על ברבורים, עקומות, ותחושת ההחמצה הגדולה

המונח "הברבור השחור של טאלב" הוא מונח חדש יחסית, שעולה בשיחות אודות שוק ההון. אבל מה הקשר בין ברבורים להשקעות וכסף?
זיו פניני |

לאחרונה אני שומע בכל דיון "עמוק" על שוק ההון, בכל שיחה בנושא "לאן הולך שוק המניות ואיך כדאי לסחור/להשקיע כסף" את המונח "הברבור השחור של טאלב".

המונח הזה לקוח מספרו (המרתק) השני של ד"ר ניקולאס טאלב שכותב בצורה מעניינת ובהרבה דוגמאות (הרבה מדי לטעמי) את דעתו על ניבוי, אי ודאות ותעתועי הסטטיסטיקה והאקראיות.

הדימויים ברבורים שחורים וברבורים אפורים מתייחסים לאירועים נדירים שאינם מקבלים הסתברות בעקומה הנורמאלית ואין אנשים מצפים להם, אך קורים מפעם לפעם.

אם לסכם בפשטות את דרך מחשבתו המורכבת של טאלב אפשר לתמצת זאת כך: במקרים רבים בטבע/בתרבות/בהצלחות/בהסתברויות - כמו גם בשוק ההון - העקומה הנורמאלית כמייצגת התפלגות תשואת מדדים לא נכונה. למעשה, יש מקרים שהיתכנותם בארבע, חמש ושש סטיות תקן מהממוצע ההיסטורי קיימת (*ברבורים שחורים) לעומת ההתפלגות הנורמאלית שאינה נותנת להם הסתברות.

גם בתוך זנב ההסתברות הסטטיסטית רואה טאלב הסתברות גבוהה יותר למופעים בין 2 - ל 3 סטיות תקן (*ברבורים אפורים) מאשר ההתפלגות הנורמאלית - עיקרון "הזנבות השמנים". (כמובן שהסתברויות אלה מורידות את ההסתברות למופעים הרגילים בין סטיית תקן אחת או שתיים).

טאלב היה מסביר לממציאי נוסחת B&S כי אם היה אפשר לקנות ולמכור אופציות על הכסף באותה סטיית תקן לאופציות מחוץ לכסף אפשר היה לבצע ארביטראז' סטטיסטי על הנוסחא (שזכתה בפרס נובל).

ממציאי הנוסחה היו משיבים לו שיש סקיו (צידוד) לעקום הנורמאלי ובתקנון גבנוניותו (קורטוסיס) ממשיכים לסחור על פי נוסחתם בכול העולם המערבי גם היום.

הדיונים היו סובבים סביב הטיעון כי במכירת אופציות אנו מרוויחים רוב הזמן ומפחדים מברבורים אפורים, ובקניית אופציות אנו מפסידים רוב הזמן אך מייחלים להם. ההסכמה הייתה כי אם ההתפלגות שמתארת את מחירי האופציות הייתה ההתפלגות הנכונה אזיי התוחלת (הכלכלית, לא הנפשית) של שתי האסטרטגיות הללו הייתה זהה.

גם ממציאי נוסחת B&S וגם טאלב יחד עם סטטיסטיקאים וסחרני אופציות היו מסכימים בדבר אחד - האסטרטגיה בראלי האחרון (שגם היא סוג של ברבור שחור במיוחד) הייתה צריכה להיות ברורה מאוד:

השוק מתחיל לתקן אחרי הפאניקה הגדולה, אף אחד מהכלכלנים לא מאמין בתיקון, גם המשקים בעולם משדרים נתוני מאקרו שליליים במיוחד, הפחד אצל גופי השקעה מהמשך פדיונות בשיאו.

סטיות התקן בשווקי האופציות ברוב המקומות בעולם, במיוחד בשוק הישראלי משקפות עיוות סטטיסטי גדול. אופציות CALL מחוץ לכסף נסחרות כול הזמן בסטייה נמוכה משמעותית מאלו בכסף (כך היה תמיד - פחד תמידי מברבורים שליליים). סטיות התקן לא התהפכו ולא נוצר עקום חיוך בעל התפלגות סימטרית.

א. גוף גדול שפודה/מוכר מניות צריך היה לקנות אופציות CALL זולות אלו (ביטוח זול בפני עליות).

ב. סחרני האופציות היו צריכים למכור אופציות בכסף פנימה ולקנות אופציות מחוץ לכסף - זה הרי מתבקש.

אסטרטגיות אלו היו מניבות רווחים גדולים למבצעיהם ללא קשר לכיוון השוק. למעשה קיבלנו מפולת הפוכה במחירי הגנה זולים במיוחד.

איני טוען שידעתי על הראלי האחרון (אני לא!) אבל בדיעבד (כמו תמיד) קשה היה לראות את התמחור הזה כששוקי המניות "טסים" מעלה באגרסיביות גדולה כל כך.

אגב, במחשבה שנייה, אילו גופים גדולים בעולם היו מבצעים אסטרטגיות אלו אזיי תמחור לקוי זה לא היה מתקיים, ואם היה מתקיים אולי גודל הראלי לא היה עוצמתי כ"כ (שורט סקוייז). מורכב, אמרתי? אם הברבור הוא צפוי ומחושב הוא לא מגיע, ואז מגיע ברבור אחר (שחור עוד יותר).

וללא קשר ישר, שינוי שיטת קניית הדולרים של הנגיד הייתה מתבקשת מלכתחילה. קניית האג"ח הארוך וכן הפסקת הקניות באג"ח הארוך לא היו מורגשות (ולא הם תרמו לראלי בקונצרניות), וכן, כשיתחיל (בזהירות) הנגיד לעלות ריבית נראה סוף סוף את העקום השקלי מתיישר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסתח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת

"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן

לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים
הדס ברטל |
נושאים בכתבה חינוך כנסת

הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי. 

אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.

דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.

שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך,  זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.


במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”