מתייחסים לתוצאות הפועלים: "דוח חזק בצד ההכנסות ושיפור הלימות ההון, חשש מההפרשות"
בנק הפועלים פירסם הבוקר את תוצאותיו לרבעון השני של השנה. הבנק עקף את התחזיות ברוב הסעיפים, אך פספס את תחזיות הרווח. בתגובה לפירסום הדוחות ריכזו האנליסטים את האש לכיוון הגידול בהפרשות לחובות מסופקים שפגע ברווחי הבנק.
במהלך הרבעון רשם פועלים ירידה של 35.7% ברווח ל-380 מיליון שקל בהשוואה ל-594 מיליון שקל ברבעון המקביל. עם זאת, תוצאה זו מעידה על שיפור ניכר בהשוואה לרווח של 42 מיליון שקל במהלך הרבעון הראשון. בכלל פיננסים ציפו שהבנק יציג רווח של 438 מיליון שקל.
"כל הפרמטרים התפעוליים עמדו בטווח של הציפיות חוץ מההפרשה לחובות מסופקים", אמר טרנס קלינגמן, מנהל מחקר באקסלנס. בית ההשקעות ציפה לרווח של 559 מיליון שקל. "ראוי לשים לב שעל אף הגידול בהפרשות לחובות מסופקים ברבעון, סך החוב נשאר יציב... יתכן כי מדובה על ניקוי אורוות בעקבות מינוי המנכ"ל החדש".
ברבעון השני הפריש בנק הפועלים 538 מיליון שקלים, בהשוואה ל-314 מיליון שקל ברבעון הקודם ול-252 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
יובל בן זאב, מנהל מחקר בכלל פיננסים, ציין אף הוא לרעה את ההפרשות הגבוהות לחובות מסופקים. "לאחר הפתעה לחיוב ברבעון הראשון, נרשמה ברבעון הנוכחי הפתעה לרעה עם הפרשות גבוהות בשיעור של 0.97%", אמר בן זאב.
עוד ציין בן זאב לשלילה את הגידול בהוצאות אחרות ל-535 מיליון שקל מ-447 ברבעון הראשון ואת שיעור המס הגבוה של 49%. "אפשר לטעון כי שיעור המס הגבוה הוא הסיבה לפגיעה בשורה התחתונה. בשיעור מס רגיל היינו רואים רווח נקי של 470 מיליון שקל". לדברי בן זאב, שיעור המס הגבוה הוא תוצאה של ההפרשה הכללית לחובות מסופקים שאינה מוכרת במס.
בתוך כך, בן זאב מוצא מספר נקודות חיוביות בדוחות הבנק בהם בשורת ההכנסות. לדבריו, הרווח מתוך הכנסות המימון, שהיו גבוהות, נפגע בעקבות שיעור הריבית הנמוך במשק. "עליית הריבית הצפוייה ברבעונים הבאים תיטיב עם הבנק". עוד ציין בן זאב לחיוב את ההכנסות התפעוליות הגבוהות, שצפויות עוד לעלות עם חזרת המשק לצמיחה, את השליטה בהוצאות השכר ואת הלימות ההון הגבוהה.
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13
חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה. היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.
הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.
אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות.
חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות. בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות.
עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.
