מנכ"לית גיאוקרטוגרפיה: "שוק הנדל"ן הגיע למיצוי, העלאת הריבית אתמול משנה את כללי המשחק"

כך אומרת בראיון ל-Bizportal ד"ר רינה דגני: "גל העליות לא נוצר כתוצאה מביקושי צורך למגורים, אלא כתוצאה מביקוש מלאכותי"
עינת פז-פרנקל |

שוק הנדל"ן בישראל רותח, ורבים שואלים את עצמם עד מתי, ועד לאיזו רמה, יעלו מחירי הדירות (), בטח ובטח כאשר הריבית בישראל מתחילה לטפס. בראיון ל-Bizportal אמרה היום ד"ר רינה דגני, מנכ"ל מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, כי בקרוב צפויה התמתנות בשוק.

"מחירי הנדל"ן לא ימשיכו במגמת העלייה שאפיינה אותם בחודשים האחרונים, מגמה שנבעה מבהלת משקיעים", מעריכה דגני. "השוק צפוי להיכנס לתקופה של רמות ביקושים רגועות יותר כתוצאה מהמיצוי שאליו הוא הגיע וצריך לזכור שהעלאת הריבית משנה את כללי המשחק וככל שהריבית תמשיך לטפס, היא תחזיר את השוק למצב של נורמליות".

דגני, המתמחה בחקר תחום הנדל"ן וניתוח מגמות ביקושים, אומרת כי "במצב הנוכחי אנחנו עדים לכך ששוק הביקושים מבטא ציפיות גבוהות להמשך עליית מחירים, אולם מחירי הנדל"ן לא ימשיכו לעלות באותן רמות שאפיינו אותם ברבעון האחרון". דגני מדגישה שגל העליות לא נוצר כתוצאה מביקוש לדירות לצרכי מגורים, אלא כתוצאה מ"ביקוש מלאכותי שנבע מכניסה מאסיבית של רוכשי דירות להשקעה כמו גם של ריבוי קבוצות רכישה. שני גורמים אלה יצרו את נפח העסקאות הגדול ביותר בשוק הביקושים, וכתוצאה מכך המחירים הלכו והאמירו".

לדבריה, רוכשי הדירות לצורך מגורים, בין אם הם זוגות צעירים, או משפרי דיור, עדיין לא חזרו לשוק. "חלקם עדיין מובטלים וכל עוד הם כאלה, חלום הדירה נכנס להקפאה", אומרת דגני. "חלק אחר אמנם חזרו לשוק התעסוקה אך לא ברמות השכר הקודמות, ולכן קשה להם להיכנס למחויבות ארוכת טווח. גם רוכשי דירות תושבי חו"ל טרם שבו לשוק בהיקפים שהכרנו בשנים האחרונות. לוואקום שנוצר, נשאבו פנימה ספקולנטים ומלקטי מציאות, שזיהו את פוטנציאל ההשקעה בדירה כאמצעי לעשיית רווח. אמנם הם היו קיימים גם לפני כן, אך לא בנפחים כל כך גדולים ולא בבולמוס של 'אטרף' כל כך בולט. כמעט מחצית מהם בכלל לא מתכוונים להתגורר בנכס שרכשו והיעד המוצהר שלהם מלכתחילה הוא מימוש רווחים מהיר".

היא מוסיפה כי תחום הנדל"ן, שזוכה לאחרונה לפופולאריות בכלי התקשורת, מושך כיום יותר משקיעים מבעבר. "עיתונות הנדל"ן בעצם הפכה לזירה מאוד מרכזית של איתור עסקאות וכלי השוואתי. פעם בעיקר מתווכים ויזמי בנייה התעמקו בכך, אבל היום כולם 'משחקים' בנדל"ן כפי ש'משחקים' בשוק ההון", אומרת דגני. "מן הסתם, מדובר בענף כלכלי בעל משקל משמעותי ש צובר התעניינות ומעודד קהלים נוספים להצטרף למגרש המשחקים הזה, ולפי שעה הוא אכן מספק את הסחורה ומניב עסקאות שבלעדיהן הענף היה נותר במצב די סטטי".

לדברי לוי יצחק, עורך מחירון הדירות, עליית הריבית ותשואה גבוהה על הכסף בבנק עשויה להחזיר משקיעים קטנים לפיקדונות בבנקים. "גם עלייה גבוהה במחירי הדירות, או לחילופין דרישה של מחירים בלתי ריאלים על דירות מרתיעה קונים", אומר יצחק. "'מר ישראלי אינו פראייר', הוא לא משלם מעבר למחיר שנראה לו הגיוני. כשהמחירים המבוקשים מתחילים להיות מופרזים, בדרך כלל דירות מתחילות לשהות תקופות ארוכות מאוד בשוק ואינן נמכרות עד להתפשרות הבעלים כלפי מטה".

עם זאת, שלמה גרופמן, לשעבר מנכ"ל אפריקה ישראל להשקעות, וכיום יו"ר קרן פייר, מעריך כי מחירי הנדל"ן יעלו בעוד 7% עד 10% במרכז הארץ עד סוף 2009 ובמחצית 2010, בשל ביקושים והיצע המצומצם. "אנו נמצאים בתקופה טובה ליזמים וזאת כי קיים בשוק הדירות בישראל מעט היצע של דירות ומחיר הקרקעות עולים", אומר גרופמן.

נזכיר כי, אתמול (יום ב'), העריך ברנרד רסקין, מנכ"ל רשת התיווך רי/מקס, כי מחירי הדירות לא יירדו בחמש השנים הקרובות ().

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.