ת"א חתמה יום תנודתי בירוק: מדד המעו"ף עלה ב-0.2% בהובלת סקטור הגז והנפט
הבורסה בתל אביב חתמה יום מסחר תנודתי בעליות שערים קלות. בפתיחת המסחר נרשם באחד העם סנטימנט שלילי, אולם המגמה התהפכה לקראת צהרי היום והמדדים המובילים עברו לעליות נאות. לקראת סיום המסחר שוב השתנתה המגמה והעליות התמתנות.
בסים המסחר, מדד המעו"ף עלה ב-0.2% לרמה של 1,248 נקודות, מדד ת"א 75 התחזק אף הוא ב-0.2% ומדד הבנקים טיפס ב-0.55. מחזור המסחר בבורסה הסתכם ב-1.86 מיליארד שקל.
בשוק המניות בלטו לחיוב שותפויות חיפוש הגז והנפט, בין היתר על רקע המלצות חיוביות מצד פועלים-סהר וכלל פיננסים אשר תדלקו את הסקטור. שותפות אבנר הובילה את העליות וטיפסה ב-4%, דלק קידוחים התחזקה ב-2.2% ורציו רשמה עליה של 2.4%. לחיוב נציין גם את שותפות גבעות עולם שזינקה ב-8%.
בצד השלילי נציין את מניית כיל הסובלת מסנטימנט שלילי שירדה היום ב-0.7% והשלימה ירידה של 8% בתוך 9 ימי מסחר. כמו כן שותפויות גלוב אקספלוריישן ופרימיום אשר חתמו על עסקה אתמול המשיכו לאבד גובה: גלוב ירדה 4.6% ופרימיום איבדה 6.1%.
בורסות העולם נסחרו היום בירידות שערים בשל החשש שהממשל בסין ינקוט בצעדים לריסון האינפלציה במדינה, הכוללים בין היתר העלאת ריבית. כמו כן, גם משבר החוב ההולך ומתפתח באירלנד מכביד אף הוא.
בדומה לשבוע האחרון, תשומת לב מיוחדת ריכזו גם היום מניות סקטור הגז ונפט, זאת על רק מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי שפורסמו אתמול במלואן על ידי משרד האוצר.
המסחר בעולם
בבורסות אירופה המסחר מתנהל במגמה מעורבת, זאת ברקע למשבר המתפתח באירלנד. מדד הפוטסי בלונדון רושם ירידה קלה של 0.2%, הקאק עולה 0.3% בפריז והדאקס הגרמני מוסיף 0.2%.
בבורסות אסיה נרשמו ירידות שערים, זה היום הרביעי ברציפות. את הירידות הובילה בורסת שנחאי שבה המדד המקומי איבד 1.92%, בהמשך לירידה של 4% שנרשמה אתמול. בכך, המדדים באסיה חתמו את יום המסחר ברמה הנמוכה ביותר מזה כחודש.
אמש נחתם המסחר בוול סטריט בירידות שערים חדות. המדדים המובילים איבדו גובה בהתאם לסנטימנט השלילי בעולם. כבר בפתיחת המסחר נרשמו ירידות שערים של כ-0.5-0.7%, אולם ככל שנקפו השעות, המגמה השלילית החריפה והמדדים חתמו בירידות של כ-1.6%-1.8%.
מצעד המדווחות
המסחר בתל אביב התנהל כשברקע עונת הדוחות הכספיים אשר הולכת וצוברת תאוצה. חברת אל על פרסמה הבוקר תוצאות כספיות חזקות לרבעון השלישי של 2010. עד סוף נובמבר ישלימו החברות הישראליות לפרסם את תוצאותיהן הכספיות לרבעון השלישי.
קבוצת שטראוס דיווחה הבוקר (ד') על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2010. החברה המשיכה להציג גידול בשורה העליונה, אולם נתקלה במס גבוה והתייקרות במחירי חומרי הגלם, אשר שחקו את הרווחי הנקי.
חברת אל על סיכמה את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 42 מיליון דולר. הרבעון השלישי נחשב לרבעון החזק של החברה בשל חופשת הקיץ שבו נהנתה החברה מעלייה בתנועת הנוסעים. ההכנסות של החברה ברבעון גדול ב-13% ולדוחות החיוביים תרמו גם עסקאות גידור מוצלחות על תזרים מזומנים שחיזקו את ההון העצמי ב-29.2 מיליון דולר.
