הקנס של עיריית ת"א לחברת השילוט לביא על קמפיין ארנה - 660 ש' לכל שלט
חברת השילוט לביא שהעלתה את השלטים של קמפיין ארנה בת"א סביבם נוצרה הסערה הגדולה בשבוע האחרון תיקנס על-ידי עיריית ת"א ב-660 שקל לכל שלט. הקנס יעמוד בסה"כ על 1980 שקלים לאחר שהוסרו 3 שלטים מתוך 12 שעלו. הקמפיין עצמו מוערך בכ-1.5 מיליון שקלים.
גבי לביא, מנכ"ל החברה אומר לאייס: "יש נוהל חדש בת"א לפיו צריך להעביר את הויז'ואל (תמונת המודעה) של כל קמפיין לפני עלייתו לאישור עיריית ת"א. אנחנו היינו מודעים לזה רק בדיעבד. בנוסף לזה, בזמן שהקמפיין עלה לא היה עם מי לדבר בעיריית ת"א שהייתה בחופש בזמנו, וזה בוצע בתום לב".
לטענת לביא, העליהום התקשורתי סביב הקמפיין והפניות לעיריית ת"א הם שגרמו לה להתנהג באופן שונה ממקרים אחרים בהם יש טענות לגבי שילוט: "העירייה עבדה במקרה שלנו בצורה מהירה מהרגיל. במקרים אחרים העירייה שולחת מכתב לחברת השילוט ורק לאחר מכן מחליטים הצדדים לגבי הפעולה הראויה".
בענף שילוט החוצות מגיבים לקמפיין ארנה שעלה בלביא ונוקטים בעמדה שיוצאת נגד ההחלטה להעלות אותו בפני הציבור. יוגב תלמי, סמנכ"ל השיווק ברפיד אומר לאייס: "לביא לא הפעילו שיקול דעת עד הסוף, הם ראו את העסקה והלכו עליה ויהיה מה שיהיה. התחום שלנו הוא מאוד אפור וצריך להפעיל בו הרבה שיקול דעת. אנחנו, לפעמים על דברים הרבה יותר צנועים מנסים לדבר עם משרד הפרסום שעומד מאחורי הקמפיין כדי למתן את התכנים".
אילן סעדון, סמנכ"ל השיווק בחברת דיל-טוב אמר: "כל מקרה הוא לגופו אבל העניין הוא פשוט מאוד, כל קמפיין חייב לעבור את אישור העירייה והרשוית כדי לא לפגוע חס וחלילה בכלל הציבור. לטעמנו האישי, הקמפיין עצמו לא עשוי בטעם טוב".
חברת נור סטאר מדיה, שגם על שטחי המדיה שלה התפרש קמפיין ארנה הייתה זו שלא הסכימה לתכנים ולא עלתה עם הויז'ואל שבלביא הסכימו להעלות. לירון סוויסה, סמנכ"ל השיווק בנור-סטאר אמר: "היה לנו ברור שנמנע מלקחת חלק בקמפיין, מסיבה ברורה - לא הכל כשר, לא הכל שמיש ולא הכל הולך. יש גבולות שצריך לשים, גם אם הם היו פוגעים כלכלית ב"נור סטאר מדיה" והיינו נאלצים לוותר על הקמפיין. עובדה - בסופו של דבר נמצא עמק שווה. אנחנו מצרים על כך שלא כולם מבינים, ויתרה מזאת לא לוקחים את האחריות הנדרשת מספק מדיה שנמצא על הצירים המרכזיים והעמוסים ביותר בארץ ולא יכול להרשות לכל מי שמרבה במחיר לעלות עם מסר מסוכן שכזה".
גבי לביא, מגיב לטענות ואומר: "כולם בענף היו נותנים לזה אור ירוק וכולם גם התמודדו על התקציב ולא לקחו אותו. הם מדברים כך רק כי הם הפסידו והחליטו להפוך לטלית שכולה תכלת. אני חושב שהקמפיין יפה מאוד, ברמה של אומנות לשמה". לביא מוסיף ואומר: "עשינו צנזורה לשלטים ובדקנו שאין אברים חשופים ורק לאחר מכן עלינו עם זה, ניסינו שלא לפגוע באף אחד. לחברות האחרות כואב שהן לא לקחו את התקציב ולכן הם מדברות כך".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
