כלל פיננסים מדווחת על שיפור בתוצאות: ההפסד הצטמק לכ-8 מיליון שקלים ברבעון השני

רווח של כ-6.1 מיליון שקל בקרנות נאמנות ושל כ-19.1 מיליון שקל בנוסטרו
קובי ישעיהו |

חברת כלל פיננסים דיווחה היום (ב') על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני לשנת 2009.

הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ- 109 מיליון שקל לעומת כ- 110.7 מיליון שקל, ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-2%. ההכנסות בכל מגזרי הפעילות של החברה הושפעו ממגמות שונות. הכנסות מגזר ניהול התיקים בחו"ל הסתכמו בכ- 20.6 מיליון שקל, לעומת כ- 15.6 מיליון שקל, ברבעון המקביל אשתקד, הכנסות הנוסטרו הסתכמו בכ- 31.5 מיליון שקל לעומת כ- 6.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות המימון ברבעון הסתכמו בכ- 26 מיליון שקל לעומת כ- 40 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-35%. הקיטון בהוצאות המימון נובע בעיקר מהפסדים מניירות ערך המיוחסים לרבעון השני של שנת 2008. כמו כן, החל מתום הרבעון הראשון של שנת 2009 הפסיקה החברה לאחד בדוחותיה הכספיים את חברת כלל פיננסים חיתום.

כמו כן, חל קיטון בהוצאות המימון של החברה בהשוואה לרבעון הראשון של השנה אשר הסתכמו בכ- 35 מיליון שקל. הקיטון בהוצאות המימון נובע מהוצאה חד פעמית של תעודות הסל שהוכרה ברבעון הראשון, בסך של כ- 5 מיליון שקל והוצאות מימון גבוהות של תעודות התחייבות שנכללו בפעילות של כלל פיננסים חיתום בכ-22 מיליון שקל, אשר כאמור תוצאותיה אוחדו עד לסוף הרבעון הראשון של שנת 2009. זאת למרות שעור האינפלציה הגבוה ברבעון השני של כ- 1.9% שהשפיע על גידול בהוצאות המימון בגין ההתחייבויות הצמודות של החברה בסך של כ- 12 מיליון שקל.

עלויות והוצאות החברה ברבעון הסתכמו בכ- 95 מיליון שקל, לעומת כ- 91 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עלויות והוצאות ברבעון השני קטנו בכ-2 מיליון שקל בהשוואה לרבעון הראשון של שנת 2009. הקיטון נבע בעיקר כחלק מתהליך ההתייעלות בו מצויה החברה.

הוצאות הנהלה וכלליות ברבעון השני הסתכמו בכ- 1.8 מיליון שקל לעומת כ- 9.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של שנת 2009 הסתכמו הוצאות הנהלה וכלליות בכ-9 מיליון שקל, לעומת כ- 17 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הקיטון נובע בעיקר בשל הפסקת איחוד כלל פיננסים חיתום בסכום של כמיליון שקל, קיטון בהוצאות חברת בת בסכום של כ- 3 מיליון שקל, ירידה בגין הפרשה לבונוס שנרשמה בתקופה המקבילה אשתקד בסכום של כ- 2 מיליון שקל.

ההפסד ברבעון הסתכם בכ- 8 מיליון שקל לבעלי מניות החברה לעומת הפסד של כ- 46 מיליון שקל לבעלי המניות ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד נובע בעיקר מהפסדים במגזר ניהול התיקים ומתוצאות הפעילות החברה בחו"ל שסבלו מהוצאות גבוהות בשל הרכישות והמיזוגים שביצעה החברה במהלך 2008, מירידה בריבית הדולרית, וזאת בשל יתרת מזומנים בחברה ומחוסר יציבות בשוק ההון העולמי.

סך הנכסים המנוהלים על ידי בית ההשקעות הסתכמו בכ- 56 מיליארד שקל בסוף הרבעון, מתוכם כ- 33 מיליארד שקל מנוהלים בחו"ל.

שוקי אברמוביץ': יש גידול משמעותי ברווחיות מרבית מגזרי הפעילות של החברה

שוקי אברמוביץ, מנכ"ל כלל פיננסים (שעומד לעזוב את החברה בקרוב), אמר כי, ברבעון הנוכחי הציגה החברה שיפור במרבית הפרמטרים התוצאתיים הן בהשוואה לרבעון הקודם והן בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. מגמה זו, הנמשכת כבר שני רבעונים ברציפות, משקפת את מדיניות הקיטון בהוצאות אותה אימצה כלל פיננסים ברבעונים האחרונים כצעד להתאמת מבנה ההוצאות להכנסות וכראיה רשמה החברה ירידה של 72.3% בהוצאות הנהלה וכלליות בהשוואה לרבעון הראשון לשנת 2009 וירדה ניכרת בהשוואה לשנת 2008 כולה.

"החברה הציגה שיפור משמעותי בתוצאות הפעילות השוטפת, שהתבטא ברווח המצטבר של מגזרי הפעילות השונים בסך של 13 מיליון שקל לעומת הפסד של 12.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הישג זה ממחיש את מדיניות החברה לביסוס מגזרי הפעילות בדגש על רווחיות".

"אנו עדים לגידול משמעותי ברווחיות מרבית מגזרי הפעילות של החברה. אני משוכנע שבעתיד הקרוב החברה תציג רווחיות נאותה ונתוני ה- EBITDA של הרבעון (16.6 מיליון שקל) מלמדים על כך." הוסיף אברמוביץ.

לצד האווירה האופטימית שזכינו לראות לאחרונה בשווקים, מגזרי הפעילות החשובים של החברה הניבו ברבעון הנוכחי רווחיות גבוהה: קרנות הנאמנות (כ- 6.1 מיליון שקל בהשוואה להפסד של 8.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד), מוצרים פיננסים כ- 1.5 מיליון שקל (בהשוואה ל-1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד) ובנוסטרו כ- 19.1 מיליון שקל (בהשוואה להפסד של 6.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד).

לדברי אברמוביץ המדד הגבוה (1.9%) במהלך הרבעון השפיע בצורה דרמטית על תוצאות החברה שכן הרבעון שולמו הוצאות מימון בסך של כ-20 מיליון שקל בגין האג"ח הסחיר ובגין ההלוואה לכלל ביטוח.

ברמת היקף הנכסים המנוהלים מציגה כלל פיננסים גידול של כ- 1.3 מיליארד שקל בהיקף הנכסים המנוהלים על ידי החברה בחו"ל באמצעות טיטניום, מגמה שככל הנראה תמשך גם ברבעונים הבאים. כמו גם, גידול בהיקף התיקים המנוהלים בישראל.

בנוסף הציגה החברה גידול של 28% בהיקף נכסי תעודות הסל מסוף שנת 2008, בעוד שהסך הכולל של נכסי ת. הסל בישראל עלה בכ- 21%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.