אקורד סיום חזק במיוחד בתל אביב: מדד הנדל"ן זינק 5%, כיל נפלה 3.5% ואזורים טיפסה 13.5%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בעליות שערים חדות, זאת בהתאם לפתיחה חיובית בוול סטריט ולהמשך מגמת הירידה במחיר הנפט. מניות הבנקים בלטו היום בעליות ואילו כיל העיבה על המעו"ף וסגרה בירידות.
גורם נוסף שתמך במגמה החיובית באחד העם הוא נתון שיעור האבטלה לחודש מאי בישראל שפורסם היום והצביע על ירידה לרמה של 6.1% בלבד מ-6.2% באפריל. הנתון מעיד על חוסנו של שוק העבודה הישראלי למרות ההאטה הכלכלית.
הדולר המשיך להתחזק גם היום מול השקל והיציג נקבע ברמה של 3.473 שקלים, תוך שהוא משלים זינוק של כמעט 10% בשבועיים האחרונים, מאז שבנק ישראל הודיע על הגדלת רכישות המט"ח מדי יום ל-100 מיליון דולר. הדולר מתחזק היום בישראל ובעולם על רקע דברים שמסרו אמש חברי ה'פד' בעד העלאות ריבית בארה"ב.
בוול סטריט, כאמור המסחר נפתח בעליות שערים זאת לאחר שהקונגרס אישר היום את תכנית החילוץ של ממשל בוש לענקיות המשכנתאות פרדי-מק ופאני-מיי, מה שמיטיב עם מניותיהן בפתיחת המסחר.
מדדים מובילים: המעו"ף טיפס 1.52% לרמה של 1,037 נקודות, ת"א-75 מוסיף 2.98%, מדד הבנקים עלה ב-2.39% ומדד הנדל"ן זינק 5.04%.
מניות במרכז
כיל סבלה היום מחולשה בהתאם לירידות במניות הדשנים בוול סטריט. מניותיהן של פוטאש, אגריום ומוזאיק ממשיכות לרדת היום בפתיחת המסחר בוול סטריט בשיעור של 1.4%-3.4%, וזאת על רקע הירידה במחירי הסחורות, והתירס ביניהם. בבית ההשקעות אקסלנס נשואה קשרו היום בין הירידות במחירי הסחורות לבין הירידות במניות הדשנים, והזהירו: "ככל שהנפט יורד, כך יירדו גם מניות הדשנים וכי"ל".
דניה סיבוס רשמה עליות והשפיעה לחיוב גם על החברה האם, אפריקה ישראל, וזאת לאור הודעתה מהבוקר כי התקבלו אישורי בית המשפט להסכם עם הבנקים בנוגע להשלמת בנייתם ואכלוסם של פרויקטים של חברות שונות מקבוצת חפציבה. החברה מעריכה כי אישור ההסכם "עשוי להשפיע לטובה על התוצאות הכספיות".
טבע נסחרה בעליות לאחר שהודיעה אמש על התחלת שיווק מסחרי של הגרסה הגנרית לתרופת הלמיקטל, תרופה המיועדת לטיפול באפילפסיה. לתרופת המקור של גלאקסו-סמית'-קליין מכירות שנתיות של 3.2 מיליארד דולר.
מניית מלח המריאה 16% על רקע הצעת הרכש המלאה שהגישה שרי אריסון באמצעות חברת ארזף. ההצעה עומדת על מחיר של 15.5 שקל למניה, גבוה ב-7.3% ממחיר הסגירה אתמול.
מניית גדות מיכליות זינקה בשיעור של 18% נסחרה גם היא על רקע הצעת רכש מלאה שהגישה בעלת השליטה בה, חברת מרחב אנרגיה. ההצעה הוגשה במחיר של 5.79 שקל, הגבוה בכ-15% ממחיר הסגירה של המניה אתמול. ההצעה נכונה ל-20.72% המניות שאינן באחזקתה של מרחב. היקף הצעת הרכש, אם תיענה במלואה, עומד על כ-81.2 מיליון שקל.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
