יו"ר רשות ני"ע עו"ד ספי זינגר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: יו"ר רשות ני"ע עו"ד ספי זינגר; קרדיט: שלומי יוסף

צפי לגל הנפקות בתחום הנדל"ן היזמי ברבעון הקרוב

הרשות תדרוש שקיפות מלאה לגבי מבצעי קבלנים והשלכותיהם הפיננסיות על רקע גל הנפקות צפוי בתחום הנדל"ן היזמי וההתחדשות העירונית

אדיר בן עמי | (5)

במהלך ועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות, שהתקיימה הבוקר (שלישי) בבורסה לניירות ערך בתל אביב, חשף יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, כי מרבית התשקיפים המתוכננים לרבעון הקרוב הם של חברות נדל"ן יזמיות.


לדברי זינגר, הרשות לניירות ערך מצפה לעשרות תשקיפים חדשים לקראת הרבעון השני של שנת 2025, כאשר רובם מגיעים מתחום הנדל"ן היזמי בישראל. "אנחנו נמצאים כעת בסוף הרבעון הראשון של שנת 2025, ומהבקשות שהוגשו לנו, נראה שיש בקנה כמה עשרות תשקיפים לקראת הרבעון הקרוב. רובם תשקיפים של חברות שפועלות בתחום הנדל"ן היזמי בישראל. חלק מהיזמים הללו מחפשים תחליף למימון הבנקאי שהוגבל בשוק ההון, וחלק מהם הם גיוסים של חברות התחדשות עירונית. אנחנו נערכים לגל ההנפקות הזה, בין היתר על בסיס לקחים שהפקנו מגל ההנפקות של 2020-2021", אמר זינגר.


יו"ר הרשות התייחס גם לנושא המבצעים הנפוצים כיום בשוק הדיור והדגיש את חשיבות השקיפות בענף. לדבריו, הרשות מתכוונת להקפיד על גילוי מלא של המבצעים המוצעים על ידי הקבלנים והשלכותיהם על עסקי החברות: "אנחנו מתכוונים לשים דגש על הגילוי בענף הנדל״ן. בין היתר נבקש להבטיח על שיקוף מלא של מבצעי הקבלנים השונים ומלא ההשלכות שלהם על עסקי התאגיד בהיבטי מימון והיבטים תזרימיים. נשים גם דגש על הגילוי בפעילות של התחדשות עירונית כך שזה ישקף נכונה את הפעילות, הסיכונים ולוחות הזמנים".


זינגר הדגיש כי הרשות רואה בחיוב את גל ההנפקות הצפוי, אך מודעת לצורך להגן על ציבור המשקיעים. "גיוס מימון תחליפי למערכת הבנקאית זהו בדיוק תפקידו של שוק ההון ואנחנו רואים בחיוב את גל ההנפקות המתקרב. אך עלינו גם להבטיח כי הנפקות אלו לא מעבירות בסופו של דבר את הסיכונים מהמערכת הבנקאית אל הציבור וכי הגילוי שניתן למשקיעים מאפשר תמחור מושכל והוגן", הסביר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ציקי 26/03/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
    נראה מי שחה עם בגד ים ומי לא
  • 4.
    אנונימי 26/03/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    לאחר שיש גילוי נאות אתה יכול להיות גנב שודד או כל וורסיה אחרת עם או בלי הרשאות והם יאשרו את התשקיף.כדאי שישנו את דרך החשיבה ויגנו על המשקיעים
  • 3.
    שאין כסף מהבנקים אז רצים להנפקות אגח ולביטוח קרנות אל תבכו אחכ שלא תראו את הכסף (ל"ת)
    אנונימי 26/03/2025 06:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    A5 25/03/2025 21:10
    הגב לתגובה זו
    הגיוסים יגדלו והביקוש לדירות ימשיך להיות גבוה אבל יכולת ההחזר של הלקוחות רק תרד..גם אם הקבלנים יורדו את היקפי הבנייה בשביל לווסת את השוק יהיה להם קשה לתמרן את זה במקביל כל מבצעי ה80 20 90 10 תם זמנם. ימים יגידו.
  • 1.
    לחץ 25/03/2025 18:49
    הגב לתגובה זו
    מישהו בלחץ לחץ לחץ
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.