חברי דירקטוריון הפועלים לא מתייאשים: ממשיכים ללחוץ על פישר וחזקיהו להיפגש איתם
חברי דירקטוריון בנק הפועלים לא מתייאשים וממשיכים ללחוץ על נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, והמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, להיפגש איתם. זאת, במסגרת המאבק שמנהל הבנק ובעיקר בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, בכוונה של בנק ישראל להביא לפיטוריו של דני דנקנר היו"ר.
הבנק דיווח היום לבורסה כי בתשובה לפניית חברי הדירקטוריון של הבנק מיום 26.4.09 אל המפקח על הבנקים, לקיים עמהם פגישה דחופה, נוכח הפרסומים בדבר תפקוד הדירקטוריון והיו"ר שלו, הודיע המפקח על הבנקים ביום רביעי שעבר, כי אף שהוא רואה חשיבות גדולה בחיזוק הקשר והדיאלוג שבין הפיקוח על הבנקים לבין דירקטוריון הבנק, הוא אינו רואה דחיפות בקיום מפגש כאמור.
חזקיהו ציין, כי חברי הדירקטוריון רשאים להגיש את הערותיהם והשגותיהם למכתבו של המפקח מיום 27.4.09, שבו דרש תיקון פגמים שפורטו על-ידו.
עוד נאמר בהודעה כי "חברי הדירקטוריון שקיבלו את תשובת המפקח מצרים על עמדתו והם חוזרים ומבקשים מהמפקח לתאם איתם פגישה דחופה".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
ועם זאת, חשוב לשאול מספר שאלות מהותיות: ובראשן, האם הצרכן הישראלי צריך לשלם את הרווחיות של חנויות שעוסקות בייבוא? אין ספק שצעד כזה יפגע ביבואנים ועוד יותר בחנויות, שלהבדיל מהצרכן, שלא ישלם מע"מ על המוצרים, ישלמו את המע"מ ויצטרכו לגלם אותו לצרכן. אך השאלה היא האם יש הצדקה לקיומן של חנויות כאלה ולשמירה עליהם, כשהציבור הוא זה שמשלם את ההפרש. השאלה הזו משיקה גם לרפורמה המתגבשת במוצרי החלב, רק שבמקרה הזה אין את סוגיית הבטחון שנלווית למשק החלב.
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
וכך, מחד הציבור יוכל לרכוש מוצרי צריכה כמו ביגוד, הנעלה, צעצועים, חפצים לבית וכמעט כל מוצר צריכה (כולל מוצרי אלקטרוניקה קטנים) במחירים נמוכים יותר, אבל בו בזמן, יש שאלה מהותית לא פחות והיא מה יקרה לתקציב כשיחסרו ממנו את הכנסות המדינה ממע"מ על מוצרים כאלה. לא ראינו תחזית של האוצר לגבי ההשלכות על כך, ולכן קשה להעריך מה יהיה ההיקף.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועוד שאלה, בשולי הדברים, חלק מהיבואנים נמצאים בהסכמי בלעדיות להפצת הסחורות בארץ, כך שייתכן וחלק מהמוצרים בחו"ל אמנם יהיו מתחת לפטור, אך לא יישלחו לארץ. אם המהלך אכן ייצא לפועל, נצטרך לראות עד כמה הוא באמת יהיה אפקטיבי, בטח ובטח בהקשרים של מוצרי אלקטרוניקה.
