למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
כמעט שאי אפשר להתעלם מהתחושה שהכל הולך ונהיה יותר יקר, אז איך זה שנתוני המדד שמפרסם הלמ"ס מדי חודש לא תואמים את התחושה של כולנו?
בכל פעם שאני מדבר עם אימא שלי, היא מתלוננת כמה המחירים התייקרו. כשאני מדבר עם חבר שהוא במקרה גם מרצה לכלכלה, הוא מתלונן שלא נשאר לו שום דבר מהמשכורת. קולגה מארה"ב, מרצה למנהל עסקים, שאל אותי בפגישת הזום האחרונה איך ייתכן שהאינפלציה בארה"ב היא רק סביב ה-3%, בזמן שבכל פעם שהוא הולך לסופר, הוא רואה שהכל התייקר בהרבה יותר.
כך שקיימת תופעה, והיא לא מיוחדת לישראל – צרכנים משוכנעים שהמחירים עולים הרבה, מדד המחירים לצרכן אומר שהם עלו בהרבה פחות. הפער הזה בין התחושה של הצרכנים והמדד נובע משילוב של מספר גורמים. ראשית, יש הבדל בין אינפלציה לבין רמת מחירים. אינפלציה מודדת את השינוי במחירים. צרכנים שמים לב למחירים שהם משלמים. לכן, צרכנים שמים לב שהמחיר הוא גבוה. הלמ"ס מודד בכמה המחירים עלו לעומת המחירים (הגבוהים) שהיו בחודש שעבר. לכן, כשהלמ"ס אומר שב- 2022 המחירים עלו בכ- 5%, ומאז הם עולים בקצב של כ- 3% לשנה, אז אחרי שלוש שנים, המחירים עלו כבר בכ-11%, וזה הרבה. אז מבחינת הלמ"ס, המחירים לא עלו בכל כך הרבה בשנה האחרונה. אבל רמת המחירים שהצרכן צריך להתמודד איתה היא הרבה יותר גבוהה מזאת שהוא זוכר מלפני לא כל כך הרבה זמן.
סיבה שנייה שאנחנו נוטים לחשוב שהלמ"ס טועה בחישובי המדד היא שצרכנים שמים לב בעיקר לשינוי במחירים של מוצרים שאותם קונים כל שבוע. למשל, המחיר של סל המוצרים שרוכשים בסופר, או המחיר של מיכל דלק מלא. המחירים של המוצרים הללו באמת התייקרו הרבה יותר מאשר מדד המחירים לצרכן הכללי. לדוגמה, מדד המחירים לצרכן עלה ב- 2023 ב- 3.0%. מדד מחירי המזון עלה באותה שנה ב- 5.9%, ומדד מחירי הפירות והירקות עלה ב- 14%.
מכיוון שאלו המוצרים שצרכנים קונים בכל שבוע, זה מה שהצרכנים זוכרים. הם לא זוכרים שבאותו מחיר שבו הם רכשו מכונת כביסה לפני כמה שנים, הם יכולים לקנות מכונת כביסה גם היום, ומכונת הכביסה שהם ירכשו היום שקטה וחסכונית יותר מזאת שרכשו בפעם הקודמת. אותו דבר לגבי טלפונים ניידים, מחשבים ושאר מוצרי אלקטרוניקה. המחיר של המוצרים הללו מהווה משקל לא כל-כך קטן בסל המוצרים במדד, בגלל שיש להם מחיר גבוה, אבל צרכנים רוכשים אותם רק פעם בכמה שנים, כך שאין להם הזדמנות להתרשם מכך שהמחיר שלהם נשאר די קבוע.
- הישג לפאוול או תעודת עניות לפד?
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דרך אגב, ציינתי קודם שהתופעה שצרכנים משוכנעים שהמדד מוטה כלפי מטה קיימת גם בארה"ב. בארה"ב, אפשר להראות שחלק גדול מהתחושה של הצרכנים נובע מכך שהם תופסים את האינפלציה דרך שינויים במחירים של הדלק. הדגש שהנשיא טרמפ נותן לתעשיית הדלק נובע בין השאר מהאמונה של הצוות שלו שאם הוא יוריד את מחירי הדלק, הצרכנים יאמינו שמצבם השתפר, גם אם המכסים שהוא מאיים להטיל יעלו את המחירים של מוצרים אחרים.
