יציבות בסגירה באחד העם: שותפויות 'לוויתן' בלטו לחיוב, אפריקה צנחה 4.6%
הבורסה בתל אביב סגרה את המסחר ביציבות עם נטייה קלה לעליות שערים במדדים המובילים, כאשר סקטור הנפט והגז דחף צפונה, אך האווירה השלילית בעולם הכבידה על המסחר.
המסחר דווקא נפתח בעליות שערים נאות עם תמיכה מכיוון החוזים העתידיים בוול סטריט וברקע לדיווחים להם ציפו המשקיעים בענף חיפושי הגז והנפט משתי גזרות שונות - הקידוח הימי ב'לוויתן' והקידוח היבשתי בראש העין, בשדה מגד. עם זאת, החששות באשר למצב החוב של מדינות אירופה וכלכלת אירלנד בפרט המשיכו להעיב על השווקים בעולם.
מדד המעו"ף חתם את המסחר בתל אביב בעלייה של 0.08% לרמה של 1,268 נקודות. נציין כי במהלך היום המדד כבר רשם עליות של כ-0.7%. מדד ת"א 75 הוסיף 0.06% ומניות הבנקים עלו בממוצע ב-0.45%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.923 מיליארד דולר.
סקטור חיפושי הגז והנפט מרכז עניין רב. בדיוק בהתאם ללו"ז שסיפק Bizportal, השותפות בקידוח 'לוויתן' פרסמו היום הודעה אודות סימני גז ראשוניים בקידוח הימי.
עם סיום המסחר, רציו, השותפה בקידוח, הוסיפה 4.3% במחזור הגבוה בבורסה. גם השותפות האחרות בקידוח, מקבוצת דלק של תשובה, רשמו עליות: אבנר יהש עלתה ב-5.1% ודלק קידוחים יהש הוסיפה 1.4%. מניית דלק אנרגיה טיפסה ב-2.89% ואילו דלק קבוצה הוסיפה 1.2%.
היום ברקע למסחר, עונת הדו"חות של הרבעון השלישי נכנסת לישורת האחרונה ומנפקת מספר רב של תוצאות כספיות. עד מחר (ג') כל החברות הציבוריות יפרסמו את תוצאותיהן הכספיות.
המסחר מסביב לעולם
בעולם, השפעת אישור החילוץ של אירלנד פגה. עם סגירת המסחר בתל אביב המדדים ביבשת אירופה רושמים ירידות חדות. מדד הפוטסי מאבד 1.35%, הקאק יורד ב-1.8% והדאקס משיל 1.6%.
הנציבות האיחוד האירופי, התייחס היום למשבר החוב וכתב בסקירה כי "רמת אי הוודאות עדיין גבוהה מאוד, צל המשבר עדיין מרחף מעל הכלכלה והצמיחה צפויה להאט את הקצב". הודעה זו הגיעה לאחר ההגעה להסכם באיחוד האירופי ובקרן המטבע לחילוצה של אירלנד, לפיו תקבל המדינה חבילת חירום בסכום כולל של 85 מיליארד אירו (113 מיליארד דולר).
באסיה, המסחר הבוקר נחתם במגמה מעורבת, אך עם נטייה לעליות שערים. ברקע למסחר, עדיין המשיכה להעיב המתיחות בין שתי הקוריאניות. מנגד, היצואנים ביפן נחים על זרי הדפנה של הקמעונאיות בארה"ב. עם סגירת המסחר, מדד הניקיי בטוקיו טיפס 0.86%, מדד שנחאי השיל 0.2%, הקוספי בדרום קוריאה איבד 0.3% והאנג סנג עלה 1.26% בהונג קונג.
בארה"ב, טרם פתיחת המסחר בוול סטריט, החוזים העתידיים עברו לירידות שערים. בסוף השבוע האחרון חל 'יום שישי השחור' - יום הקניות הגדול שלאחר חג ההודיה. על פי נתוני הממשל האמריקני, כ-212 מיליון צרכנים פקדו את החנויות בסוף השבוע האחרון, עלייה של כ-8.5% ביחס ל-2009. על כן, מניות הקמעונאות צפויות לרכז עניין.
