מי תהנה מהצפת ערך לאחר מכירת הנכס המרכזי שלה בת"א?

החברה נסחרת מתחת לרדאר המשקיעים לפי שווי של 36 מיליון שקל וצפויה ליהנות מתזרים חופשי של 50 מיליון שקל לאחר מכירת הנכס הממוקם בעיר תל אביב
תומר קורנפלד | (7)

בבורסה בתל אביב נסחרות למעלה מ-800 חברות. הגדולות שבהן מוכרות היטב לציבור המשקיעים, הן בזכות מחזורי המסחר הגבוהים והן בזכות הכיסוי האנליסטי הנרחב להן הן זוכות.

מצד שני, החברות הקטנות סובלות ממחזורי מסחר נמוכים יחסית וכמעט אינן זוכות להגיע לדפי העיתונים בין היתר בשל 'חוסר עניין לציבור'. דבר זה יוצר לעיתים עיוותים בתמחור של אותן החברות (לטוב ולרע), אשר לעתים לוקח זמן רב עד שהם נסגרים.

אחת מהדוגמאות לכך קיימת בחברת הנדל"ן אינטרקולוני. ההיסטוריה של החברה היא מעט בעייתית. חברת הנדל"ן נקלעה לקשיים בשנה החולפת ונדרשה להסדר חוב גדול אשר במסגרתו הומר החוב של מחזיקי האג"ח למניות. מי שניצל את ההסדר כדי להשתלט על החברה היה רו"ח ירון ייני שמחזיק היום ב-38% ממניותיה של אינטרקולוני באמצעות חברת גילאון הציבורית הנמצאת תחת שליטתו.

הנכס המרכזי של אינטרקולוני הוא פרוייקט טאוורס בשכונת נווה צדק שבתל אביב שבו מחזיקה החברה 40% בשרשור מלא. בחודש יולי האחרון חתמה החברה על הסכם שבו נתנה אופציה למכירת אחזקותיה בפרוייקט לליבר (אשר מנכ"ל אינטרקולוני מחזיק 56% מהמניתיה של ליבר) תמורת 200 מיליון שקלים.

בעבור האופציה קיבלה חברת הבת המחזיקה בפרוייקט סכום ראשוני של 7 מיליון שקלים. להסכם האופציה הוכנסה גם אופציית ההארכה תמורת 3 מיליון שקלים. אופציה זו מומשה ועד כה שולמו לחברה בסה"כ כ-10 מיליון שקלים.

למרות שהעסקה נחתמה לפני יותר מחצי שנה היא עדיין לא הושלמה, זאת בשל התנגדותם של התושבים לעסקה שהתנגדו לבניית בניין רב קומות בשכונה. התושבים פנו לבית המשפט במטרה לעצור את קיומה של העסקה אולם בנובמבר האחרון עתירתם נדחתה על הסף.

תושבי השכונה ערערו לבית המשפט העליון, אולם עוד בטרם נקבע הדיון, נחתם בין הצדדים הסכם פשרה (25 לינואר) אשר הוגש לאישורו של בית המשפט העליון. אישור שכזה צפוי להיות בעוד זמן לא רב ולמעשה סולל את הדרך למימושה של העסקה.

מה יקרה אם העסקה תצא אל הפועל?

אם העסקה תמומש, צפויים משקיעי אינטרקולוני ליהנות מהצפת ערך משמעותית. המכירה צפויה להכניס לחברה תזרים נקי (לאחר הלוואות בעלים שניתנו לחברת הבת) כ-50 מיליון שקלים ובעקבותיהן צפויה החברה גם לרשום בספריה רווח הון בשיעור של 26 מיליון שקל.

מניית אינטרקולוני אשר נסחרת מתחת לרדאר המשקיעים נסחרת היום לפי שווי של 36 מיליון שקל, כך שרק התזרים החופשי מהעסקה משמעותי יותר מכל שוויה. יתרה מכך, בסוף הרבעון השלישי עמד הונה העצמי של החברה על 46.3 מיליון שקל באופן המעיד כי עוד בטרם הושלמה העסקה, נסחרת חברת הנדל"ן מתחת להונה העצמי.

אולם בכך לא די. חברת אינטרקולוני עשויה להרוויח בעתיד סכומים נוספים מן הפרוייקט. כחלק מן ההסכם, חברת הבת של אינטרקולוני זכאית ל-20% מהרווחים שינבעו לרוכשי הנכס.

מבחינתה של אינטרקולוני, לאחר השלמת העסקה צפויה החברה להחליט מה לעשות עם תזרים המזומנים הגדול. כחלק מהסדר החוב, הוקצו לבעלי החוב הקודמים סדרת אג"ח חדשה שיתרת הקרן שלה עומדת על 33 מיליון שקל וכיום היא נסחרת בתשואה לפדיון של 6%.

על פי מתווה הסדר החוב, החברה יכולה לחלק דיבידנד רק לאחר שתחזיר לפחות מחצית מיתרת הקרן. בחברת אינטרקולוני כבר מתכננים חלוקה של דיבידנד. בשבוע שעבר הודיעה החברה על כינוסה של אסיפת אג"ח שתתקיים באמצע פברואר שבו ידונו שני נושאים.

הנושא הראשון שיעלה על הפרק הוא בקשת החברה לבצע רכישה עצמית של איגרות חוב. בקשה זו טעונה אישור של בית משפט מאחר ולחברה אין יתרת רווחים לחלוקה. לפיכך, מבקשת החברה גם להסמיך את הנאמן של איגרות החוב לאשר לבית המשפט כי מחזיקי האג"ח אינם מתנגדים למהלך.

אם לשפוט על פי המהלכים האחרונים שמבצעת אינטרקולוני, הרי שלא מן הנמנע כי בעקבות התזרים הגדול הצפוי (כ-50 מיליון שקל) ממכירת מתחם ליבר, היא עשויה לנצל אותו כדי להקטין את חובה למחזיקי האג"ח באופן שיוותר בידה מזומן בהיקף הגבוה יותר מאשר שוויה הנוכחי.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    למה אתה מפמפם 31/01/2011 20:41
    הגב לתגובה זו
    החברה פשטה רגל- השתלטו עליה- אם אתה חושב שמישהו מ" המשקיעים" הקטנים יהנה ממכירת נכס- אתה טועה- בעלי השליטה שם כפי שציינת עושים קומבינה על קומבינה והם ידאגו שכל הכסף יישאר אצלהם- אני מקווה מאוד שבזכות המלצתך אף אחד לא יתפתה לרכוש מהמניה
  • 6.
    שי 31/01/2011 17:30
    הגב לתגובה זו
    תומר - מתי תגלה שוב את עילדב ואת השווי הפוטנציאלי החבוי במניה הקטנה הזאת?
  • 5.
    אנליסט 31/01/2011 16:43
    הגב לתגובה זו
    לדעתי שווה השקעה.
  • 4.
    ותומר,כדאי שתעשה שיעורי בית לפני פירגון לאינט (ל"ת)
    אני 31/01/2011 13:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני 31/01/2011 11:48
    הגב לתגובה זו
    בעלי המניות מהציבור לא יראו שקל!!
  • 2.
    ואם זה לא יצליח.הניר כמעט לא נסחר !!!!!! (ל"ת)
    דני משקיע 31/01/2011 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלי 31/01/2011 09:26
    הגב לתגובה זו
    תודה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.