סיבה שלישית היא התזמון של אופן המדידה של מחירים מסוימים. לשכר דירה, למשל, יש משקל גבוה במדד. כשצרכנים חושבים על שכר דירה, הם בדרך כלל מתייחסים גם למה שהם שומעים משכנים, חברים וכו'. לכן, בתקופות שבהן שכר הדירה עולה, אנשים רואים ששכר הדירה עולה "בהרבה." אבל שכר הדירה שמודד הלמ"ס לא עולה בכל-כך הרבה. הסיבה היא שבכל חודש רק חלק קטן מכלל החוזים מתחדש. לכן, גם אם שכר הדירה עלה הרבה עבור מי שחידש את החוזה, עבור רוב השוכרים לא קרה שום דבר. אז לאנשים יש את הרושם (הנכון) שמחירי השכירות זינקו. אבל במדד מחירי השכירות, שמודד את השינוי בפועל במחירים שאנשים משלמים עבור שכר דירה, העלייה הרבה יותר מתונה.
סיבה רביעית היא התקופה שבה אנחנו חיים. מדד מחירים מחושב על בסיס ההנחה שצרכנים רוכשים סל מוצרים קבוע, לפחות למשך תקופה. אבל אנחנו חיים בתקופה שבה כמעט כל שנה קורים אירועים שמשנים את סל המוצרים באופן משמעותי. קודם הייתה קורונה, אחר כך מלחמה. כל אחד מהאירועים האלה השפיע באופן מהותי על הזמינות של מוצרים שונים – טיסות לחו"ל, חופשות בארץ, אירועים, וכדומה. התוצאה היא שהלמ"ס צריך לחשב את מדד המחירים על בסיס סל מוצרים שהופך ברגע ללא רלוונטי. יש כל מיני כלים כדי לנסות לתקן את הבעיה הזאת, אבל אי אפשר לפתור אותה.
- מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...
סיבה חמישית היא שמדד המחירים לצרכן מודד את המחירים של סל מוצרים של צרכן ממוצע. עבור הצרכן הממוצע, עליית המחירים בשנים האחרונות לא הייתה בעיה, כי השכר הממוצע עלה בערך כמו המחירים הממוצעים. הבעיה היא שהצרכן הממוצע לא קיים. מכיוון שההכנסה של רוב האנשים עולה בפחות מהעלייה בשכר הממוצע, אז הממוצע לא ממש מעניין אף אחד.
- 44.הלמס מפגר שתקוע בשנות ה40 ! 20/02/2025 08:58הגב לתגובה זוהלמס שתקוע עדיין בשנות ה40 כמו צהל הכושל ב7.10 !
- 43.אנונימי 16/02/2025 09:40הגב לתגובה זוהציבור ימני אבל הטייקונים שלנו שמאלניים ועדף הרווחים הולכים למימון הדברים האלו.
- 42.מדד המחירים לצרכן 14/02/2025 23:00הגב לתגובה זומדד המחירים לצרכן צריך להיות סביב 10 אחוז.
- 41.אנונימי 14/02/2025 19:34הגב לתגובה זובגלל שכל השנים עובדים עלינו כדי שבסוף הכסף או יילך למדינה או יישאר למדינה והציבור ישלם על טיפול שטיפת מח מוצלח
- 40.אנונימי 14/02/2025 18:36הגב לתגובה זושכחת את מחירי הטיסות. אז עלה לכם האוכל הדלק שכר הדירה הארנונה המים והחשמל ב10%. אבל כרטיסי הטיסה ליוון ירדו ב50% אז הם מיתנו את המדד.
- 39.אלימלך 14/02/2025 09:17הגב לתגובה זויש לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה ולפעול לגיוס כל האברכים המשתמטים לצהל.
- 38.הצילו ! 14/02/2025 08:33הגב לתגובה זוהיום 40 ברוטו עם הלוואות בלי סוף.
