צילום: תמר מצפי

למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?

כמעט שאי אפשר להתעלם מהתחושה שהכל הולך ונהיה יותר יקר, אז איך זה שנתוני המדד שמפרסם הלמ"ס מדי חודש לא תואמים את התחושה של כולנו?

ד"ר אביחי שניר | 13/02/2025 15:00 (52)

נושאים בכתבה אינפלציה מדד המחירים לצרכן אביחי שניר

בכל פעם שאני מדבר עם אימא שלי, היא מתלוננת כמה המחירים התייקרו. כשאני מדבר עם חבר שהוא במקרה גם מרצה לכלכלה, הוא מתלונן שלא נשאר לו שום דבר מהמשכורת. קולגה מארה"ב, מרצה למנהל עסקים, שאל אותי בפגישת הזום האחרונה איך ייתכן שהאינפלציה בארה"ב היא רק סביב ה-3%, בזמן שבכל פעם שהוא הולך לסופר, הוא רואה שהכל התייקר בהרבה יותר.

כך שקיימת תופעה, והיא לא מיוחדת לישראל – צרכנים משוכנעים שהמחירים עולים הרבה, מדד המחירים לצרכן אומר שהם עלו בהרבה פחות. הפער הזה בין התחושה של הצרכנים והמדד נובע משילוב של מספר גורמים. ראשית, יש הבדל בין אינפלציה לבין רמת מחירים. אינפלציה מודדת את השינוי במחירים. צרכנים שמים לב למחירים שהם משלמים. לכן, צרכנים שמים לב שהמחיר הוא גבוה. הלמ"ס מודד בכמה המחירים עלו לעומת המחירים (הגבוהים) שהיו בחודש שעבר. לכן, כשהלמ"ס אומר שב- 2022 המחירים עלו בכ- 5%, ומאז הם עולים בקצב של כ- 3% לשנה, אז אחרי שלוש שנים, המחירים עלו כבר בכ-11%, וזה הרבה. אז מבחינת הלמ"ס, המחירים לא עלו בכל כך הרבה בשנה האחרונה. אבל רמת המחירים שהצרכן צריך להתמודד איתה היא הרבה יותר גבוהה מזאת שהוא זוכר מלפני לא כל כך הרבה זמן.

סיבה שנייה שאנחנו נוטים לחשוב שהלמ"ס טועה בחישובי המדד היא שצרכנים שמים לב בעיקר לשינוי במחירים של מוצרים שאותם קונים כל שבוע. למשל, המחיר של סל המוצרים שרוכשים בסופר, או המחיר של מיכל דלק מלא. המחירים של המוצרים הללו באמת התייקרו הרבה יותר מאשר מדד המחירים לצרכן הכללי. לדוגמה, מדד המחירים לצרכן עלה ב- 2023 ב- 3.0%. מדד מחירי המזון עלה באותה שנה ב- 5.9%, ומדד מחירי הפירות והירקות עלה ב- 14%.

מכיוון שאלו המוצרים שצרכנים קונים בכל שבוע, זה מה שהצרכנים זוכרים. הם לא זוכרים שבאותו מחיר שבו הם רכשו מכונת כביסה לפני כמה שנים, הם יכולים לקנות מכונת כביסה גם היום, ומכונת הכביסה שהם ירכשו היום שקטה וחסכונית יותר מזאת שרכשו בפעם הקודמת. אותו דבר לגבי טלפונים ניידים, מחשבים ושאר מוצרי אלקטרוניקה. המחיר של המוצרים הללו מהווה משקל לא כל-כך קטן בסל המוצרים במדד, בגלל שיש להם מחיר גבוה, אבל צרכנים רוכשים אותם רק פעם בכמה שנים, כך שאין להם הזדמנות להתרשם מכך שהמחיר שלהם נשאר די קבוע.

דרך אגב, ציינתי קודם שהתופעה שצרכנים משוכנעים שהמדד מוטה כלפי מטה קיימת גם בארה"ב. בארה"ב, אפשר להראות שחלק גדול מהתחושה של הצרכנים נובע מכך שהם תופסים את האינפלציה דרך שינויים במחירים של הדלק. הדגש שהנשיא טרמפ נותן לתעשיית הדלק נובע בין השאר מהאמונה של הצוות שלו שאם הוא יוריד את מחירי הדלק, הצרכנים יאמינו שמצבם השתפר, גם אם המכסים שהוא מאיים להטיל יעלו את המחירים של מוצרים אחרים.

סיבה שלישית היא התזמון של אופן המדידה של מחירים מסוימים. לשכר דירה, למשל, יש משקל גבוה במדד. כשצרכנים חושבים על שכר דירה, הם בדרך כלל מתייחסים גם למה שהם שומעים משכנים, חברים וכו'. לכן, בתקופות שבהן שכר הדירה עולה, אנשים רואים ששכר הדירה עולה "בהרבה." אבל שכר הדירה שמודד הלמ"ס לא עולה בכל-כך הרבה. הסיבה היא שבכל חודש רק חלק קטן מכלל החוזים מתחדש. לכן, גם אם שכר הדירה עלה הרבה עבור מי שחידש את החוזה, עבור רוב השוכרים לא קרה שום דבר. אז לאנשים יש את הרושם (הנכון) שמחירי השכירות זינקו. אבל במדד מחירי השכירות, שמודד את השינוי בפועל במחירים שאנשים משלמים עבור שכר דירה, העלייה הרבה יותר מתונה.

סיבה רביעית היא התקופה שבה אנחנו חיים. מדד מחירים מחושב על בסיס ההנחה שצרכנים רוכשים סל מוצרים קבוע, לפחות למשך תקופה. אבל אנחנו חיים בתקופה שבה כמעט כל שנה קורים אירועים שמשנים את סל המוצרים באופן משמעותי. קודם הייתה קורונה, אחר כך מלחמה. כל אחד מהאירועים האלה השפיע באופן מהותי על הזמינות של מוצרים שונים – טיסות לחו"ל, חופשות בארץ, אירועים, וכדומה. התוצאה היא שהלמ"ס צריך לחשב את מדד המחירים על בסיס סל מוצרים שהופך ברגע ללא רלוונטי. יש כל מיני כלים כדי לנסות לתקן את הבעיה הזאת, אבל אי אפשר לפתור אותה.

קיראו עוד ב"בארץ"

סיבה חמישית היא שמדד המחירים לצרכן מודד את המחירים של סל מוצרים של צרכן ממוצע. עבור הצרכן הממוצע, עליית המחירים בשנים האחרונות לא הייתה בעיה, כי השכר הממוצע עלה בערך כמו המחירים הממוצעים. הבעיה היא שהצרכן הממוצע לא קיים. מכיוון שההכנסה של רוב האנשים עולה בפחות מהעלייה בשכר הממוצע, אז הממוצע לא ממש מעניין אף אחד.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(52):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

