ירידה קלה בסגירה בת"א: מניית שטראוס עלתה 2.8%, אפריקה ישראל ירדה 2.6%
יום המסחר הראשון לשבוע זה בבורסת תל אביב נחתם בירידות שערים קלות לאחר שדווקא ברוב שעות היום המדדים שהו בטריטוריה החיובית. במהלך יום המסחר נגע מדד המעו"ף ברמה של 1,262 נקודות וקבע שיא תוך יומי חדש.
עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף איבד ב-0.2% ל-1,254 נקודות המהווה רמת שיא כל הזמנים, מדד ת"א 75 נחלש ב-0.27% ומניות הבנקים ירדו 0.49%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.62 מיליארד שקל.
בשוק המניות בלטה לטובה מניית שטראוס שעלתה ב-2.75%. יצרנית המזון הודיעה על הרחבת פעילותה בתחום המים בסין באמצעות הקמת מיזם עם קונצרן האייר. כל אחד מהצדדים ישקיע 10 מיליון דולר במיזם, כאשר שטראוס תמכור את מכשירי המים על בסיס מערך השיווק של האייר.
עוד בלטו היום: מודיעין יהש הוסיפה 3%, מכתשים אגן עלתה 2%. שמיר אופטיקה זינקה במסחר ב-19.2%. מנגד, מניית ספן בלטה בירידה של 7.2%, משאבי טבע איבדה 5.1% ואפריקה איבדה 2.6%.
ברקע למסחר באחד העם, ביום שישי האחרון אמר יו"ר הבנק המרכזי בארצות הברית, בן ברננקי, כי כלכלת ארה"ב תזדקק לתכנית תמריצים מוניטאריים נוספת. "ישנו מקום לפעולה נוספת". לדבריו של ברננקי, הצורך בתכנית חדשה נובע משיעורי האינפלציה הנמוכים מדי והאבטלה הגבוהה.
המדד עלה בגלל העגבניות
ביום שישי פורסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי מדד המחירים לצרכן עלה בחודש ספטמבר ב-0.3% והגיע לרמה של 107.2 נקודות, כך נמסר ביום שישי מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. התוצאות הפתיעו במעט את הכלכלנים בשוק שצפו כי המדד ירשום עלייה של 0.2%, בהמשך לגידול של 0.5% בחודש אוגוסט.
"המדד הגבוה של ספטמבר שנמצא בתחום העליון של הציפיות, לוחץ על פישר לבצע העלאה נוספת של 0.25% בריבית בנק ישראל,  כבר בטווח הקרוב", אמר יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו. 
בבנק הפועלים אופטימיים
גל העליות, שמאפיין את הבורסה בתל אביב בשבועות האחרונים, הביא בשבוע האחרון את מדד המעו"ף לגבהים חדשים. בכך, לפי בנק הפועלים מתחזקת הטענה כי שוק המניות המקומי הוא מהחזקים בעולם, גם בהשוואה לשווקים המערביים, שרחוקים באחוזים רבים משיאם.
"אנו סבורים כי עליות השערים בבורסה נתמכות בגורמים בני קיימא: שיפור בכלכלה המקומית, תוצאות חיוביות של חלק נכבד מהחברות הציבוריות, ותמחור סביר של מרבית החברות הגדולות", נכתב בסקירה השבועית של הבנק. "כל זמן שלא נראה שינוי בגורמים אלו וכל עוד מתפתחת רוח שלילית מכיוון השווקים הגלובליים, אנו סבורים כי שוק המניות המקומי טרם מיצה את מלוא הפוטנציאל החיובי הטמון בו".
המסחר בוול סטריט
ביום שישי, המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את המסחר במגמה מעורבת וזאת לצד האכזבה של המשקיעים ממדד סנטימנט הצרכנים לחודש החולף, אשר נפל לרמתו הנמוכה מאז יולי האחרון. מנגד, הנאום המעודד של ברננקי וכן חלק מן נתוני המאקרו, שעקפו את התחזיות, השרו אופטימיות בשווקים. בזירת המדווחות, ג'נרל אלקטריק נסחרה בטריטוריה השלילית לאחר פרסום התוצאות הכספיות לרבעון החולף וגוגל רשמה זינוק חדש שהטיב עם הנאסד"ק. עם סיום המסחר, מדד הדאו ג'ונס נסגר בירידה של 0.29%, מדד הנאסד"ק טיפס ב-1.37% , ה-S&P 500 הוסיף 0.2%. 
