מסתערים על הפינוי בינוי: "עד 2011 פעילות זו תהווה כ-40% מעסקיה של אשדר"

מנכ"ל אשדר בראיון ל-Bizportal. עם פרויקטים ברמת גן, תל-אביב, גבעתיים וקרית אונו, אומר פרידמן כי "אין ספק שזה כאב ראש אבל זה לטובת כולם"
עינת פז-פרנקל |

הוא רק חצי שנה בתפקיד מנכ"ל אשדר, אך ארנון פרידמן כבר הספיק להיות עד לתקופה לא קלה בענף הבנייה, שבאה אחרי מספר שנים של צמיחה כלכלית ופריחה בשוק הנדל"ן.

רגע לפני שמשבר הנדל"ן פקד את ישראל, עבר ארנון פרידמן, שכיהן כסמנכ"ל הנדסה באפריקה מגורים מקבוצת אפריקה ישראל של לב לבייב, לאשדר, חברת יזמות הנדל"ן מקבוצת אשטרום. מאז, הוא מוביל את החברה הן לאזורים חדשים, כולל פרויקט יוקרה חדש על הכרמל בחיפה, והן לנישות חדשות, כולל כניסה אגרסיבית ביותר לשוק הפינוי-בינוי.

בראיון ל-Bizportal, אומר פרידמן, כי אשדר, הבונה בעיקר במרכז הארץ, זיהתה מבעוד מועד את המחסור בקרקעות בגוש דן וכעת היא נכנסת לתחום הפינוי בינוי, עם פרויקטים בערים רמת גן, תל-אביב, גבעתיים וקרית אונו. בימים אלה, מתחילה אשדר בבניית פרויקט הפינוי-בינוי הראשון של החברה, 120 יחידות דיור בנווה מונוסון. "עד 2011, פעילות הפינוי-בינוי תהווה כ-40% מעסקיה של חברת אשדר", אומר פרידמן.

אשדר החלה בייזום ותכנון פרויקטי פינוי-בינוי ב-2008, אחרי שזיהתה בתחום פוטנציאל נדל"ן משמעותי באזור המרכז. "העתיד הוא בפינוי בינוי - יש מחסור בקרקעות באזורי הביקוש", אומר פרידמן. "למרות ריבוי הקשיים בפרויקטים הללו, הם לטובת כולם. הם משביחים את הסביבה כולה". פרידמן לא נרתע מכך שלוקח שנים לאשר תכניות מתאר ולהשיג את הסכמת הדיירים לפרויקטי פינוי בינוי. "אין ספק שזה כאב ראש", מודה פרידמן. "זו פעילות לטווח הארוך, לא רואים אותה מיידית בדו"חות הכספיים".

בדו"חות הכספיים לשנת 2008, הציגה אשדר הפסד נקי של 6.6 מיליון שקלים, בהשוואה לרווח נקי של 20 מיליון שקלים בשנת 2007. הכנסות החברה נחתכו מ-207 מיליון שקלים ב- 2007 ל-89.6 מיליון שקלים ב-2008. בשנת 2008, מכרה אשדר (חלק החברה בסך המכירות הכולל אתרים עם שותפים) 279 יחידות דיור, כאשר 220 יחידות דיור מהם טרם נמסרו וטרם הוכר הרווח עליהן. זאת, בהשוואה ל-351 יחידות דיור שנמכרו ב-2007.

לדבריו של פרידמן, כמעט ואין לחברה יחידות דיור מוכנות שלא נמכרו. "התחלנו את שנת 2009 עם פחות מ-200 יחידות דיור למכירה. בשנת 2009, נתחיל בבניית כ-400 יחידות דיור (כולל שותפים), ובהתאם לקצב השיווק נגדיל את ההיקף", אומר פרידמן. "בשוק בכללותו יימכרו פחות דירות ב-2009 מהסיבה הפשוטה שקבלנים מתחילים פחות יחידות דיור". הוא מוסיף כי חברת אשדר "הגיעה למשבר העולמי עם מלאי דירות נמוך והחברה ממשיכה לווסת את התחלות הבנייה שלה".

בשנה הקרובה צפויים מחירי הדירות לעלות, אומר פרידמן, שמודע לכך שהמנטרה של הקבלנים הפכה, במידה רבה, לתקליט שבור בעיני רבים. "אומרים עלינו שאנחנו תמיד אומרים שהמחירים יעלו" אומר פרידמן. "אבל הביקוש גבוה מההיצע, הקבלנים מוכרים בניין שלם ואז רק בונים את הבניין הבא. אין פה בנייה ספקולטיבית כמו בארה"ב, אין פה בלוקים שלמים חשוכים כי הבנק עיקל".

באזור המרכז קיימים ביקושים קשיחים לדירות, ואשדר אף העלתה את מחירי הדירות החודש בכחצי אחוז בפרויקטים מסוימים. "בפרויקטים שלנו, המרוכזים כיום בין נתניה לרחובות, יש ביקושים ואין ירידת מחירים כי אין לאן לרדת", אומר פרידמן. "בדירות אשדר שלא הצליחו להימכר מכיוון ש"תומחרו לא נכון", יש ירידת מחירים של 2% עד 3%".

בסוף 2009, תחל אשדר בבניית פרויקט המגורים הראשון שלה בחיפה, הממוקם בשכונת דניה על הכרמל. אשדר רכשה את מחצית מזכויות הקרקע במתחם מחברת מיראז' שבבעלות גד זאבי. דירת 4 חדרים במתחם היוקרה, שיכלול 3 מגדלים ו-300 יחידות דיור, תעלה כ-1.3 מיליון שקלים פנטהאוז יתומחר בכ-2.4 מיליון שקלים. היקף המכירות מהפרויקט צפוי לעלות על 400 מיליון שקלים. "חיפה אמורה לפרוץ קדימה", אומר פרידמן. "יש שם פוטנציאל גדול מאד".

לגבי השנה הקרובה בשוק הנדל"ן, פרידמן משדר אופטימיות זהירה. "יצאנו מהקיפאון, אך קצב הגידול ועליית המחירים יהיה איטי יותר השנה", מעריך פרידמן. "השוק ינוע כלפי מעלה בקצב איטי יותר ביחס לצמיחה של ארבע השנים האחרונות, אך אין ספק שהוא לא ינוע כלפי מטה. תהיה התאמה בין הביקושים להתחלות הבנייה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי