יו"ר רשות ני"ע עו"ד ספי זינגר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: יו"ר רשות ני"ע עו"ד ספי זינגר; קרדיט: שלומי יוסף

צפי לגל הנפקות בתחום הנדל"ן היזמי ברבעון הקרוב

הרשות תדרוש שקיפות מלאה לגבי מבצעי קבלנים והשלכותיהם הפיננסיות על רקע גל הנפקות צפוי בתחום הנדל"ן היזמי וההתחדשות העירונית

אדיר בן עמי | (5)

במהלך ועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות, שהתקיימה הבוקר (שלישי) בבורסה לניירות ערך בתל אביב, חשף יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, כי מרבית התשקיפים המתוכננים לרבעון הקרוב הם של חברות נדל"ן יזמיות.


לדברי זינגר, הרשות לניירות ערך מצפה לעשרות תשקיפים חדשים לקראת הרבעון השני של שנת 2025, כאשר רובם מגיעים מתחום הנדל"ן היזמי בישראל. "אנחנו נמצאים כעת בסוף הרבעון הראשון של שנת 2025, ומהבקשות שהוגשו לנו, נראה שיש בקנה כמה עשרות תשקיפים לקראת הרבעון הקרוב. רובם תשקיפים של חברות שפועלות בתחום הנדל"ן היזמי בישראל. חלק מהיזמים הללו מחפשים תחליף למימון הבנקאי שהוגבל בשוק ההון, וחלק מהם הם גיוסים של חברות התחדשות עירונית. אנחנו נערכים לגל ההנפקות הזה, בין היתר על בסיס לקחים שהפקנו מגל ההנפקות של 2020-2021", אמר זינגר.


יו"ר הרשות התייחס גם לנושא המבצעים הנפוצים כיום בשוק הדיור והדגיש את חשיבות השקיפות בענף. לדבריו, הרשות מתכוונת להקפיד על גילוי מלא של המבצעים המוצעים על ידי הקבלנים והשלכותיהם על עסקי החברות: "אנחנו מתכוונים לשים דגש על הגילוי בענף הנדל״ן. בין היתר נבקש להבטיח על שיקוף מלא של מבצעי הקבלנים השונים ומלא ההשלכות שלהם על עסקי התאגיד בהיבטי מימון והיבטים תזרימיים. נשים גם דגש על הגילוי בפעילות של התחדשות עירונית כך שזה ישקף נכונה את הפעילות, הסיכונים ולוחות הזמנים".


זינגר הדגיש כי הרשות רואה בחיוב את גל ההנפקות הצפוי, אך מודעת לצורך להגן על ציבור המשקיעים. "גיוס מימון תחליפי למערכת הבנקאית זהו בדיוק תפקידו של שוק ההון ואנחנו רואים בחיוב את גל ההנפקות המתקרב. אך עלינו גם להבטיח כי הנפקות אלו לא מעבירות בסופו של דבר את הסיכונים מהמערכת הבנקאית אל הציבור וכי הגילוי שניתן למשקיעים מאפשר תמחור מושכל והוגן", הסביר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ציקי 26/03/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
    נראה מי שחה עם בגד ים ומי לא
  • 4.
    אנונימי 26/03/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    לאחר שיש גילוי נאות אתה יכול להיות גנב שודד או כל וורסיה אחרת עם או בלי הרשאות והם יאשרו את התשקיף.כדאי שישנו את דרך החשיבה ויגנו על המשקיעים
  • 3.
    שאין כסף מהבנקים אז רצים להנפקות אגח ולביטוח קרנות אל תבכו אחכ שלא תראו את הכסף (ל"ת)
    אנונימי 26/03/2025 06:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    A5 25/03/2025 21:10
    הגב לתגובה זו
    הגיוסים יגדלו והביקוש לדירות ימשיך להיות גבוה אבל יכולת ההחזר של הלקוחות רק תרד..גם אם הקבלנים יורדו את היקפי הבנייה בשביל לווסת את השוק יהיה להם קשה לתמרן את זה במקביל כל מבצעי ה80 20 90 10 תם זמנם. ימים יגידו.
  • 1.
    לחץ 25/03/2025 18:49
    הגב לתגובה זו
    מישהו בלחץ לחץ לחץ
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.