תתעורר 01/02/2011 01:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תגובה ל 4 סבלנות... (ל"ת)
    $$ 31/01/2011 21:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קול ישראל מעזה 31/01/2011 21:00
    הגב לתגובה זו
    חח אייל מה יהיה עם הניתוחים הגרועים שלך.
  • 3.
    מה עם LDK - אני עדיין ממתין שתפרוץ (ל"ת)
    אסי 31/01/2011 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוני 31/01/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
    מה צריך לקרות שתבין אחת ולתמיד שניתוח טכני פשוט לא עובד?
  • 1.
    אייל תנתח את דלק אנרגיה בבקשה... (ל"ת)
    אייל 31/01/2011 10:08
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי