חברי דירקטוריון הפועלים לא מתייאשים: ממשיכים ללחוץ על פישר וחזקיהו להיפגש איתם

אף שחזקיהו "רואה חשיבות גדולה בחיזוק הקשר והדיאלוג שבין הפיקוח על הבנקים לבין דירקטוריון הבנק, הוא אינו רואה דחיפות בקיום מפגש"
קובי ישעיהו |

חברי דירקטוריון בנק הפועלים לא מתייאשים וממשיכים ללחוץ על נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, והמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, להיפגש איתם. זאת, במסגרת המאבק שמנהל הבנק ובעיקר בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, בכוונה של בנק ישראל להביא לפיטוריו של דני דנקנר היו"ר.

הבנק דיווח היום לבורסה כי בתשובה לפניית חברי הדירקטוריון של הבנק מיום 26.4.09 אל המפקח על הבנקים, לקיים עמהם פגישה דחופה, נוכח הפרסומים בדבר תפקוד הדירקטוריון והיו"ר שלו, הודיע המפקח על הבנקים ביום רביעי שעבר, כי אף שהוא רואה חשיבות גדולה בחיזוק הקשר והדיאלוג שבין הפיקוח על הבנקים לבין דירקטוריון הבנק, הוא אינו רואה דחיפות בקיום מפגש כאמור.

חזקיהו ציין, כי חברי הדירקטוריון רשאים להגיש את הערותיהם והשגותיהם למכתבו של המפקח מיום 27.4.09, שבו דרש תיקון פגמים שפורטו על-ידו.

עוד נאמר בהודעה כי "חברי הדירקטוריון שקיבלו את תשובת המפקח מצרים על עמדתו והם חוזרים ומבקשים מהמפקח לתאם איתם פגישה דחופה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".