מנכ"ל רי/מקס: "המינהל ישחרר קרקעות? זה בעיקר דיבורים פופוליסטיים"
ברנרד רסקין, מנכ"ל רשת התיווך רי/מקס, אומר היום (יום ב') כי מחירי הנדל"ן העולים (
לפני כשנה, צפה רסקין את עליית מחירי הנדל"ן בעקבות מחסור צפוי בדירות (
לדבריו, הטענות על קיומה של בועת נדל"ן בישראל "אין להן אחיזה במציאות, שכן המחסור החמור בדירות למגורים אליו נקלע שוק הנדל"ן, ימשיך להזניק את מחירי הנדל"ן כלפי מעלה".
בטווח הקצר, "אני לא רואה ירידת מחירים אלא להיפך, אם מישהו חושב כיום שמחירי הנדל"ן בישראל יצאו מכל פרופורציה, עדיין לא ידוע מה עוד צפוי לנו בהמשך", אומר רסקין. "אם אמנם הייתה בישראל בועת נדל"ן היא הייתה קיימת רק בסקטור מאוד מצומצם של דירות המגה יוקרה".
באשר לרוב הנכסים למגורים, הם נהנים כיום מעליית מחירים שמקורה בכמות מוגבלת של התחלות בנייה, אומר רסקין. בנוסף, "אין כיום מספיק נכסים בשוק, אין מספיק בנייה חדשה ובאזור המרכז גם אין מספיק קרקעות פנויות לבנייה (
לדברי רסקין, עד שלא יחול מפנה דרמטי בהיקפי הבנייה, לא תהיה ירידה במחירי הנדל"ן בישראל, וייתכן מאוד "שההתאוששות של השוק הישראלי מהמיתון שכבר ניכרת, תגרום אף היא לעליית מחירים נוספת, על ידי זה שיהיה יותר כסף פנוי לשדרוג וקניית דירות".
"אני לא חוזה עתידות וייתכן שאני טועה, אבל נראה לי שאני פשוט קורא נכון את פני המפה", אומר רסקין. "יש לנו מעל 90 סניפים שהם כמעין סוכנים סמויים בשטח המספקים לי מידע אמין ומדויק בזמן אמת על הנעשה בשוק הנדל"ן בכל רחבי הארץ. אני מתרגם את מה שהם אומרים לי לתחזית הזו. אם בעבר הייתי יושב עם זכיינים ושומע שיש נכסים ואין קונים, היום המגמה הפוכה לגמרי, זכיינים מתלוננים שיש להם רשימות הולכות ומתארכות של קונים ואין מספיק נכסים בשוק".
לדבריו, לא תהיה בנייה מאסיבית, שתחלץ את השוק מהמצב שאליו נקלע. "בעשור האחרון לא בנו מספיק במדינה ואת התוצאות של זה אנו רואים כיום במחירי הנדל"ן המאמירים".
לדברי רסקין, "גם היוזמה שהועלתה להוזיל את מחירי הקרקעות לא תוביל למפנה הנדרש, שכן הוזלת מחירי הקרקעות צפויה להבריח יזמים, שאם עד עכשיו הם חשבו פעמיים אם בכלל לקנות מגרשים לבניית נדל"ן למגורים, אם ישנה תחושה שמחירי הקרקע ירדו אז לא יקנו עד שהם ירדו. יזמים קונים נדל"ן לצורך בנייה כשיש מגמת עלייה של המחירים".
רסקין צופה כי מגמת עליית המחירים לא תיעצר ואף תימשך במהלך חמש השנים הקרובות. "צריך לקחת בחשבון שגם אם תחל כיום בנייה מאסיבית למגורים בישראל, כל פרויקט שכזה יימשך מעל 3 שנים ולכן לא תהיינה מספיק דירות בשוק, כל פתרון הוא תהליך וייקח זמן עד שנראה שינויים. הביקוש רק ייגבר ואני לא רואה במציאות שכזו את המחירים יורדים כלפי מטה".

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
