הפארקים השכונתיים יחליפו את גינות הבתים? גינות ציבוריות מעלות את ערך הנדל"ן ב-20%

כך אומר ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "תרומתם של הפארקים לערך הדירות והבתים הסמוכים אליהם הינה משמעותית ויכולה להגיע גם לכ-20% פרמיה לערך הדירה"
עינת פז-פרנקל |

הגינות ציבוריות שמקימות רשויות מוניציפליות לרווחת התושבים יוצרות גם ערך מוסף לדירות הסובבות אותן, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (יום א') לשכת שמאי המקרקעין.

ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין מסביר כי, בתל אביב יש מתחת לכל בניין גינה. בשכונות ובערי הלווין של תל אביב, המהווים את עיקר הבנייה היום בישראל (), יש לכל שכונה פארק או גינה משל עצמו. כך, אחראים דיירי הבניין לטיפוח הגינה ולשמירה על חזותה והעיריות או הרשויות המקומיות אחראיות לפיתוח הפארקים והגינות השכונתיות. "תרומתם של הפארקים לערך הדירות והבתים הסמוכים אליהם הינה משמעותית ויכולה להגיע גם לכ-20% פרמיה לערך הדירה", אומר כהן. "לכן, כחלק מהתחרות על ליבם של תושבי העיר והמחשבה על איכות חייהם ישנה השקעה גדולה בנושא פיתוח הפארקים".

כהן מביא כדוגמה את שכונת כפר גנים ג' החדשה בפתח תקווה, הבנויה סביב גינת ליפשיץ הנמצאת במרכזה ומשתרעת על 20 דונמים. בגינה מתקנים המותאים לילדים עם צרכים מיוחדים. עלות הפרויקט הינה כ-10 מיליון שקלים. בכפר גנים ג', "הנחשבת היום לאחת משכונות הדגל של פתח תקווה", יש כ- 3300 יחידות דיור, כאשר עם סיום איכלוסה היא תכיל 6,300 יחידות דיור, אומר כהן. "מחירי הנדל"ן בשכונה הינם גבוהים בכ-10-20 אחוזים ממחירי דירות מקבילות באזורים אחרים בעיר", מוסיף כהן.

בתהליך הקמת השכונה, "ראינו שיש לריבוי הגינות והפארקים תרומה מכרעת לאיכות חיי המשפחות הרבות שבחרו לגור בשכונה, זאת למרות רמות המחירים הגבוהות בשכונה לעומת אזורים אחרים בעיר, ולכן, מדובר בהשקעה שהוכיחה את עצמה מעל ומעבר", מסכם כהן.

דוגמא נוספת הינה "פארק 4 העונות", שהינו הפארק העירוני של הוד השרון ושטחו כ-100 דונם. הוא שוכן במערב העיר בין שכונת הדר לרמת הדר הוותיקה וגם הוא מוקף מתחמי מגורים בהם בתים צמודי קרקע ובניינים רבי קומות. "הפארק הינו גורם המשיכה העיקרי לאזור", אומרת עדנה חסון, המשנה למנכ"ל בחברת פריזט חסון. "גם בפרויקט '4 עונות לפארק' שהחברה שיווקה לפני כ-4 שנים וגם בפרויקט רמת הדר החדשה שהחברה בונה ומשווקת היום בסמוך לפארק, מדגישים הדיירים את התרומה של הפארק לאיכות חייהם ולהעשרת שעות הפנאי של כל בני המשפחה".

חברת אאורה ישראל בונה בימים אלה את פרויקט "HIGH" ביהוד מונוסון, הנבנה במרכזו של הפארק הגדול שמתכננת עיריית יהוד להקים באזור. לדברי מנכ"ל אאורה, עו"ד יעקב אטרקצ'י, "רוכשים שמחפשים מגורים באזור עירוני ירוק נהנים גם מהפארק המקיף את הפרויקט וגם מהגינה במרפסת הדירה שלהם עצמם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.09%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות