אקורד סיום חזק במיוחד בתל אביב: מדד הנדל"ן זינק 5%, כיל נפלה 3.5% ואזורים טיפסה 13.5%

פתיחה חיובית בוול סטריט וירידות בנפט עשו את העבודה. מניות הבנקים תמכו. טאו השלימה 205% ב-5 ימים

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בעליות שערים חדות, זאת בהתאם לפתיחה חיובית בוול סטריט ולהמשך מגמת הירידה במחיר הנפט. מניות הבנקים בלטו היום בעליות ואילו כיל העיבה על המעו"ף וסגרה בירידות.

גורם נוסף שתמך במגמה החיובית באחד העם הוא נתון שיעור האבטלה לחודש מאי בישראל שפורסם היום והצביע על ירידה לרמה של 6.1% בלבד מ-6.2% באפריל. הנתון מעיד על חוסנו של שוק העבודה הישראלי למרות ההאטה הכלכלית.

הדולר המשיך להתחזק גם היום מול השקל והיציג נקבע ברמה של 3.473 שקלים, תוך שהוא משלים זינוק של כמעט 10% בשבועיים האחרונים, מאז שבנק ישראל הודיע על הגדלת רכישות המט"ח מדי יום ל-100 מיליון דולר. הדולר מתחזק היום בישראל ובעולם על רקע דברים שמסרו אמש חברי ה'פד' בעד העלאות ריבית בארה"ב.

בוול סטריט, כאמור המסחר נפתח בעליות שערים זאת לאחר שהקונגרס אישר היום את תכנית החילוץ של ממשל בוש לענקיות המשכנתאות פרדי-מק ופאני-מיי, מה שמיטיב עם מניותיהן בפתיחת המסחר.

מדדים מובילים: המעו"ף טיפס 1.52% לרמה של 1,037 נקודות, ת"א-75 מוסיף 2.98%, מדד הבנקים עלה ב-2.39% ומדד הנדל"ן זינק 5.04%.

מניות במרכז

כיל סבלה היום מחולשה בהתאם לירידות במניות הדשנים בוול סטריט. מניותיהן של פוטאש, אגריום ומוזאיק ממשיכות לרדת היום בפתיחת המסחר בוול סטריט בשיעור של 1.4%-3.4%, וזאת על רקע הירידה במחירי הסחורות, והתירס ביניהם. בבית ההשקעות אקסלנס נשואה קשרו היום בין הירידות במחירי הסחורות לבין הירידות במניות הדשנים, והזהירו: "ככל שהנפט יורד, כך יירדו גם מניות הדשנים וכי"ל".

דניה סיבוס רשמה עליות והשפיעה לחיוב גם על החברה האם, אפריקה ישראל, וזאת לאור הודעתה מהבוקר כי התקבלו אישורי בית המשפט להסכם עם הבנקים בנוגע להשלמת בנייתם ואכלוסם של פרויקטים של חברות שונות מקבוצת חפציבה. החברה מעריכה כי אישור ההסכם "עשוי להשפיע לטובה על התוצאות הכספיות".

טבע נסחרה בעליות לאחר שהודיעה אמש על התחלת שיווק מסחרי של הגרסה הגנרית לתרופת הלמיקטל, תרופה המיועדת לטיפול באפילפסיה. לתרופת המקור של גלאקסו-סמית'-קליין מכירות שנתיות של 3.2 מיליארד דולר.

מניית מלח המריאה 16% על רקע הצעת הרכש המלאה שהגישה שרי אריסון באמצעות חברת ארזף. ההצעה עומדת על מחיר של 15.5 שקל למניה, גבוה ב-7.3% ממחיר הסגירה אתמול.

