"מהפכה" בדיני המס - הוצאות השגחה על ילדים יוכרו כהוצאה לצורכי מס
בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, דחה היום (ה') פה אחד את ערעור פקיד השומה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שקבע כי הוצאה שהוציא אדם במחיר השגחה על ילדיו בעת שהוא יוצא לעבודתו היא הוצאה בייצור הכנסה המותרת בניכוי מן ההכנסה החייבת.
פסק הדין העיקרי נכתב על ידי השופט א' ריבלין אשר קבע, בין היתר, כי "הוצאת השגחה על הילדים היא הוצאה בעלת זיקה ממשית וישירה לייצור ההכנסה והיא מוצאת על-מנת לאפשר להורה להפיק הכנסות". לפיכך, ככל שניתן לכמת את ההוצאה שהוצאה לצורך ההשגחה, יש בסיס לקביעה כי הוצאה זו הוצאה לשם ייצור ההכנסה בלבד.
לשיטת בית המשפט העליון, על אף שמדובר בהוצאה מעורבת הרי שלאור תכלית החוק, היא למסות את ההכנסה האמיתית של הנישום, חיוב במס אמת, הרי שהחלק שהוצא בייצור ההכנסה, הוא ה"הוצאה" - הוצאה "לשם כך בלבד ומכיוון שהוא עומד בדרישת הבלבדיות, יש להתירו בניכוי".
בית המשפט העליון שלל את טענת פקיד השומה וקבע, כי "אין יסוד לטענת פקיד השומה כי התכלית המרכזית של ההסדר בדבר נקודות זיכוי היא להחליף התרה בניכוי של הוצאות השגחה על ילדים שמוצאות בייצור הכנסתם של ההורים".
לפיכך, קבע בית המשפט העליון, כי קביעת בית המשפט המחוזי לפיה התשלום לשמרטף או מטפלת, בבית, ניתן כשכר עבור השגחה ויש להתיר את מלוא ההוצאה בניכוי, בכפוף לעיקרון של סבירות ההוצאה, הינה תוצאה זו ראויה היא ואין להתערב בה. לגבי ניכוי הוצאות מעורבות, ישרור הדין הקיים לפיו, פקיד השומה הוא שיקבע את החלק שראוי לנכותו ואת החלק שאינו מותר בניכוי ובמקרה של מחלוקת היא תובא כבעבר להכרעת בית-המשפט.
לאור קביעתו זו, קורא בית המשפט העליון למחוקק, מחוקק המשנה ורשויות המס ואומר, כי על דרך הניכוי, אם בכלל, על אופן חילוץ ההוצאה המותרת בניכוי מכלל ההוצאות המעורבות ולגבי השאלה כנגד הכנסותיו של מי מבני-הזוג ראוי לזקוף את הניכוי, "טוב שייתנו עליהם המחוקק ומחוקק המשנה את דעתם".
בית המשפט העליון מדגיש בפסק דינו, כי "השיקול בדבר עידוד כניסת נשים לשוק העבודה אינו השיקול המנחה ואף אין הוא מהווה שיקול משני בתוצאה אליה הגיע", התוצאה אליה הגיע בית המשפט נובעת, "מעקרונות הבסיס של דיני המס ומהתכלית של מיסוי הכנסתו האמיתית של הנישום, כאשר התכלית החברתית חורגת מעקרונות אלה. לשיטת בית המשפט העליון, "כל שפסקנו היום הוא שבהיעדר חקיקה קמה על-פי דין חובת ניכוי. המחוקק יוכל להחליט אחרת וככל שלא עשה כן אין אנו אלא מצהירים על המצב הקיים".
בעניין תחולת ההלכה שנקבע בפסק הדין, נקבע, כי מקרה זה מצדיק מתן תוקף פרוספקטיבי בלבד וזאת החל משנת המס שתחילתה בחודש ינואר 2010. זאת לאור הצורך החזק להגן על אינטרס ההסתמכות של רשויות המס אשר הפירוש שניתן בפסק הדין כיום להוראת סעיף 17 לפקודת מס הכנסה מביא לשינוי, הלכה למעשה, של הדרך שבה נקטו כלפי הנישומים במשך שנים ארוכות.
יצוין, כי פסק דין זה יש בו כדי להשליך רבות על סוגיית ההוצאות המותרות בניכוי לצורכי מס ולפיכך, לא מן הנמנע, כי רשויות המס יפעלו לסגור "פרצה" זו בדרך של חקיקה, כפי שאף נעשה בעבר (ראה פסק הדין בעניין "קסוטו").
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
כהונת נשיא לכל החיים? כך נראית הדרך לדיקטטורה בלשכת רואי החשבון
לשכת רואי החשבון המאמר הבא מתפרסם על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה. חן שרייבר התייחס לנושא במאמרו: תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא, מהלך
שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של אריאל פטל חבר בועד המרכזי, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.
לשכת רואי החשבון נמצאת ברגע קריטי בחייה. האם נמשיך בדמוקרטיה הכוללת רוטציה ותקופת צינון כל שתי תקופות כהונה רצופות או בדיקטטורה המאפשרת כהונת נשיא לכל החיים?
מחר תתקיים הצבעה על שינוי תקנון. אין מדובר בשינוי "תמים" אלא מסווה של אפשרות כהונת נשיא ללא מגבלת קדנציות, בניגוד למצב הקיים כיום.
- 15 רואי החשבון עברו עבירות מס ורשיונם נשלל, 40 בדרך
- לקוחות יוכלו להחליף בקלות את רואה החשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברוב המוחלט של הגופים היציגים של ארגונים דומים ללשכת רואי חשבון, קיימת מגבלת קדנציות. בלשכת עורכי הדין, התאחדות הקבלנים, בורסת היהלומים וגם בכמעט כל לשכות רואי החשבון המובילות בעולם כולל צרפת, ספרד, בריטניה, בלגיה, איטליה, קנדה, ניו יורק ועוד עשרות מדינות אחרות!!!