מה יהיה עם הדולר?
הדולר המשיך להיחלש אל מול השקל בדומה למגמה הגלובלית, בעוד רכישות הענק שביצע בנק ישראל  בשבוע החולף לא נשאו פרי. השטר האמריקני איבד 0.8% בשבוע החולף ושערו היציג נמצא בשפל של קרוב לשנתיים. עם סגירת המסחר במט"ח, המטבע האמריקני איבד 0.3% ושערו היציג נקבע על 3.569 שקלים. 
להערכת בנק הפועלים, "השקל צפוי להמשיך ולהיסחר בתקופה הקרובה בהשפעת ההתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות בעולם. כמו כן, יושפע השקל מגורמים מקומיים מנוגדים. מחד, הגורם העיקרי התומך בהיחלשות השקל הוא רכישות נוספות של דולרים על ידי בנק ישראל. מאידך, בין הגורמים התומכים בהתחזקות השקל ניתן למנות את הכלכלה היציבה בישראל והציפיות להעלאות ריבית נוספות ע"י בנק ישראל ובעקבותיהן, הרחבת הפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית".
יורגן סטארק, בכיר בבנק המרכזי בגוש האירו (ECB), אמר ביום שישי כי תיאום גלובלי בשוק המטבעות הבינלאומי דרוש על מנת להרגיע את האווירה המתוחה בין המדינות. לדבריו, במידה ושוקי המטבעות ימשיכו באותו כיוון, עשוי להיווצר מירוץ פיחותים גורלי.
סקטור הנפט והגז מרכז עניין רב בקרב המשקיעים
שותפות חיפושי הנפט גלוב אקספ יהש המשיכה לטפס ברקע להודעתה מצהרי יום שישי, לפיה המכון הגיאופיסי לישראל העביר אתמול בשעות אחה"צ לידי השותף הכללי את תוצאות עיבוד הסקרים שהתבצעו בחודשים יולי אוגוסט השנה באזור רישיונות בר-אור ויהל אשר נמצאים בצפון הארץ, לא רחוק מחיפה.
מניותיהן של רציו יהש ודלק אנרגיה נסחרת ברקע להודעה על תחילת קידוחי האקספלורציה באתר הקידוח, על ידי אסדת "סדקו אקספרס". המשקיעים בשותפות ממתינים בכיליון עיניים לתוצאות הראשוניות, הצפויות להתפרסם עד בסוף השנה.
מניות במרכז
חברת שטראוס מרחיבה את פעילותה בתחום המים. היום מודיעה יצרנית המזון כי חתמה על עסקה עם חברת האייר הסינית ובמסגרתו ישקיעו הצדדים 10 מיליון דולר כל אחד. המיזם המשותף יפעל למכירת מים מטוהרים לאוכלוסיית סין. 
בית ההשקעות מגדל שוקי הון הוריד את המלצתו למניית כיל ל'החזק'. במקביל, העלה את מחיר היעד למניה ל-59 שקלים. 
מניית טבע נסחרה בעליות. ענקית הגנריקה הישראלית, משפרת עמדות ומגייסת לשורותיה את מי שכיהן במשך תקופה ארוכה כראש חטיבת התרופות הגנריות במנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), גארי בוולר. האיש ישמש כסגן נשיא לענייני רגולציה ואסטרטגיה.
מניותיה של שמיר אופטיקה זינקו ב-18%, זאת לאחר שקיבוץ שמיר וחברת אסילור אינטרנשיונל האירופית הודיעו ביום שישי כי חתמו על הסכם לפיו אסילור, על ידי סדרה של עסקאות, תרכוש 50% משמיר אופטיקה (סימול: SHMR) במסגרת הרכישה, שמיר אופטיקה תימחק מהנאסד"ק ומהבורסה לניירות ערך בתל-אביב.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
 - כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
 - רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