44.
הלמס מפגר שתקוע בשנות ה40 ! 20/02/2025 08:58
הגב לתגובה זו
הלמס שתקוע עדיין בשנות ה40 כמו צהל הכושל ב7.10 !
43.
אנונימי 16/02/2025 09:40
הגב לתגובה זו
הציבור ימני אבל הטייקונים שלנו שמאלניים ועדף הרווחים הולכים למימון הדברים האלו.
42.
מדד המחירים לצרכן 14/02/2025 23:00
הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן צריך להיות סביב 10 אחוז.
41.
אנונימי 14/02/2025 19:34
הגב לתגובה זו
בגלל שכל השנים עובדים עלינו כדי שבסוף הכסף או יילך למדינה או יישאר למדינה והציבור ישלם על טיפול שטיפת מח מוצלח
40.
אנונימי 14/02/2025 18:36
הגב לתגובה זו
שכחת את מחירי הטיסות. אז עלה לכם האוכל הדלק שכר הדירה הארנונה המים והחשמל ב10%. אבל כרטיסי הטיסה ליוון ירדו ב50% אז הם מיתנו את המדד.
39.
אלימלך 14/02/2025 09:17
הגב לתגובה זו
יש לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה ולפעול לגיוס כל האברכים המשתמטים לצהל.
38.
הצילו ! 14/02/2025 08:33
הגב לתגובה זו
היום 40 ברוטו עם הלוואות בלי סוף.
זה משום שהעיניים גדולות (ל"ת)
אנונימי 15/02/2025 06:52
הגב לתגובה זו
37.
המחירים המריאו 80% בשלוש שנים. (ל"ת)
מוסכניק לשעבר 14/02/2025 08:29
הגב לתגובה זו
36.
אוכל שווארמה שאני רגיל יום יום. (ל"ת)
100%עליה 14/02/2025 08:28
הגב לתגובה זו
אנונימי1500 14/02/2025 22:04
הגב לתגובה זו
1500 שקל הוצאה קבועה
35.
עלו ב5 שנים האחרונות 50%ויותר (ל"ת)
שודדי הרכבים 14/02/2025 08:27
הגב לתגובה זו
34.
מר קללה 14/02/2025 08:25
הגב לתגובה זו
280%בהוצאות לבריאות במקום 1 בעולם במחירי הפירות הירקות המזון והטואלטיקה.
33.
22.10.2022 רק אני ארסק את המחירים במשק (ל"ת)
מר קלקלה 14/02/2025 08:23
הגב לתגובה זו
32.
אנונימי 14/02/2025 00:37
הגב לתגובה זו
כן ירבו כתבות כאלה
31.
כלכלן לא בכאילו 13/02/2025 20:45
הגב לתגובה זו
אין קשר בין ההכנסה לעליית המחירים. גם אם השכר שלי עלה ב 100% מדד המחירים משתנה אך ורק לפי שינוי המחיר. אפילו המקצוענים כמו הכותב היקר שכתב כתבה מצויינת מתבלבלים לפעמים ומבלבלים
30.
עידן 13/02/2025 20:42
הגב לתגובה זו
לפי התגובות הציבור אכן מטומם.תקראו שוב את הכתבה
29.
גלית 13/02/2025 20:42
הגב לתגובה זו
אם המדד מחר לא מינימום 1% אז עובדים עלינו .הרי המעמד עלה ב 1% הכל עולה באחוז ומוצרי צריכה עלו במינימום 20% חודש שעבר .
28.
היוקר מהמיר למשחקים. 13/02/2025 20:42
הגב לתגובה זו
אם נתייחס רק לעליית מחיר הדירות במשך עשר שנים עלו במאה אחוז ההוצאה על דירה כשליש מהכנסות אז כבר הגענו ל30 אחוז אינפלציה בעשר שנים שלא משתקף במדד במהלך עשר שנים.
אנונימי 14/02/2025 17:35
הגב לתגובה זו
בתור בוגר חוג לסטטסטסיקה אני מנסה להסביר לאנשים שכמות המניפלציות היא אין סופית. ציינת את אחת הרמאויות המרכזיות. תחשוב רק בכמה התקיירו ההחזרים החודשיים של לוקחי המשכנתאות מאז שהריבית עלתה וכמה מהתוספת הזאת מגולמת באינפלציה.
27.
אביתר 13/02/2025 19:45
הגב לתגובה זו
הבנתי שעד שלא נעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה הכל יתיקר.
26.
שקר הלמס 13/02/2025 19:13
הגב לתגובה זו
רוב אזרחי המדינה הוצאה קבועה מזון ארנונה מים חשמל דלק ביטוח סיגריות תקשורתאגרות. וזה עלה באבואבואה עלה. הגנבים מהנדסי מדד של שקרנים. גם ביפן אין אינפלציה והכסף שם לא קונה כלום זאת אומרת שקרנים.
25.
שקרים 13/02/2025 17:48
הגב לתגובה זו
שקרים שקרים שקרים כמו המחסור בדירות עליו סיפרו לנו בכתבות בלי הרף
24.
כתבה מצוינת. מסבירה בהיגיון וברגש את חוסרההלימה בין קביעת הלמס לתחושת הציבור (ל"ת)
אנונימי 13/02/2025 17:44
הגב לתגובה זו
23.
רק שוטה מאמין למדדים המתפרסמים (ל"ת)
