אקורד סיום חזק במיוחד בתל אביב: מדד הנדל"ן זינק 5%, כיל נפלה 3.5% ואזורים טיפסה 13.5%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בעליות שערים חדות, זאת בהתאם לפתיחה חיובית בוול סטריט ולהמשך מגמת הירידה במחיר הנפט. מניות הבנקים בלטו היום בעליות ואילו כיל העיבה על המעו"ף וסגרה בירידות.
גורם נוסף שתמך במגמה החיובית באחד העם הוא נתון שיעור האבטלה לחודש מאי בישראל שפורסם היום והצביע על ירידה לרמה של 6.1% בלבד מ-6.2% באפריל. הנתון מעיד על חוסנו של שוק העבודה הישראלי למרות ההאטה הכלכלית.
הדולר המשיך להתחזק גם היום מול השקל והיציג נקבע ברמה של 3.473 שקלים, תוך שהוא משלים זינוק של כמעט 10% בשבועיים האחרונים, מאז שבנק ישראל הודיע על הגדלת רכישות המט"ח מדי יום ל-100 מיליון דולר. הדולר מתחזק היום בישראל ובעולם על רקע דברים שמסרו אמש חברי ה'פד' בעד העלאות ריבית בארה"ב.
בוול סטריט, כאמור המסחר נפתח בעליות שערים זאת לאחר שהקונגרס אישר היום את תכנית החילוץ של ממשל בוש לענקיות המשכנתאות פרדי-מק ופאני-מיי, מה שמיטיב עם מניותיהן בפתיחת המסחר.
מדדים מובילים: המעו"ף טיפס 1.52% לרמה של 1,037 נקודות, ת"א-75 מוסיף 2.98%, מדד הבנקים עלה ב-2.39% ומדד הנדל"ן זינק 5.04%.
מניות במרכז
כיל סבלה היום מחולשה בהתאם לירידות במניות הדשנים בוול סטריט. מניותיהן של פוטאש, אגריום ומוזאיק ממשיכות לרדת היום בפתיחת המסחר בוול סטריט בשיעור של 1.4%-3.4%, וזאת על רקע הירידה במחירי הסחורות, והתירס ביניהם. בבית ההשקעות אקסלנס נשואה קשרו היום בין הירידות במחירי הסחורות לבין הירידות במניות הדשנים, והזהירו: "ככל שהנפט יורד, כך יירדו גם מניות הדשנים וכי"ל".
דניה סיבוס רשמה עליות והשפיעה לחיוב גם על החברה האם, אפריקה ישראל, וזאת לאור הודעתה מהבוקר כי התקבלו אישורי בית המשפט להסכם עם הבנקים בנוגע להשלמת בנייתם ואכלוסם של פרויקטים של חברות שונות מקבוצת חפציבה. החברה מעריכה כי אישור ההסכם "עשוי להשפיע לטובה על התוצאות הכספיות".
טבע נסחרה בעליות לאחר שהודיעה אמש על התחלת שיווק מסחרי של הגרסה הגנרית לתרופת הלמיקטל, תרופה המיועדת לטיפול באפילפסיה. לתרופת המקור של גלאקסו-סמית'-קליין מכירות שנתיות של 3.2 מיליארד דולר.
מניית מלח המריאה 16% על רקע הצעת הרכש המלאה שהגישה שרי אריסון באמצעות חברת ארזף. ההצעה עומדת על מחיר של 15.5 שקל למניה, גבוה ב-7.3% ממחיר הסגירה אתמול.
מניית גדות מיכליות זינקה בשיעור של 18% נסחרה גם היא על רקע הצעת רכש מלאה שהגישה בעלת השליטה בה, חברת מרחב אנרגיה. ההצעה הוגשה במחיר של 5.79 שקל, הגבוה בכ-15% ממחיר הסגירה של המניה אתמול. ההצעה נכונה ל-20.72% המניות שאינן באחזקתה של מרחב. היקף הצעת הרכש, אם תיענה במלואה, עומד על כ-81.2 מיליון שקל.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
