יו"ר רשות ני"ע עו"ד ספי זינגר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: יו"ר רשות ני"ע עו"ד ספי זינגר; קרדיט: שלומי יוסף

צפי לגל הנפקות בתחום הנדל"ן היזמי ברבעון הקרוב

הרשות תדרוש שקיפות מלאה לגבי מבצעי קבלנים והשלכותיהם הפיננסיות על רקע גל הנפקות צפוי בתחום הנדל"ן היזמי וההתחדשות העירונית

אדיר בן עמי | (5)

במהלך ועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות, שהתקיימה הבוקר (שלישי) בבורסה לניירות ערך בתל אביב, חשף יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, כי מרבית התשקיפים המתוכננים לרבעון הקרוב הם של חברות נדל"ן יזמיות.


לדברי זינגר, הרשות לניירות ערך מצפה לעשרות תשקיפים חדשים לקראת הרבעון השני של שנת 2025, כאשר רובם מגיעים מתחום הנדל"ן היזמי בישראל. "אנחנו נמצאים כעת בסוף הרבעון הראשון של שנת 2025, ומהבקשות שהוגשו לנו, נראה שיש בקנה כמה עשרות תשקיפים לקראת הרבעון הקרוב. רובם תשקיפים של חברות שפועלות בתחום הנדל"ן היזמי בישראל. חלק מהיזמים הללו מחפשים תחליף למימון הבנקאי שהוגבל בשוק ההון, וחלק מהם הם גיוסים של חברות התחדשות עירונית. אנחנו נערכים לגל ההנפקות הזה, בין היתר על בסיס לקחים שהפקנו מגל ההנפקות של 2020-2021", אמר זינגר.


יו"ר הרשות התייחס גם לנושא המבצעים הנפוצים כיום בשוק הדיור והדגיש את חשיבות השקיפות בענף. לדבריו, הרשות מתכוונת להקפיד על גילוי מלא של המבצעים המוצעים על ידי הקבלנים והשלכותיהם על עסקי החברות: "אנחנו מתכוונים לשים דגש על הגילוי בענף הנדל״ן. בין היתר נבקש להבטיח על שיקוף מלא של מבצעי הקבלנים השונים ומלא ההשלכות שלהם על עסקי התאגיד בהיבטי מימון והיבטים תזרימיים. נשים גם דגש על הגילוי בפעילות של התחדשות עירונית כך שזה ישקף נכונה את הפעילות, הסיכונים ולוחות הזמנים".


זינגר הדגיש כי הרשות רואה בחיוב את גל ההנפקות הצפוי, אך מודעת לצורך להגן על ציבור המשקיעים. "גיוס מימון תחליפי למערכת הבנקאית זהו בדיוק תפקידו של שוק ההון ואנחנו רואים בחיוב את גל ההנפקות המתקרב. אך עלינו גם להבטיח כי הנפקות אלו לא מעבירות בסופו של דבר את הסיכונים מהמערכת הבנקאית אל הציבור וכי הגילוי שניתן למשקיעים מאפשר תמחור מושכל והוגן", הסביר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ציקי 26/03/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
    נראה מי שחה עם בגד ים ומי לא
  • 4.
    אנונימי 26/03/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    לאחר שיש גילוי נאות אתה יכול להיות גנב שודד או כל וורסיה אחרת עם או בלי הרשאות והם יאשרו את התשקיף.כדאי שישנו את דרך החשיבה ויגנו על המשקיעים
  • 3.
    שאין כסף מהבנקים אז רצים להנפקות אגח ולביטוח קרנות אל תבכו אחכ שלא תראו את הכסף (ל"ת)
    אנונימי 26/03/2025 06:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    A5 25/03/2025 21:10
    הגב לתגובה זו
    הגיוסים יגדלו והביקוש לדירות ימשיך להיות גבוה אבל יכולת ההחזר של הלקוחות רק תרד..גם אם הקבלנים יורדו את היקפי הבנייה בשביל לווסת את השוק יהיה להם קשה לתמרן את זה במקביל כל מבצעי ה80 20 90 10 תם זמנם. ימים יגידו.
  • 1.
    לחץ 25/03/2025 18:49
    הגב לתגובה זו
    מישהו בלחץ לחץ לחץ
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 1.38%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.