פרופ' אקשטיין: "התשואה על אג"ח ממשלתי מצביעה על אמון גבוה במדיניות הממשלה"

מדבריו של המשנה לנגיד בנק ישראל עלו ניחוחות של ביקורת כשאמר: "הממשלה יכולה לערוך רפורמות שאינן דורשות תקציבים משמעותיים כגון טיפול בבירוקרטיה ויעילות השלטון, רפורמה בניהול קרקעות המדינה, רפורמה בהליכי התכנון והבנייה וכן הרחקת עובדים זרים"
נועם הוד |

פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, השתתף היום בכנס בנושא "המשבר הכלכלי - עד מתי?", כנס של בוגרי בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.

תחילה התייחס המשנה לנגיד למצב הכלכלי בישראל ברקע למשבר ואמר כי "המשק הישראלי נכנס למיתון משמעותי עקב המשבר הכלכלי העולמי. את שנת 2008 סיימנו ביחס חוב/תוצר, שיעור הוצאה מהתוצר וגירעון ברמות נמוכות התומכות ביציבות כלכלית".

"האמון במדיניות המוניטרית גבוה, והציפיות לאינפלציה לטווח ארוך מעוגנות סביב מרכז יעד האינפלציה. כמו-כן, התשואה על אג"ח ממשלתי נומינלי וריאלי, נמוכה יחסית לתקופות שפל בעבר , מצביעה על אמון גבוה במדיניות הממשלה".

"פגיעת המשבר במשק הישראלי, בדומה למשקים קטנים אחרים, נובעת מחשיפת היצוא - לירידה דרמטית של הביקושים בחו"ל, זאת בנוסף לעליית הסיכון, המרווחים וכמויות האשראי במשק".

נזכיר כי לפני זמן קצר בנק ישראל הודיע על הגברה משמעותית בקניית אג"ח ממשלתיות וכן, על המשך רכישת מט"ח מעבר למלאי של 44 מיליארד דולר.

הפרופ' הסביר את פשר המהלך ואמר כי "כל זאת על מנת לתמוך בתעסוקה וצמיחה על ידי מיזעור עלויות האשראי למגזר העסקי תוך כדי עמידה ביעד האינפלציה".

לעניין התקציב פרופ' אקשטיין ציין כי "לממשלה יש את היכולת לערוך שינוי משמעותי בסדרי העדיפויות כך שהמשק יוכל למזער את הפגיעה בו כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי".

"מדיניות הממשלה צריכה להתמקד בעיקרי תכנית ההאצה שגובשה על ידי משרד האוצר והתקבלה בממשלה: ערביות לגיוס הון לבנקים, ערבויות למימון אשראי חוץ בנקאי, תכנית אשראי לעסקים קטנים בינוניים ויצוא, הרחבת תכניות המו"פ, האצה והרחבה של השקעה בתשתיות תחבורה ונדלן. וכן תכניות לעידוד תעסוקה".

פרופ' אקשטיין הוסיף: "הממשלה יכולה לערוך רפורמות שאינן דורשות תקציבים משמעותיים: טיפול בבירוקרטיה ויעילות השלטון, רפורמה בניהול קרקעות המדינה, רפורמה בהליכי התכנון והבנייה וכן הרחקה משמעותית של עובדים זרים לא חוקיים במקביל למניעת כניסתם של עובדים זרים נוספים" .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.