בשוק המעו"ף: ראינו הפעם תנודתיות שלא הייתה כאן מעולם בשבוע פקיעה

זיו פניני, משנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה, מומחה המעו"ף - Bizportal מסתכל על שבוע המסחר בשוק המעו"ף
זיו פניני | (19)

שבוע הפקיעה נסחר בתנודתיות נמוכה להחריד (מלאכותי?) כששיאים רבים נשברים בשבוע זה שפקע בסופו של דבר בנקודה הצפויה ביותר, כשלאורך שבוע המסחר כולו הנתון היחידי שהפתיע היה יציאתו המוקדמת של נדאל ברבע הגמר בטניס.

מחזורי המסחר במניות היו נמוכים מאוד (במיוחד בשבוע פקיעה) ומינוף הנגזרים גבוה מאוד כשהתנודתיות בפועל החודש הנה 6%!! והתנודתיות בפועל השבוע הנה 7%, תנודתיות שלא הייתה כאן מעולם בשבוע פקיעה.

זו הפקיעה השמינית רצופה חיובית והגבוהה ביותר מעולם.

גודל הפוזיציות הפתוחות ומספר החשבונות הפעילים נמוכים להפליא גם הם, כשלאורך כל השבוע כותבים הפעילים את הPUT 1330 1320 ואת ה-CALL 1340, 1350, כשהסטייה נלחצת יותר ויותר ככל שעובר השבוע ומסיימת ב8%בלבד..(ראה גרפים רלבנטיים).

מחירי האוכפים נשחקו מהר מהממוצע (בגרף המצורף אוכף1330+1340ביחד) כשלאורך כל השבוע חסרים קונים לאופציות ומגדרי הכתיבות לא הפסידו לאורך כל החודש אפילו יום אחד (ראה "שעון תנודתיות").

למעשה רק בסוף יום רביעי כשהשוק עמד על 1330 "הפסיד האוכף והפרפר" את רגע הפקיעה עצמו כשהאוכף עומד על 8 נקודות בלבד. מחירי החוזים נסחרו בפסימיות כפחד מסוים מהתנודתיות הנמוכה ורעשי רקע (גבעות, רוסיה מצריים וכו') שלא חלחלו אל ת"א 25 ויחס ה P/C שהחל את השבוע גבוה ירד ככול שעבר השבוע.

גם בפקיעה זו נסחר האינטרוול בפרמיה כך שהארבטראזרים מכרו חוזים ארוכים והגיעו עם ביקושים בפקיעה, מול מיעוט של מוכרים שדרשו פרמיה במכירה.

מחזורי המסחר קפצו בשלב הפתיחה שכן אותם ארבטראזרים שקנו בשלב הפתיחה באו "לעזרת" השוק במכירות לקראת הסגירה שכן אף אחד אחר לא התנדב לאזן את הפער שנפתח בין החוזה לשוק ולכן מכרו הארבטראזרים (לעצמם?) את המניות והתכסו בחוזים זולים לפברואר כשהם מכפילים את גודל המסחר...

למעשה האירוניה היא שבגלל חוסר במוכרים קפצה הפקיעה ל-1340., ואחר כך חזר השוק למקומו הטבעי 1335, שם החל החוזה להיסחר כבר ב-9:30...

סטיית התקן הגלומה באופציות הנה 13.5% כשהתנודתיות בשנה האחרונה בפועל היא 14.5% ובחודש האחרון 6%, מרכז הפוזיציות הפתוחות עומד על 1330 כשמספר הפוזיציות נמוך במיוחד.

הרבה מהשחקנים מחכים לראות את הנולד שכן קשה לפעול בשוק נגזרים בסטייה כה נמוכה כשהתנודתיות בכלל לא מעודדת קניות והנכס נסחר לאט ובמחזורים מאוד נמוכים.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    קראתי ולא הבנתי. (ל"ת)
    א .ל 03/02/2011 09:35
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    ז. פניני. 28/01/2011 12:07
    הגב לתגובה זו
    1. אכן כן, כתבנו גם את אוכף 1330 וגם 1340. 2. נכון זה כמו לכתוב את השוקת (אבל פעמיים) 3. יש גם יחסי ארבטראז בניהם...
  • 17.
    ז. פניני. 28/01/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
    אפשר, אבל תתחיל עם 5105798.
  • 16.
    ז. פניני. 28/01/2011 12:00
    הגב לתגובה זו
    1. התכוונת שאלות של סקרנות... 2. לעיניין- לא הם לא, אולי הוא לא רצה כיוון..., לעיתים כן לעיתים לא...בבקשה.
  • 15.
    אלון פ 28/01/2011 08:34
    הגב לתגובה זו
    1340 ביחד גם את הCALL וגם את ה PUT? זה לא כמו לכתוב רק את השוקת?
  • 14.
    דלתא0 27/01/2011 23:28
    הגב לתגובה זו
    יש לי שאלה חשובה שאני לא יכול לשאול בפורום הזה, האם אפשר לקבל מייל לצורך העניין?
  • 13.
    יפעת 27/01/2011 22:29
    הגב לתגובה זו
    שאלה של סקרנות.....האם כל השחקנים עובדים עם אותה מערכת מסחר של מניות נגזרים? ואיך זה קורה ששחקן אחד לא מצליח לייצר כיוון דווקא שיעבוד לזכותו? האם יש הגיון בשיגעון?.....תודה על התשובה לשאלות
  • 12.
    ז. פניני. 27/01/2011 21:46
    הגב לתגובה זו
    1. לא החלטתי - כך זה פשוט נראה... 2. בתחילת היום החוזה התחיל שם... עלה ל1339 כשהשוק נמשך בעל כורחו ל 1340.77 ומיד חזר לשם אחרי כן... מזכיר לי (אם כי בקטן) את הפקיעות שהיו כאן לפני הרבה שנים...
  • 11.
    ז. פניני. 27/01/2011 21:44
    הגב לתגובה זו
    ה" מעגל-שעון-גרף עוגה" מסמן את מס' הימים שנעו יותר מסטיית התקן הגלומה באופ... וכן, אתה צודק ב20 הימים האחרונים התנודה היומית הייתה קטנה יותר וכתיבת האוכף הרוויחה...
  • 10.
    ז . פניני. 27/01/2011 21:40
    הגב לתגובה זו
    השוק פתח ב 1335 והיה ויכוח אם הוא הולך ל 1330 או ל 1340...אז כתבנו את שניהם... ועקבנו לפקיעה...
  • 9.
    ז. פניני. 27/01/2011 21:38
    הגב לתגובה זו
    יש משהו בדבריך ...אבל עדיין הרוב הופתעו...
  • 8.
    ז. פניני. 27/01/2011 21:37
    הגב לתגובה זו
    התשובה ארוכה ומורכבת..., ללא קשר - יום לפקיעה, על הכסף, סטיה 8% (אוכף 8 נקודות) - מראה לחץ מוכרים רב...המאמין בפקיעה קרובה ל1330...
  • 7.
    ז. פניני. 27/01/2011 21:34
    הגב לתגובה זו
    1. כן !. 2. כן !.(בסוף היום).
  • 6.
    אמיר א 27/01/2011 16:04
    הגב לתגובה זו
    שהמקום הטבעי של השוק 1335?
  • 5.
    חוני 27/01/2011 15:46
    הגב לתגובה זו
    מה משמעות גרף המעגל הסגול?
  • 4.
    למה חיברת אוכף 1330 ו 1340.?? (ל"ת)
    מ כ. 27/01/2011 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ברליץ 27/01/2011 15:32
    הגב לתגובה זו
    אני ידעתי שנדאל יפסיד.
  • 2.
    מה בכלל המשמעות של סטיית תקן יום אחד לפידיון? (ל"ת)
    משה לוי 27/01/2011 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 27/01/2011 15:23
    הגב לתגובה זו
    1. האם האינטרוול השלילי בגרף הוא בעצם פרמיה? 2. האם הסקיו שמפיע הוא של האופציות לינואר?
טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?

בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס

עמית בר |

קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה. 

חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק. 

חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.

 לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.