אקורד סיום חזק במיוחד בתל אביב: מדד הנדל"ן זינק 5%, כיל נפלה 3.5% ואזורים טיפסה 13.5%

פתיחה חיובית בוול סטריט וירידות בנפט עשו את העבודה. מניות הבנקים תמכו. טאו השלימה 205% ב-5 ימים

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בעליות שערים חדות, זאת בהתאם לפתיחה חיובית בוול סטריט ולהמשך מגמת הירידה במחיר הנפט. מניות הבנקים בלטו היום בעליות ואילו כיל העיבה על המעו"ף וסגרה בירידות.

גורם נוסף שתמך במגמה החיובית באחד העם הוא נתון שיעור האבטלה לחודש מאי בישראל שפורסם היום והצביע על ירידה לרמה של 6.1% בלבד מ-6.2% באפריל. הנתון מעיד על חוסנו של שוק העבודה הישראלי למרות ההאטה הכלכלית.

הדולר המשיך להתחזק גם היום מול השקל והיציג נקבע ברמה של 3.473 שקלים, תוך שהוא משלים זינוק של כמעט 10% בשבועיים האחרונים, מאז שבנק ישראל הודיע על הגדלת רכישות המט"ח מדי יום ל-100 מיליון דולר. הדולר מתחזק היום בישראל ובעולם על רקע דברים שמסרו אמש חברי ה'פד' בעד העלאות ריבית בארה"ב.

בוול סטריט, כאמור המסחר נפתח בעליות שערים זאת לאחר שהקונגרס אישר היום את תכנית החילוץ של ממשל בוש לענקיות המשכנתאות פרדי-מק ופאני-מיי, מה שמיטיב עם מניותיהן בפתיחת המסחר.

מדדים מובילים: המעו"ף טיפס 1.52% לרמה של 1,037 נקודות, ת"א-75 מוסיף 2.98%, מדד הבנקים עלה ב-2.39% ומדד הנדל"ן זינק 5.04%.

מניות במרכז

כיל סבלה היום מחולשה בהתאם לירידות במניות הדשנים בוול סטריט. מניותיהן של פוטאש, אגריום ומוזאיק ממשיכות לרדת היום בפתיחת המסחר בוול סטריט בשיעור של 1.4%-3.4%, וזאת על רקע הירידה במחירי הסחורות, והתירס ביניהם. בבית ההשקעות אקסלנס נשואה קשרו היום בין הירידות במחירי הסחורות לבין הירידות במניות הדשנים, והזהירו: "ככל שהנפט יורד, כך יירדו גם מניות הדשנים וכי"ל".

דניה סיבוס רשמה עליות והשפיעה לחיוב גם על החברה האם, אפריקה ישראל, וזאת לאור הודעתה מהבוקר כי התקבלו אישורי בית המשפט להסכם עם הבנקים בנוגע להשלמת בנייתם ואכלוסם של פרויקטים של חברות שונות מקבוצת חפציבה. החברה מעריכה כי אישור ההסכם "עשוי להשפיע לטובה על התוצאות הכספיות".

טבע נסחרה בעליות לאחר שהודיעה אמש על התחלת שיווק מסחרי של הגרסה הגנרית לתרופת הלמיקטל, תרופה המיועדת לטיפול באפילפסיה. לתרופת המקור של גלאקסו-סמית'-קליין מכירות שנתיות של 3.2 מיליארד דולר.

מניית מלח המריאה 16% על רקע הצעת הרכש המלאה שהגישה שרי אריסון באמצעות חברת ארזף. ההצעה עומדת על מחיר של 15.5 שקל למניה, גבוה ב-7.3% ממחיר הסגירה אתמול.

מניית גדות מיכליות זינקה בשיעור של 18% נסחרה גם היא על רקע הצעת רכש מלאה שהגישה בעלת השליטה בה, חברת מרחב אנרגיה. ההצעה הוגשה במחיר של 5.79 שקל, הגבוה בכ-15% ממחיר הסגירה של המניה אתמול. ההצעה נכונה ל-20.72% המניות שאינן באחזקתה של מרחב. היקף הצעת הרכש, אם תיענה במלואה, עומד על כ-81.2 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.