- זה משום שהעיניים גדולות (ל"ת)אנונימי 15/02/2025 06:52הגב לתגובה זו
- 37.המחירים המריאו 80% בשלוש שנים. (ל"ת)מוסכניק לשעבר 14/02/2025 08:29הגב לתגובה זו
- 36.אוכל שווארמה שאני רגיל יום יום. (ל"ת)100%עליה 14/02/2025 08:28הגב לתגובה זו
- אנונימי1500 14/02/2025 22:04הגב לתגובה זו1500 שקל הוצאה קבועה
- 35.עלו ב5 שנים האחרונות 50%ויותר (ל"ת)שודדי הרכבים 14/02/2025 08:27הגב לתגובה זו
- 34.מר קללה 14/02/2025 08:25הגב לתגובה זו280%בהוצאות לבריאות במקום 1 בעולם במחירי הפירות הירקות המזון והטואלטיקה.
- 33.22.10.2022 רק אני ארסק את המחירים במשק (ל"ת)מר קלקלה 14/02/2025 08:23הגב לתגובה זו
- 32.אנונימי 14/02/2025 00:37הגב לתגובה זוכן ירבו כתבות כאלה
- 31.כלכלן לא בכאילו 13/02/2025 20:45הגב לתגובה זואין קשר בין ההכנסה לעליית המחירים. גם אם השכר שלי עלה ב 100% מדד המחירים משתנה אך ורק לפי שינוי המחיר. אפילו המקצוענים כמו הכותב היקר שכתב כתבה מצויינת מתבלבלים לפעמים ומבלבלים
- 30.עידן 13/02/2025 20:42הגב לתגובה זולפי התגובות הציבור אכן מטומם.תקראו שוב את הכתבה
- 29.גלית 13/02/2025 20:42הגב לתגובה זואם המדד מחר לא מינימום 1% אז עובדים עלינו .הרי המעמד עלה ב 1% הכל עולה באחוז ומוצרי צריכה עלו במינימום 20% חודש שעבר .
- 28.היוקר מהמיר למשחקים. 13/02/2025 20:42הגב לתגובה זואם נתייחס רק לעליית מחיר הדירות במשך עשר שנים עלו במאה אחוז ההוצאה על דירה כשליש מהכנסות אז כבר הגענו ל30 אחוז אינפלציה בעשר שנים שלא משתקף במדד במהלך עשר שנים.
- אנונימי 14/02/2025 17:35הגב לתגובה זובתור בוגר חוג לסטטסטסיקה אני מנסה להסביר לאנשים שכמות המניפלציות היא אין סופית. ציינת את אחת הרמאויות המרכזיות. תחשוב רק בכמה התקיירו ההחזרים החודשיים של לוקחי המשכנתאות מאז שהריבית עלתה וכמה מהתוספת הזאת מגולמת באינפלציה.
- 27.אביתר 13/02/2025 19:45הגב לתגובה זוהבנתי שעד שלא נעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה הכל יתיקר.
- 26.שקר הלמס 13/02/2025 19:13הגב לתגובה זורוב אזרחי המדינה הוצאה קבועה מזון ארנונה מים חשמל דלק ביטוח סיגריות תקשורתאגרות. וזה עלה באבואבואה עלה. הגנבים מהנדסי מדד של שקרנים. גם ביפן אין אינפלציה והכסף שם לא קונה כלום זאת אומרת שקרנים.
- 25.שקרים 13/02/2025 17:48הגב לתגובה זושקרים שקרים שקרים כמו המחסור בדירות עליו סיפרו לנו בכתבות בלי הרף
- 24.כתבה מצוינת. מסבירה בהיגיון וברגש את חוסרההלימה בין קביעת הלמס לתחושת הציבור (ל"ת)אנונימי 13/02/2025 17:44הגב לתגובה זו
- 23.רק שוטה מאמין למדדים המתפרסמים (ל"ת)אא 13/02/2025 17:43הגב לתגובה זו
- 22.עובדים עלינו בעניים כל הצוות של הלמס לכלא (ל"ת)רועי 13/02/2025 17:22הגב לתגובה זו
- 21.קש 13/02/2025 17:20הגב לתגובה זולפי דעתי עת המבצעים הגיעה כדי להוריד את האינפלציה .