אא 13/02/2025 17:43
הגב לתגובה זו
22.
עובדים עלינו בעניים כל הצוות של הלמס לכלא (ל"ת)
רועי 13/02/2025 17:22
הגב לתגובה זו
21.
קש 13/02/2025 17:20
הגב לתגובה זו
לפי דעתי עת המבצעים הגיעה כדי להוריד את האינפלציה .
20.
אנונימי 13/02/2025 17:16
הגב לתגובה זו
נו באמת כאילו שאתה לא יודע על מי אתה עובד הרי נגיד בנק ישראל אמר במפורש שהוא לא מכניס למדד מוצרים שעולים כמו דיור וכדומה וקביעת המדד שלו לפי שיקולים פוליטיים ומניעת דפורמציות בכלכלה שלנו
בנק ישראל אינו קובע את מדד המחירים לצרכן (ל"ת)
מרצה אמריטוס 15/02/2025 14:54
הגב לתגובה זו
19.
אנונימי 13/02/2025 17:09
הגב לתגובה זו
מהעבר
18.
אנונימי 13/02/2025 16:53
הגב לתגובה זו
ניתן לראות את הרווחים שלהם בשנה האחרונה
17.
כיוון שהשמאלנים קמצנים ורק בוכים כדי לחמם את הציבור! (ל"ת)
אנונימי 13/02/2025 16:53
הגב לתגובה זו
אז תמשיך לשלם יותר ויותר ותחייך. כנראה שימניים אוהבים עליות מחירים (ל"ת)
אנונימי 13/02/2025 17:42
הגב לתגובה זו
16.
Servi 13/02/2025 16:52
הגב לתגובה זו
הכל מבוסס על קומבינות ושקרים. תמשיכו להצביע למלך ושותפו ולא יהיה לכם מה לאכול
15.
שחרזדה 13/02/2025 16:37
הגב לתגובה זו
כך קל יותר לראות את השקר .לא נדמה ולא נעליים . שקר שקר שקר
יעלי 14/02/2025 23:03
הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן צריך לעלות 10 אחוז בשנה.
14.
כלכלן 13/02/2025 16:37
הגב לתגובה זו
תירוצים הרכב המדד אחרי ההתאמה מנותק מסל שצריך למדוד התבשרנו שהעלו את מרכיב הטיסות במדד זה לא באמת משקף ונראה שמישהו מקווה לשמיים פתוחים ומהנדס את נתוני המדד
דירה לא קונים במכולת פעם בחודש (ל"ת)
בוקר 13/02/2025 16:54
הגב לתגובה זו
13.
המדד של הלמס לא קשור למציאות יש אינפלציה של מעל 10 אחוז בשנה (ל"ת)
כלכלן 13/02/2025 16:26
הגב לתגובה זו
12.
קטר ונתניהו שותפים לפשעים נגד האנושות 7 באוקטובר אזהרה (ל"ת)
דור מרגלים בוגד. 13/02/2025 16:25
הגב לתגובה זו
11.
השקר מתפוצץ אלו מינויים של נתניהו הכל מזויף בהלמס תקשורת ורשה גז (ל"ת)
יוקר מאמיר ורשע גובר 13/02/2025 16:23
הגב לתגובה זו
10.
אני זוכר שפעם לא היה ארגון פשע בשלטון עכשיו יש קואליציה של פושעים ובוזזים. (ל"ת)
צביצ72בשכירות 13/02/2025 16:18
הגב לתגובה זו
9.
אנונימי 13/02/2025 16:17
הגב לתגובה זו
הראו איך הם בודקים פשוט רמאות והבדיחה על חשבוננו!
8.
סיבה שישית (ל"ת)
פשוט משקרים 13/02/2025 16:00
הגב לתגובה זו
7.
אנונימי 13/02/2025 15:54
הגב לתגובה זו
האינפלציה אוכלת את הכסף והחסכונות ואכן ולכן המדידה מוטה ולא משקפת
6.
מדד המחירים לשקרן !!! (ל"ת)
דן 13/02/2025 15:50
הגב לתגובה זו
5.
למדתי מפוטין איך להנדס. (ל"ת)
ביבי התגובה 13/02/2025 15:45
הגב לתגובה זו
4.
למה...תשאלו את ביבישמינה את ראש הלמס. (ל"ת)
נזדרנקו 13/02/2025 15:44
הגב לתגובה זו
3.
עם אלוף מתמטי כמו סמוטריץ לא תיתכן שום טעות.. (ל"ת)
ליוואי 13/02/2025 15:39
הגב לתגובה זו
מה הקשר... (ל"ת)
אנונימי 13/02/2025 15:50
הגב לתגובה זו
2.
זה ועדת חקירה מה קורה עם החירטוט של המדד הם משקרים כל שנה (ל"ת)
יוסי 13/02/2025 15:17
הגב לתגובה זו
1.
אנונימי 13/02/2025 15:17
הגב לתגובה זו
הנדוס תודעה עובדים עלינו בעיניים ברור שהאנפלציה היא אמיתית אבל לא מודדים נכון.כי זה מוכתב עי בעלי אנטרסים. פרטבדה זה כאן!!!

צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד | 27/12/2025 20:05

נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר | 28/12/2025 08:01

נושאים בכתבה בנק ישראל ניהול סיכונים

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

להמשך הכתבה לחץ כאן