ירידות שערים באירופה בצל נתוני האינפלציה המדאיגים: סוסייטה ז'נרל מאבדת 3%
הבורסות באירופה נסחרות בירידות שערים על רקע המגמה השלילית בשוקי אסיה, הציפיות לפתיחה שלילית בוול סטריט ונתוני האינפלציה המדאיגים שפורסמו בבריטניה. בנוסף, תכנית הגיוס הגדולה של הבנק הצרפתי סוסייטה ז'נרל מכבידה על המדדים.
חבר הבנק המרכזי האירופי, אלכס וובר, מסר במהלך סוף השבוע כי "ישנן סיבות לדאגות בשוקי אירופה וזאת על רקע האינפלציה הגבוהה הנרשמת בשווקים אלו". עוד ציין וובר, כי "הבנק האירופי עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות וינהג באמצעים הדרושים כשיידרש לכך".
מדד הדאקס הגרמני יורד ב-0.29%, הפוטסי 100 בלונדון משיל מערכו 0.25% ומדד הקאק הצרפתי מאבד 0.04%. מדד דאו ג'ונס יורו סטוקס 50 רושם ירידה של 0.07%. במקביל, החוזים העתידיים בוול סטריט מאותתים על ירידות שערים בפתיחה, ואילו באסיה ננעל יום המסחר בירידות שערים.
נתוני אינפלציה מדאיגים פורסמו היום בבריטניה. לפי הנתונים, מדד המחירים ליצרן עלה בחודש ינואר ב-5.7% - העלייה החדה ביותר מאז 1991. המדד עבר את תחזיות האנליסטים שציפו לעלייה של 5.1%, וככל הנראה הוא יקשה על הבנק המרכזי להוריד את הריבית על מנת לדרבן את הצמיחה הכלכלית במשק.
"הנתונים מזעזעים", אמר האנליסט מת'יו שראט מבית ההשקעות בנק אוף אמריקה. "המדד מזין את החששות מפני האינפלציה ומעתה ואילך הבנק המרכזי של אנגליה ייזהר בטרם יוריד שוב את הריבית". נזכיר כי ביום חמישי האחרון חתך הבנק המרכזי באנגליה את הריבית ב-0.25% ל-5.25%.
מניות במרכז
מניית סוסיאטה ג'נרל מובילה את ירידות מניות הבנקאות באירופה ונחתכת ב-3% וזאת לאחר שהבנק הצרפתי הודיע כי ימכור מניות בהיקף של 8 מיליארד דולר במחיר של 47.5 אירו למניה - מחיר הנמוך ב-39% ממחיר המניה בשוק כיום. אנליסטים ציפו למהלך אך חשבו כי המכירה תבוצע בדיסקאונט של 30% בלבד.
מניות HSBC, הבנק הגדול באירופה, רושם ירידה של 2.1% ומניית ברקליס, הבנק הבריטי השלישי בגודלו בבריטניה, משיל 1.9% מערכו. מניות הבנקאות האירופאיות שואבות פסימיות מדברי שר האוצר הגרמני פיר סטיינברוק, כי ההפסדים בגין משבר האשראי האמריקאי עלולים להגיע ל-400 מיליארד דולר. הערכה זאת היא הרבה מעבר למחיקות בגובה 120 מיליארד דולר עליהם דיווחו הבנקים הגדולים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