- 20.אנונימי 13/02/2025 17:16הגב לתגובה זונו באמת כאילו שאתה לא יודע על מי אתה עובד הרי נגיד בנק ישראל אמר במפורש שהוא לא מכניס למדד מוצרים שעולים כמו דיור וכדומה וקביעת המדד שלו לפי שיקולים פוליטיים ומניעת דפורמציות בכלכלה שלנו
- בנק ישראל אינו קובע את מדד המחירים לצרכן (ל"ת)מרצה אמריטוס 15/02/2025 14:54הגב לתגובה זו
- 19.אנונימי 13/02/2025 17:09הגב לתגובה זומהעבר
- 18.אנונימי 13/02/2025 16:53הגב לתגובה זוניתן לראות את הרווחים שלהם בשנה האחרונה
- 17.כיוון שהשמאלנים קמצנים ורק בוכים כדי לחמם את הציבור! (ל"ת)אנונימי 13/02/2025 16:53הגב לתגובה זו
- אז תמשיך לשלם יותר ויותר ותחייך. כנראה שימניים אוהבים עליות מחירים (ל"ת)אנונימי 13/02/2025 17:42הגב לתגובה זו
- 16.Servi 13/02/2025 16:52הגב לתגובה זוהכל מבוסס על קומבינות ושקרים. תמשיכו להצביע למלך ושותפו ולא יהיה לכם מה לאכול
- 15.שחרזדה 13/02/2025 16:37הגב לתגובה זוכך קל יותר לראות את השקר .לא נדמה ולא נעליים . שקר שקר שקר
- יעלי 14/02/2025 23:03הגב לתגובה זומדד המחירים לצרכן צריך לעלות 10 אחוז בשנה.
- 14.כלכלן 13/02/2025 16:37הגב לתגובה זותירוצים הרכב המדד אחרי ההתאמה מנותק מסל שצריך למדוד התבשרנו שהעלו את מרכיב הטיסות במדד זה לא באמת משקף ונראה שמישהו מקווה לשמיים פתוחים ומהנדס את נתוני המדד
- דירה לא קונים במכולת פעם בחודש (ל"ת)בוקר 13/02/2025 16:54הגב לתגובה זו
- 13.המדד של הלמס לא קשור למציאות יש אינפלציה של מעל 10 אחוז בשנה (ל"ת)כלכלן 13/02/2025 16:26הגב לתגובה זו
- 12.קטר ונתניהו שותפים לפשעים נגד האנושות 7 באוקטובר אזהרה (ל"ת)דור מרגלים בוגד. 13/02/2025 16:25הגב לתגובה זו
- 11.השקר מתפוצץ אלו מינויים של נתניהו הכל מזויף בהלמס תקשורת ורשה גז (ל"ת)יוקר מאמיר ורשע גובר 13/02/2025 16:23הגב לתגובה זו
- 10.אני זוכר שפעם לא היה ארגון פשע בשלטון עכשיו יש קואליציה של פושעים ובוזזים. (ל"ת)צביצ72בשכירות 13/02/2025 16:18הגב לתגובה זו
- 9.אנונימי 13/02/2025 16:17הגב לתגובה זוהראו איך הם בודקים פשוט רמאות והבדיחה על חשבוננו!
- 8.סיבה שישית (ל"ת)פשוט משקרים 13/02/2025 16:00הגב לתגובה זו
- 7.אנונימי 13/02/2025 15:54הגב לתגובה זוהאינפלציה אוכלת את הכסף והחסכונות ואכן ולכן המדידה מוטה ולא משקפת
- 6.מדד המחירים לשקרן !!! (ל"ת)דן 13/02/2025 15:50הגב לתגובה זו
- 5.למדתי מפוטין איך להנדס. (ל"ת)ביבי התגובה 13/02/2025 15:45הגב לתגובה זו
- 4.למה...תשאלו את ביבישמינה את ראש הלמס. (ל"ת)נזדרנקו 13/02/2025 15:44הגב לתגובה זו
- 3.עם אלוף מתמטי כמו סמוטריץ לא תיתכן שום טעות.. (ל"ת)ליוואי 13/02/2025 15:39הגב לתגובה זו
- מה הקשר... (ל"ת)אנונימי 13/02/2025 15:50הגב לתגובה זו
- 2.זה ועדת חקירה מה קורה עם החירטוט של המדד הם משקרים כל שנה (ל"ת)יוסי 13/02/2025 15:17הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 13/02/2025 15:17הגב לתגובה זוהנדוס תודעה עובדים עלינו בעיניים ברור שהאנפלציה היא אמיתית אבל לא מודדים נכון.כי זה מוכתב עי בעלי אנטרסים. פרטבדה זה כאן!!!

