במסגרת הסכם ההבנות ברשות השידור: העיתונאים ייאלצו להחתים כרטיס נוכחות
פרטים נוספים נחשפים מפרטי עקרונות הסכם השכר וההעסקה החדש לעיתונאי רשות השידור. לאייס נודע כי במסגרת טיוטת ההסכם, התחייבה אגודת העיתונאים בירושלים כי עיתונאי הרשות יתחייבו להעביר פעמיים ביום כרטיס בשעון נוכחות, דבר שכבר מעורר תרעומת גדולה במסדרונות הרשות. שלשום חתמו הנהלת רשות השידור והאיגוד הארצי של עיתונאי ישראל על הסכם עקרונות, שאמור בסופו של דבר להיות חלק מתוכנית הרפורמה של הרשות. באירוע נכחו הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, וסגנו ברק שטרוזברג, מנכ"ל הרשות מרדכי שקלאר, יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים דני זקן, מנהל קול ישראל ואחראי ליישום הרפורמה אריה שקד, סמנכ"ל הכספים של הרשות ערן הורן, היועץ המלווה של אגודת העיתונאים יוסי קוצ'יק, ועוד. גורמים ברשות אמרו לאייס כי השמחה על הצלחת המשא ומתן עם העיתונאים מוקדמת מדי: "לא נחתם הסכם, אלא רק הסכם עקרונות. אין להסכם זה שום משמעות משפטית. העיתונאים עוד לא קיבלו את המידע על אותה הסכמה בין האגודה לרשות ולמשרד האוצר". לדברי גורם אחר ברשות, "העובדים ישחקו סוליטר במחשב במערכת, כי מכריחים אותם להישאר במערכת במסגרת מכסת שעות. הרווח של האוצר יהיה זה שהעובדים ישבו במקום העבודה, יעלו למדינה חשמל ומים, וישחקו סוליטר כדי לשרוף שעות". לצד שעון הנוכחות, הרפורמה תכלול גם העלאת שכר הבסיס לעיתונאים ל-5,600 שקלים, זכויות סוציאליות, תגמולים ועוד. אתמול קיים יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים דני זקן מפגש עם קבוצת עיתונאים ברשות השידור והסביר להם על עקרונות ההסכם. לדברי גורמים שנכחו בפגישה, הצליח זקן לקומם עליו את הנוכחים, לאחר שאמר לדבריהם כי ניתן לפטר את שדרני החדשות הוותיקים, כגון מלאכי חזקיה, ולהביא במקומם יוצאי גל"צ בעלויות נמוכות בהרבה. "לקחת קריינים כמו מלאכי חזקיה, יצחק איתן, ליאורה גושן, איריס לביא, טייקוני חדשות מקצוענים, לפטר אותם ולהביא אנשים בשקל וחצי, זה רע", אמר לאייס גורם בקול ישראל. "לא שיש לי משהו נגד צעירים, אבל מדובר על מקצוע שלומדים אותו שנים, זה לא מעכשיו לעכשיו". גורם ברדיו אמר לאייס כי הניסיון להיפטר מוותיקי רשות השידור "זו הזניה של המקצוע, וזה שאגודת העיתונאים נותנת לכך יד, זו הזניה של האיגוד המקצועי". לדברי אותו גורם, לא בטוח שמהלך זה חוקי, כי מדובר על אפליה על רקע גיל, דבר אסור על פי חוק, ובכל מקרה, הרשות ואוצר המדינה ישלמו הרבה כסף על המהלך הזה – לשלם לאותם ותיקים שיפרשו, ולשלם לעובדים חדשים". מרשות השידור נמסר: "האיגוד הארצי של העיתונאים עמד על קביעה של אמות מידה כלכליות לפרישת עובדים בדרוג העיתונאי. כל זמן שהסכמי הפרישה לא נכנסו לתוקף , אין זה ראוי להתייחס לשם זה או אחר. הסכם השכר החדש של כלל עובדי רשות השידור יחייב החתמה בשעון נוכחות". בנוסף נמסר כי "לגל"צ יש עתודה מצוינת של עיתונאים ובכלל זה קריינים שמתוכם יתמלאו השורות. לרשות השידור מסורת ארוכה ומוכחת של הכשרת קריינים ועיתונאים המפארים את כל ערוצי התקשורת ומרביתם לא צמחו בגל"צ". תגובתו של דני זקן, ששוהה מהלילה בחו"ל, לא התקבלה.
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
יובל שטייניץ ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
