רבד מתרחבת באירופה: תרכוש נכסים ב-62 מיליון שקלים בגרמניה ובשווייץ
חברת הנדל"ן רבד, שבשליטת יגאל אהובי, מרחיבה את הפורטפוליו על ידי רכישת זכויות בנכסים בשוויץ ובגרמניה בהיקף של 62 מיליון שקלים. רבד תשקיע ברכישות הון עצמי וכן ותגייס הון מניות בהיקף של 15.3 מיליון שקלים.
החברה מדווחת היום (יום ה') כי תרכוש זכויות ב-9 מבנים בגרמניה ובשוויץ. במסגרת העסקה, תקצה רבד 9% ממניותיה (כ- 1.8 מיליון מניות) לצבי בירן בתמורה ל- 4.2 מיליון פרנק שוויצרי (כ- 15.3 מיליון שקל). במרבית הסכום שתגייס (כ- 3.96 מיליון פרנק שוויצרי), תעשה רבד שימוש לרכישת חלקו של בירן (הלוואה ומניות) בנכס בברן בשוויץ שרבד כבר מחזיקה בו כ- 50%, ולאחר העסקה תחזיק ב- 90% מהזכויות בנכס. הנכס בשוויץ ממוקם בפאתי ברן וכולל 2 בנייני משרדים וקומה מסחרית.
בעסקה נוספת עליה מדווחת היום החברה, רבד רכשה 50% מחברות המחזיקות בזכויות בשבעה מבני משרדים וחניון רב מפלסי ב- 3 ערים שונות בגרמניה בתמורה לכ-8.5 מיליון אירו (כ- 47 מיליון שקל). מבני המשרדים והחניון בשטח כולל של כ- 90,000 מ"ר, הממוקמים בערים בון, מונסטר ודרמשטט בגרמניה, מושכרים במלואם לחברת דויטשה טלקום.
החברה ציינה, כי מחיר הרכישה נמוך באופן משמעותי משווי הנכסים (על פי הערכת שמאי- 255.4 מיליון אירו). יש להדגיש, כי לאחר הרכישה תחזיק רבד ב- 90% מההלוואות של החברות שמכרו את לרבד את זכויותיהן בנכסים.
"העסקאות הנוכחיות יחזקו את תיק הנכסים שלנו והן עומדות בכל הקריטריונים שלנו בבואנו להחליט לגבי רכישת נכס חדש", אומר אריאל אבן, מנכ"ל רבד. "הנכסים ממוקמים במקומות מרכזיים ומבוקשים, מושכרים לשוכרים איכותיים ביותר ולתקופות ארוכות. מעבר לכך, הנכסים מושכרים בשכירות צמודת מדד וממומנים במימון נומינלי לטווח ארוך. בנוסף, ביצוע רכישה בתמורה למניות מגדילה את התזרים הפנוי של החברה ואת הונה העצמי, לאור המצב בשווקים ובעיצומו של משבר הנזילות העולמי אני רואה בביצוע עסקה שכזו, דווקא בימים אלו, ערך רב".
חברת רבד, בשליטת יגאל אהובי ובניהולו של אריאל אבן, הינה חברת נדל"ן הפועלת בעיקר ברכישה, השכרה והשבחה של נכסים מניבים. עיקר החזקות החברה הינם בנכסים מניבים בתחומי המשרדים, המרכזים הלוגיסטיים ומרכזי המסחר בקנדה, שוויץ, גרמניה, אנגליה וישראל.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