סקטור הגז והנפט
השותפות בקידוח לוויתן שחררו סוף סוף את הדיווח המיוחל, לפיו "מניתוח ראשוני של המידע שהתקבל במהלך הקידוח, נראה כי המטרה העיקרית כוללת חולות המכילים גז טבעי". כפי שדווח הבוקר ב-Bizportal, הדיווח לא כלל מספרים אלא רק מידע בדבר אינדיקציות ראשוניות, בדיוק כפי שדווח בשעתו בעניין 'תמר'.
לפני כשבועיים סיפק Bizportal מידע לגבי התקדמות השותפות בפרוייקט הקידוח 'לווייתן' ושרטט את לוחות הזמנים הצפויים להמשך הקידוח. בין הפרטים העסיסיים שנחשפו היו על כך שבשבוע שעבר היו צפויות השותפות, דלק קידוחים אבנר יהש ורציו יהש, להגיע לשכבה המרכזית בקידוח - שכבה הקרויה NG10. כעת מספק Bizportal עדכון לגבי ההתפתחויות הצפויות להתרחש בימים/שבועות הקרובים.
בגזרה אחרת, היום ערכה שותפות חיפושי הנפט גבעות תדרוך עיתונאים בבורסה באחד העם. גבעות יהש סיפקה למשקיעים שני דוחות חשובים השופכים אור על פעילות חיפוש הנפט: הדו"ח הכלכלי ודו"ח הרזרבות. מן הדו"ח עולה כי פוטנציאל הרווח של שדה מגד הינו כ-3 מיליארד שקלים. בשעה זו מזנקת יחידת השותפות ב-7.7%.
מניות במרכז
חברת הביומד הישראלית פרוטליקס הודיעה הבוקר, יחד עם ענקית התרופות פייזר, על הגשת בקשה לאישור שיווקה של תרופת הטליגלוקראז אלפא באירופה לטיפול במחלת הגושה.
בנק דיסקונט פרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיות לרבעון. את השורה התחתונה חתם דיסקונט ברווח של 288 מיליון שקל, המשקף תשואה על ההון של 11.3%. שורת הרווח מצביעה על ירידה בהשוואה לרבעון המקביל, אז דיווח הבנק על רווח נקי של 292 מיליון שקל.
בית ההשקעות דש איפקס פרסם אמש (א') את תוצאותיו לרבעון השלישי של 2010. הכנסותיו של בית ההשקעות מדמי ניהול ועמלות עלו קלות, אך תיק הנוסטרו עדיין לא חזר לרמות השיא ובשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק.
חברת אס.די.אס הנשלטת על ידי סטאר-נייט מסכמת עוד רבעון חזק. בעקבות גידול של כ-80% בהכנסות, טיפסה גם השורה התחתונה ביותר מ-60%. צבר ההזמנות של הקבוצה עומד על כ-213 מיליון שקל, כאשר כ-85 מיליון שקל מתוכו מיועדים כבר לרבעון הרביעי של השנה.
אפריקה ישראל איבדה גובה היום 4.6% לאחר זינוק של שאתמול עלתה ב-6.4%. אפריקה דיווחה אתמול על רווח רבעוני של כמיליון שקל ברבעון השלישי, זאת לעומת הפסד של 348 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אחת הסיבות העיקריות לרווח הוא המימון מחדש שביצעה החברה לחוב על בניין האפת''ורפ במנהטן.
בשוק הסלולר, מניות פרטנר וסלקום נסחרו ברקע לאישור שנתנה ועדת הכלכלה שבכנסת לחלקים נוספים ברפורמה שמקדם שר התקשורת, משה כחלון, להגדלת התחרות בתחום. בין השאר אישרה היום הוועדה כי מפעיל חדש יוכל להשתמש בתשתית של אחת מהחברות הקיימות בתחילת דרכו.
חברת מלאנוקס הודיעה על רכישת 100% ממניות חברת וולטייר בתמורה ל-218 מיליון דולר. וולטייר היא אחת הספקיות של מלאנוקס, העוסקת בפיתוח שבבים.
מניית מכתשים אגן איבדה היום במסחר 3.1% ברקע לדברים שאמר בעל השליטה בחברה, נוחי דנקנר, בתוצאותיה של אידיבי אחזקות ובהם עלתה האפשרות כי מכירת החברה לכימצ'יינה הסינית לא תצא לפועל. בתוך כך, אי.די.בי דיווחה על הפסד כבד של 296 מיליון שקל.

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.