חברת מעברות, יצרנית המזון לתינוקות מטרנה חתמה את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 11.5 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 14.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברווח מקורה במכירת השליטה במוצרי מטרנה לידי אסם שגרעה מהרווחים.
חברת הנדל"ן המניב אלוני חץ הכניסה ברבעון השלישי 105.5 מיליון שקל, עלייה של 13% בהשוואה לרבעון המקביל.בנוסף, נהנתה החברה ברבעון מעליית ערך נדל"ן בהיקף של 48 מיליון שקל. בסוף הרבעון, שיעור התפוסה של הנכסים שבידי החברה עמד על 96.6%, זאת לעומת 96.4% בסוף הרבעון השני ו-96.3% בסוף 2009.
סקטור הגז בולט לחיוב
כאמור, מניות ויחידות ההשתתפות של השותפויות בלטו היום בניגוד למגמה בשוק בעליות שערים, זאת ברקע לסיקור חיובי שקיבלו.
"נראה כי לאחרונה ישנה הוצאה של קיטור בדמות סנטימנט שלילי בתקווה לאיזשהו שינוי או היפוך מגמה בשווקים ואני חושב שיש סיכויים לא נמוכים לראלי סוף שנה", כך אמר בראיון ל-BizportalTV יואב בורגן, ראש המחקר בפועלים סהר. בורגן מזהה פוטנציאל גדול בחברות ובשותפויות הענף, אך בעיקר בדלק אנרגיה, שם רואה אפסייד של 140%.
המלצה נוספת שתורמת לעליות בתחום היא מבית ההשקעות כלל פיננסים. לדברי האנליסט ירון זר, הוא אופטימי לגבי תגלית 'לווייתן' לאור הביטחון שהפגינה ועדת ששינסקי. זר מעלה המלצה לאבנר יהש ולדלק קידוחים יהש ל'קניה', מעלים את רציו יהש ל'תשואת יתר' ואת ישראמקו יהש מורידים ל'תשואת יתר'. "הרישיונות הנוספים של השותפות הם כמו אופציה שתיכנס לכסף במקרה של הצלחה בלוויתן", אמר זר.
בתוך כך, המלצות ועדת ששינסקי ממשיכות ליצור הדים. בעוד שהציבור מוזמן להגיב על דו"ח הביניים המלא שפורסמם אתמול, רו"ח יהושע ניסים אמר ל-Bizportal כי מנגנון קביעת המיסוי על הגז שייועד לייצוא, רוב הגז ממאגר 'לוויתן' במידה ואכן יתגלה, הינו לוקה בחסר.
מניות במרכז
חברת הכשרה אנרגיה הנמנית על קבוצת הכשרת הישוב פרסמה אתמול תשקיף מדף להנפקת מניות ראשונית לציבור. החברה, המחזיקה בזכויות ברישיונות הימיים 'מירה' ו'שרה' מתכננת לגייס מהציבור סכום של כ-130 מיליון שקל לפי שווי חברה של כמיליארד שקל.
חברת נפט נוספת מתכננת לגייס הון מהציבור. אתמול בשעות הערב חברת פרימיום פי.אי.אייץ פרסמה תשקיף לגיוס הון מהציבור בהיקף של כ-23 מיליון שקל . נציין כי פרימיום מחזיקה ב-51% מהזכויות בשותפות 'יולי חיפושי נפט'.
חברת תפרון דיווחה הבוקר על שני הסכמים משמעותיים שנחתמו במקביל: מחד רוכשת החברה את פעילותה של חברת נובל הקנדית בתחום האל תפר, בתמורה למניות. מאידך, תפרון מגייסת סכום של 5.2 מיליון דולר גם כן בתמורה למניות, דבר אשר משנה את מאזן הכוחות של בעלי השליטה.
חברת מכשור הרפואי אקסלנז הודיעה כי חתמה על הסכם שת"פ עם ענקית התרופות פייזר. אקסלנז תפסק מכשור לאבחון חילוף חומרים בכבד לצורך ניסוי קליני שלב II של פייזר בתרופה לטיפול בצהבת מסוג C.
חברת מגורים חתמה על הסכם עם קבוצת משקיעים מהארץ ומחו"ל למכירת זכויותיה בפרויקט "שמורת האחוזה" בירושלים בתמורה ל-110 מיליון שקלים, אשר צפויים להניב לחברה רווח נקי של 6 מיליון שקלים.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.