אקורד סיום חזק במיוחד בתל אביב: מדד הנדל"ן זינק 5%, כיל נפלה 3.5% ואזורים טיפסה 13.5%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בעליות שערים חדות, זאת בהתאם לפתיחה חיובית בוול סטריט ולהמשך מגמת הירידה במחיר הנפט. מניות הבנקים בלטו היום בעליות ואילו כיל העיבה על המעו"ף וסגרה בירידות.
גורם נוסף שתמך במגמה החיובית באחד העם הוא נתון שיעור האבטלה לחודש מאי בישראל שפורסם היום והצביע על ירידה לרמה של 6.1% בלבד מ-6.2% באפריל. הנתון מעיד על חוסנו של שוק העבודה הישראלי למרות ההאטה הכלכלית.
הדולר המשיך להתחזק גם היום מול השקל והיציג נקבע ברמה של 3.473 שקלים, תוך שהוא משלים זינוק של כמעט 10% בשבועיים האחרונים, מאז שבנק ישראל הודיע על הגדלת רכישות המט"ח מדי יום ל-100 מיליון דולר. הדולר מתחזק היום בישראל ובעולם על רקע דברים שמסרו אמש חברי ה'פד' בעד העלאות ריבית בארה"ב.
בוול סטריט, כאמור המסחר נפתח בעליות שערים זאת לאחר שהקונגרס אישר היום את תכנית החילוץ של ממשל בוש לענקיות המשכנתאות פרדי-מק ופאני-מיי, מה שמיטיב עם מניותיהן בפתיחת המסחר.
מדדים מובילים: המעו"ף טיפס 1.52% לרמה של 1,037 נקודות, ת"א-75 מוסיף 2.98%, מדד הבנקים עלה ב-2.39% ומדד הנדל"ן זינק 5.04%.
מניות במרכז
כיל סבלה היום מחולשה בהתאם לירידות במניות הדשנים בוול סטריט. מניותיהן של פוטאש, אגריום ומוזאיק ממשיכות לרדת היום בפתיחת המסחר בוול סטריט בשיעור של 1.4%-3.4%, וזאת על רקע הירידה במחירי הסחורות, והתירס ביניהם. בבית ההשקעות אקסלנס נשואה קשרו היום בין הירידות במחירי הסחורות לבין הירידות במניות הדשנים, והזהירו: "ככל שהנפט יורד, כך יירדו גם מניות הדשנים וכי"ל".
דניה סיבוס רשמה עליות והשפיעה לחיוב גם על החברה האם, אפריקה ישראל, וזאת לאור הודעתה מהבוקר כי התקבלו אישורי בית המשפט להסכם עם הבנקים בנוגע להשלמת בנייתם ואכלוסם של פרויקטים של חברות שונות מקבוצת חפציבה. החברה מעריכה כי אישור ההסכם "עשוי להשפיע לטובה על התוצאות הכספיות".
טבע נסחרה בעליות לאחר שהודיעה אמש על התחלת שיווק מסחרי של הגרסה הגנרית לתרופת הלמיקטל, תרופה המיועדת לטיפול באפילפסיה. לתרופת המקור של גלאקסו-סמית'-קליין מכירות שנתיות של 3.2 מיליארד דולר.
מניית מלח המריאה 16% על רקע הצעת הרכש המלאה שהגישה שרי אריסון באמצעות חברת ארזף. ההצעה עומדת על מחיר של 15.5 שקל למניה, גבוה ב-7.3% ממחיר הסגירה אתמול.
מניית גדות מיכליות זינקה בשיעור של 18% נסחרה גם היא על רקע הצעת רכש מלאה שהגישה בעלת השליטה בה, חברת מרחב אנרגיה. ההצעה הוגשה במחיר של 5.79 שקל, הגבוה בכ-15% ממחיר הסגירה של המניה אתמול. ההצעה נכונה ל-20.72% המניות שאינן באחזקתה של מרחב. היקף הצעת הרכש, אם תיענה במלואה, עומד על כ-81.2 מיליון שקל.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
טילי פטריוט בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
