בין הבטחות למציאות: כשהפארק הוא בית קברות והשדרה היא שביל צר

גיליתם שגני הילדים שהובטחו יפתחו רק שלוש שנים אחרי האיכלוס? היער בהדמיה הוא בית קברות? Bizportal בחן מי הכתובת למצגי השווא שמציגים הקבלנים
לירן סהר | (6)

חברות בנייה משווקות פרויקטים באמצעות הדמיות יפות המציגות פארק רחב ידיים ושבילים רחבים, אולם בפועל, עם סיום תהליך הבנייה מתקבל גן שעשועים קטן בצמוד לבית קברות. Bizportal בחן אילו גורמים נושאים באחריות לפיתוח הסביבתי בשכונות חדשות ומה צריך לבדוק לפני שרוכשים דירה. נושא הפיתוח הסביבתי צובר תאוצה בעשור האחרון והאדריכל איתן גביש, מנכ"ל פורום האדריכלים, אומר כי הבנייה לגובה מאפשרת השארת ריאות ירוקות בין הבניינים. אולם, ניתן למצוא דוגמאות למכביר לפער בין הרצוי למצוי בפיתוח סביבתי. הבנייה הצפופה בשכונת אם המושבות בפתח תקווה לא מוצאת את ביטויה בפרוספקטים של החברות, שדרה רחבה, המוגדרת כבולווארד באחד הפרויקטים הגדולים היא למעשה שביל צר ברוחב 2.5 מטר בין הבניינים ובית קברות הופך לריאה ירוקה. "אסור בתכלית האיסור לסמוך על הבטחות הקבלן בכל הקשור לתוכניות הפיתוח באזור", אומרת עו"ד קלימי שמילוביץ העוסקת במקרקעין. "הקבלן לא מהווה כתובת בהקשר זה. ככלל, ובטרם חתימה על החוזה, על רוכש דירה מקבלן לגשת לרשות המקומית בו נמצאת הדירה ולבדוק במחלקות המתאימות מהי תוכנית בניין הערים שחלה על האזור; האם יש תוכניות עתידיות שעומדות לדיון ולאישור? מהן התוכניות בסביבה הקרובה? רק כך יוכל לקבל מידע מלא על המתוכנן סביב הדירה הנבנית . רק כך ידע האם בשטח הריק שמול אתר הבנייה עתיד לקום אזור תעשייה? האם תעבור שם מסילת הרכבת?" שמילוביץ מוסיפה כי על פי הכלל הבסיסי שבמשפט של "יזהר הקונה", ישנן נורמות המחייבות רוכש ואחת מהן היא חובת הבדיקה ברשויות המתאימות - הטאבו ככל שמדובר בהיבט המשפטי של הזכות הנקנית, והרשות המקומית ככל שמדובר בהיבט הרישויי והתכנוני של הבית, הדירה ו/או סביבתה. בשל הגירעונות העצומים של הרשויות המקומיות, הפיתוח הסביבתי והתקציבים המופנים אליו אינם יוצאים מכספי הרשות המקומית והם ברוב המקרים תוצאה של שיתוף פעולה בין יזמי הפרויקט לרשות המקומית. ישנם מספר סוגים של שיתופי פעולה המממנים בסופו של דבר את הפיתוח הסביבתי באזור הפרויקט. במסגרת אחת השיטות הנפוצות, היזמים משלמים לרשות היטלים והחברה הכלכלית של הרשות מקימה פארקים, מתקני משחקים, ספסלים ותאורה דקורטיבית. ככל שהקבלנים משלמים היטלים גבוהים יותר, כך הפיתוח מפואר יותר. לעיתים הרשות המקומית מאפשרת תוספת קומות תמורת שדרוג האזור. חברות צמח המרמן ויורוקום נדל"ן קיבלו אישור תוספת של 10 קומות למגדל וויט סיטי בנווה צדק ובתמורה יפעלו לפינוי המוסד החינוכי "בית יעקב" והעתקתו לאזור אחר, פעולה שתאפשר פינוי שטח של 7 דונם לטובת שכונת נווה צדק הכוללים שטחים ירוקים וגני שעשועים בשטח של כ-5,000 וכ- 2000 מ"ר מבני ציבור לטובת השכונה. חלק מהשטח יופקע לצורך הרחבת שדרת אלחנן שתיצור רצף תנועתי מהים לנווה צדק ולשדרות רוטשילד. "פיתוח סביבתי טוב לכל הצדדים, תושבי האזור יהנו ממתחם בסטדנדרט גבוה אשר תורם להשבחת הנכסים באזור, מצד שני דיירי הפרויקט יהנו משדירה יוקרתית". אבי זיתוני, מנכ"ל חברת א.