צפי לגל הנפקות בתחום הנדל"ן היזמי ברבעון הקרוב
הרשות תדרוש שקיפות מלאה לגבי מבצעי קבלנים והשלכותיהם הפיננסיות על רקע גל הנפקות צפוי בתחום הנדל"ן היזמי וההתחדשות העירונית
במהלך ועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות, שהתקיימה הבוקר (שלישי) בבורסה לניירות ערך בתל אביב, חשף יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, כי מרבית התשקיפים המתוכננים לרבעון הקרוב הם של חברות נדל"ן יזמיות.
לדברי
זינגר, הרשות לניירות ערך מצפה לעשרות תשקיפים חדשים לקראת הרבעון השני של שנת 2025, כאשר רובם מגיעים מתחום הנדל"ן היזמי בישראל. "אנחנו נמצאים כעת בסוף הרבעון הראשון של שנת 2025, ומהבקשות שהוגשו לנו, נראה שיש בקנה כמה עשרות תשקיפים לקראת הרבעון הקרוב. רובם תשקיפים
של חברות שפועלות בתחום הנדל"ן היזמי בישראל. חלק מהיזמים הללו מחפשים תחליף למימון הבנקאי שהוגבל בשוק ההון, וחלק מהם הם גיוסים של חברות התחדשות עירונית. אנחנו נערכים לגל ההנפקות הזה, בין היתר על בסיס לקחים שהפקנו מגל ההנפקות של 2020-2021", אמר זינגר.
יו"ר הרשות התייחס גם לנושא המבצעים הנפוצים כיום בשוק הדיור והדגיש את חשיבות השקיפות בענף. לדבריו, הרשות מתכוונת להקפיד על גילוי מלא של המבצעים המוצעים על ידי הקבלנים והשלכותיהם על עסקי החברות: "אנחנו מתכוונים לשים דגש על הגילוי בענף הנדל״ן.
בין היתר נבקש להבטיח על שיקוף מלא של מבצעי הקבלנים השונים ומלא ההשלכות שלהם על עסקי התאגיד בהיבטי מימון והיבטים תזרימיים. נשים גם דגש על הגילוי בפעילות של התחדשות עירונית כך שזה ישקף נכונה את הפעילות, הסיכונים ולוחות הזמנים".
זינגר
הדגיש כי הרשות רואה בחיוב את גל ההנפקות הצפוי, אך מודעת לצורך להגן על ציבור המשקיעים. "גיוס מימון תחליפי למערכת הבנקאית זהו בדיוק תפקידו של שוק ההון ואנחנו רואים בחיוב את גל ההנפקות המתקרב. אך עלינו גם להבטיח כי הנפקות אלו לא מעבירות בסופו של דבר את הסיכונים
מהמערכת הבנקאית אל הציבור וכי הגילוי שניתן למשקיעים מאפשר תמחור מושכל והוגן", הסביר.
- 5.ציקי 26/03/2025 13:42הגב לתגובה זונראה מי שחה עם בגד ים ומי לא
- 4.אנונימי 26/03/2025 09:58הגב לתגובה זולאחר שיש גילוי נאות אתה יכול להיות גנב שודד או כל וורסיה אחרת עם או בלי הרשאות והם יאשרו את התשקיף.כדאי שישנו את דרך החשיבה ויגנו על המשקיעים
- 3.שאין כסף מהבנקים אז רצים להנפקות אגח ולביטוח קרנות אל תבכו אחכ שלא תראו את הכסף (ל"ת)אנונימי 26/03/2025 06:32הגב לתגובה זו
- 2.A5 25/03/2025 21:10הגב לתגובה זוהגיוסים יגדלו והביקוש לדירות ימשיך להיות גבוה אבל יכולת ההחזר של הלקוחות רק תרד..גם אם הקבלנים יורדו את היקפי הבנייה בשביל לווסת את השוק יהיה להם קשה לתמרן את זה במקביל כל מבצעי ה80 20 90 10 תם זמנם. ימים יגידו.
- 1.לחץ 25/03/2025 18:49הגב לתגובה זומישהו בלחץ לחץ לחץ
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