מניית גדות מיכליות זינקה בשיעור של 18% נסחרה גם היא על רקע הצעת רכש מלאה שהגישה בעלת השליטה בה, חברת מרחב אנרגיה. ההצעה הוגשה במחיר של 5.79 שקל, הגבוה בכ-15% ממחיר הסגירה של המניה אתמול. ההצעה נכונה ל-20.72% המניות שאינן באחזקתה של מרחב. היקף הצעת הרכש, אם תיענה במלואה, עומד על כ-81.2 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


חייל מילואים
צילום: דובר צהל

כשהמילואים הופכים לעסק: הסחר הפיקטיבי שעולה למדינה מיליארדים

משלמים לספקים ב"ימי מילואים", קולטים מילואימניק רק כדי לקבל את השכר שלו ליחידה 

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

זה מתחיל בטלפון. מפקד יחידה מתקשר למילואימניק ששכרו באזרחות גבוה במיוחד. "תקבל צו 8," הוא אומר, "אבל אתה לא צריך להתייצב. זה לטובת הקופה הקטנה של היחידה." המילואימניק מסכים, מקבל את התשלום היומי שלו, לפעמים עד 1,700 שקלים ליום, והכסף זורם ישירות לקופה של היחידה. לא היה שירות, לא הייתה נוכחות, אבל התשלום עבר. זו לא אגדה אורבנית צבאית, אלא מציאות שהתרחשה ומתרחשת  ברחבי צה"ל, ועולה למדינה סכומי עתק.

מאז פרוץ המלחמה, כשתקופות המילואים התארכו והזימונים התרבו, הפכה הפרקטיקה הזו לשיטתית יותר. מפקדים לומדים לזהות את בעלי השכר הגבוה ביחידותיהם. הם יודעים מי מרוויח 30,000 שקל בחודש ומי מגיע ל-50,000. והם מבינים שזימון של אדם כזה, גם ללא התייצבות בפועל, יכול להזרים לקופה הקטנה של היחידה מאות אלפי שקלים בשנה. הכסף משמש למימון אירועים חברתיים, לרכישת ציוד שהתקציב הרגיל לא מכסה, ולפעילויות שונות שמשפרות את מורל היחידה. נשמע תמים? אולי. אבל כשמסתכלים על התמונה הרחבה, זה הופך לניצול כספי ציבור.

המחיר האמיתי: עשרות מיליארדי שקלים 

העלויות מדהימות. מאז תחילת המלחמה, המדינה ועד היום ההוצאות בגין מילואימניקים ונלוות עלו על 100 מיליארד שקל. העלות הכלכלית האמיתית גבוהה הרבה יותר. כשמביאים בחשבון את הפגיעה בתפוקה המשקית, את היעדרותם של אנשי מקצוע מהשוק הפרטי, ואת ההשפעה על חברות ועסקים, מגיעים לסכום מוערך של כ-150 מיליארד שקלים.

ועכשיו תוסיפו לתמונה הזו את הבזבוז שנוצר מזימונים פיקטיביים - משרדי האוצר והביטחון מעריכים שבשימוש מבוקר ונכון בצווי מילואים ניתן היה לחסוך למעלה מ-7 מיליארד שקלים. סכום שבעצם נזרק לפח ויש גם הערכות גבוהות הרבה יותר.

איך בכלל קורה מצב של צווים פיקטיביים? המערכת הנוכחית של צווי מילואים היא די פשוטה. מפקד יחידה יכול להנפיק צו 8 בקלות יחסית. הצו הזה מזמן את המילואימניק לשירות, והתשלום מחושב לפי השכר שלו באזרחות. המערכת בנויה כך שהיא מכירה בפערים בהכנסות: מי שמרוויח 8,000 שקל בחודש יקבל כ-320 שקלים ליום, ומי שמרוויח 40,000 שקל יקבל עד 1,700 שקלים ליום. הרעיון הוא הוגן, לפצות אנשים יותר כשההפסד שלהם גדול יותר. זה מוביל לאבסורד גדול. יש מילואימניקים שמקבלים 1,700 שקל ליום פי 5 מחיילים עם שכר נמוך שמקבלים 320 שקל ליום. בפועל, יש גם רבים שמקבלים את השכר הגבוה ואל באמת "שווים" את השכר הזה, וההיפך.