יו"ר רשות ני"ע עו"ד ספי זינגר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: יו"ר רשות ני"ע עו"ד ספי זינגר; קרדיט: שלומי יוסף

צפי לגל הנפקות בתחום הנדל"ן היזמי ברבעון הקרוב

הרשות תדרוש שקיפות מלאה לגבי מבצעי קבלנים והשלכותיהם הפיננסיות על רקע גל הנפקות צפוי בתחום הנדל"ן היזמי וההתחדשות העירונית

אדיר בן עמי | (5)

במהלך ועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות, שהתקיימה הבוקר (שלישי) בבורסה לניירות ערך בתל אביב, חשף יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, כי מרבית התשקיפים המתוכננים לרבעון הקרוב הם של חברות נדל"ן יזמיות.


לדברי זינגר, הרשות לניירות ערך מצפה לעשרות תשקיפים חדשים לקראת הרבעון השני של שנת 2025, כאשר רובם מגיעים מתחום הנדל"ן היזמי בישראל. "אנחנו נמצאים כעת בסוף הרבעון הראשון של שנת 2025, ומהבקשות שהוגשו לנו, נראה שיש בקנה כמה עשרות תשקיפים לקראת הרבעון הקרוב. רובם תשקיפים של חברות שפועלות בתחום הנדל"ן היזמי בישראל. חלק מהיזמים הללו מחפשים תחליף למימון הבנקאי שהוגבל בשוק ההון, וחלק מהם הם גיוסים של חברות התחדשות עירונית. אנחנו נערכים לגל ההנפקות הזה, בין היתר על בסיס לקחים שהפקנו מגל ההנפקות של 2020-2021", אמר זינגר.


יו"ר הרשות התייחס גם לנושא המבצעים הנפוצים כיום בשוק הדיור והדגיש את חשיבות השקיפות בענף. לדבריו, הרשות מתכוונת להקפיד על גילוי מלא של המבצעים המוצעים על ידי הקבלנים והשלכותיהם על עסקי החברות: "אנחנו מתכוונים לשים דגש על הגילוי בענף הנדל״ן. בין היתר נבקש להבטיח על שיקוף מלא של מבצעי הקבלנים השונים ומלא ההשלכות שלהם על עסקי התאגיד בהיבטי מימון והיבטים תזרימיים. נשים גם דגש על הגילוי בפעילות של התחדשות עירונית כך שזה ישקף נכונה את הפעילות, הסיכונים ולוחות הזמנים".


זינגר הדגיש כי הרשות רואה בחיוב את גל ההנפקות הצפוי, אך מודעת לצורך להגן על ציבור המשקיעים. "גיוס מימון תחליפי למערכת הבנקאית זהו בדיוק תפקידו של שוק ההון ואנחנו רואים בחיוב את גל ההנפקות המתקרב. אך עלינו גם להבטיח כי הנפקות אלו לא מעבירות בסופו של דבר את הסיכונים מהמערכת הבנקאית אל הציבור וכי הגילוי שניתן למשקיעים מאפשר תמחור מושכל והוגן", הסביר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ציקי 26/03/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
    נראה מי שחה עם בגד ים ומי לא
  • 4.
    אנונימי 26/03/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    לאחר שיש גילוי נאות אתה יכול להיות גנב שודד או כל וורסיה אחרת עם או בלי הרשאות והם יאשרו את התשקיף.כדאי שישנו את דרך החשיבה ויגנו על המשקיעים
  • 3.
    שאין כסף מהבנקים אז רצים להנפקות אגח ולביטוח קרנות אל תבכו אחכ שלא תראו את הכסף (ל"ת)
    אנונימי 26/03/2025 06:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    A5 25/03/2025 21:10
    הגב לתגובה זו
    הגיוסים יגדלו והביקוש לדירות ימשיך להיות גבוה אבל יכולת ההחזר של הלקוחות רק תרד..גם אם הקבלנים יורדו את היקפי הבנייה בשביל לווסת את השוק יהיה להם קשה לתמרן את זה במקביל כל מבצעי ה80 20 90 10 תם זמנם. ימים יגידו.
  • 1.
    לחץ 25/03/2025 18:49
    הגב לתגובה זו
    מישהו בלחץ לחץ לחץ
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.