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

ראש ממשלת ספרד נגד ישראל, מה חושב ראש ממשלה קודם ומה חושב העם הספרדי?
פדרו סאנצ'ז מוביל מתקפה דיפלומטית חסרת תקדים נגד ישראל, מאיים באמברגו צבאי ומכנה את המלחמה בעזה "ג'נוסייד" - בעוד יריביו מזהירים שהוא מסכן את ביטחון ספרד למען קולות של מהגרים; האטם הוא עושה את זה בשביל רווח פוליטי?
פדרו סאנצ'ס, ראש ממשלת ספרד מאז 2018, בנה את עצמו כפוליטיקאי פרגמטי שיודע לנווט בין קואליציות מורכבות. בן 52, בוגר כלכלה שהחל את דרכו כצעיר שאפתן במפלגה הסוציאליסטית (PSOE), סאנצ'ז נחשב היה למתון שמנסה לגשר בין זרמים שונים. המפנה החד בגישתו לישראל החל באוקטובר 2023, כשהמלחמה בעזה פרצה, והפך לקמפיין שיטתי שמטרתו בין היתר לצבור תמיכה פוליטית ביתית על חשבון יחסי ספרד עם ישראל.
"ג'נוסייד", "טבח" ואיומים צבאיים: הלשון החדה של מדריד
מאז תחילת המלחמה, סאנצ'ז לא נמנע מהצהרות עזות שחוצות את הגבולות הדיפלומטיים המקובלים. הוא האשים את ישראל ב"מחיקת עם חסר הגנה", כינה את פעולותיה "טבח" וטען שמדובר ב"ג'נוסייד". אלו לא היו פליטות פה - אלא מהלך מחושב שהגיע לשיאו בתשעה צעדים דרסטיים שהכריז עליהם בספטמבר 2025: אמברגו נשק מלא על ישראל, איסור שימוש בנמלים ספרדיים לדלק צבאי, איסור כניסה ל"פושעי מלחמה", קריאה להחרמת ישראל מתחרויות ספורט בינלאומיות, ואפילו שליחת אוניית מלחמה להגנה על שיירת סיוע לעזה.
הקו הרשמי של ממשלתו הולך ומחריף: "ישראל אינה יכולה לסחור עם דעת הקהל שלנו תוך ביצוע פעולות כאלה", אמר בראיון לתקשורת הספרדית. ברמז מאיים שגבל באיומים אפילו גרעיניים, הוא הוסיף: "ספרד לא יכולה להפסיק את ישראל לבד כי אין לה נשק ויכולות לכך, גם לא נשק גרעיני". ישראל הגיבה בהקפאת יחסים דיפלומטיים, והאשמות ב"אנטישמיות פוליטית" החלו להטיל צל על היחסים.
התמורה הפוליטית: 82% מהספרדים תומכים באמירתו שישראל מבצעת "ג'נוסייד"
אסטרטגיית הקיטוב של סאנצ'ז נושאת פירות. סקרי דעת קהל מ-2025 מראים כי 82% מהספרדים מאמינים שישראל מבצעת "ג'נוסייד" בעזה, לפי מכון רויאל אלקנו. רק 6-16% מצדיקים את פעולות ישראל, בעוד 75% מחזיקים בדעה שלילית כללית עליה. מדובר במספרים דרמטיים שמשקפים הצלחה בעיצוב דעת קהל, אך גם סכנה לעתיד היחסים עם ישראל.
הרקע לתמיכה הרחבה בזווית הפלסטינית מובן מתוך ההיסטוריה הספרדית: ארץ שסבלה מדיכוי תחת פרנקו מזדהה טבעית עם ה"קורבן" הפלסטיני. התקשורת הספרדית מדגישה את הסבל בעזה, ערים כמו מדריד וברצלונה רואות הפגנות פרו-פלסטיניות המוניות כשבערים אלו יש המוני מהגרים. סאנצ'ז מנצל את הרגש הזה, אך הוא גם מתחשב בכוח האלקטוראלי: כ-7.5 מיליון זרים חיים בספרד - 15% מהאוכלוסייה - רבים מהם ממוצא ערבי או מוסלמי שמזדהים עמוקות עם הסבל הפלסטיני. כל הצמיחה בתושבים מגיעה מזרים. זה הימור מושכל, הימור פוליטי.