זיתוני, אומר כי בפרויקטים מסויימים היזם נושא בכ-30% מעלות פיתוחם של שטחי הגינון, סכום שיכול לתפוס נתח של כ-5% מעלות הפרויקט. רמי קדמי, סמנכ"ל השיווק של חברת רמי שבירו, מוסיף כי 25% מההחלטה של הרוכשים אם לרכוש דירה בפרויקט או לא מושפע מהפיתוח הסביבתי באזור. "לרוכשים אין בעיה לחכות לפיתוח הסביבתי כל עוד הם מכירים את התב"ע (תוכנית בניין עיר) ויודעים מה הרשות המקומית הולכת לבצע באזור הפרויקט". יקי אמסלם, מנכ"ל חברת אלמוג כ.ד.אי, אומר כי מצגי חברות הבנייה בתחום הפיתוח הסביבתי דוגמת הגינה הציבורית, בתי ספר, גני ילדים ומרכזים מסחריים מסתמכים על הבטחות העירייה. "עם תחילת תכנון הפרויקטים אנחנו נפגשים עם העירייה ומקבלים פרטים אודות פיתוח השכונה, אולם לא פעם קורה שהעיריות מתעכבות ולא משלימות את הפיתוח אפילו 3 שנים לאחר אכלוס הפרויקט. אני משתדל אף פעם לא להתחייב לזמנים ומפנה לעירייה לפרטים נוספים, ישנם גם מקרים יוצאי דופן, דוגמת יבנה, בה הוקם הפארק עוד לפני הקמת השכונה". ליאת ישראלי, מנכ"ל אמבסדור ישראל, טוענת כי החברות הציבוריות הגדולות, דוגמת אזורים ושיכון עובדים דווקא מקיימות את הבטחותיהן, זאת לעומת חברות קטנות שלא פעם נקלעות לקשיים ואף פשטו רגל. "ישנן חברות קטנות שהבטיחו הרבה דברים ולא קיימו, אני חוששת שקבוצות הרכישה הקטנות יקלעו לקשיים ולא יצליחו להשלים את הפיתוח הסביבתי כפי שהתחייבו".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הקבלן מחוייב לשקר 31/01/2011 20:27
    הגב לתגובה זו
    ותפקיד ה-120 קקים לעזור לבעלי ההון עם הרשויות ברמאויות ושוחד תמים.בצע כסף של המיגזר היהודי!!כל 1 מ"ר=חדר.הכל דופלקס טריפלקס.המידות מטעות באלפי %...והיהודים? משלמים 2 מיליון ש"ח בלי להניד נחיר.
  • 4.
    החובה הראשונה היא של המוכר, והיא גילוי נאות. (ל"ת)
    אני 31/01/2011 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני 31/01/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
    דוקטרינת " ייזהר הקונה" פסה (חלפה) מן עולם המשפט, הישראלי לפחות. מה שאומר שהכלל של ייזהר הקונה לא חל במשפט הישראלי, קל וחומר על עסקות מקרקעין שבפסיקה הישראלית יש חוק המגן על הקונה. לפני שאת מפזרת הצהרות כדאי שתלמד קצת.
  • me 31/01/2011 12:50
    הגב לתגובה זו
    הנה בחפציבה הקונים לא נזהרו וראינו כולנו מה קרה אז מותק לפני שאת/ה פותח/ת את הפה תעשה/י בדיקה ... ואם את/ה תוציא/י מליון וחצי שקל או יותר על דירה אז היתי ממליץ לך לבדוק הכול לבד ואם יש לה מיותרים דברי איתי אני אשמח לקבל קצת תודה.
  • 2.
    אם המושבות 31/01/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    צפוף פחד!!! פריצות וגניבות של ערבים מנותק מהעיר ארנונה יקרה ואחד בתחת של השני
  • 1.
    עמית 31/01/2011 11:03
    הגב לתגובה זו
    נכון רוכש דירה צריך לבדוק את האזור ופיתוחו, האם זה אומר שלקבלן מותר לשקר! אסור לקנות מקבלן באזור חדש. לדוגמה אזור 1200 החדש בהוד השרון. כל קבלני האזור מספרים סיפורים מפה ועד יום כיפור, נעשה כך וכך וכך. גני ילדים בית ספר אזור ירוק ומה לא. רק תחתום ! הם לא אומרים לך שאתה עובר לגור באתר בנייה למשך 5 שנים לפחות עד שיגמרו לבנות, וגנים הה נכון זה כבר העירייה צרכיה לבנות. אסור לקנות מקבלנים רק אחרי שהכול גמור. לא לקנות ניירות זו טעות חמורה וגסה! למזלי לא מנסיון שלי רק של אחרים.
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.