ירידות שערים באירופה בצל נתוני האינפלציה המדאיגים: סוסייטה ז'נרל מאבדת 3%
הבורסות באירופה נסחרות בירידות שערים על רקע המגמה השלילית בשוקי אסיה, הציפיות לפתיחה שלילית בוול סטריט ונתוני האינפלציה המדאיגים שפורסמו בבריטניה. בנוסף, תכנית הגיוס הגדולה של הבנק הצרפתי סוסייטה ז'נרל מכבידה על המדדים.
חבר הבנק המרכזי האירופי, אלכס וובר, מסר במהלך סוף השבוע כי "ישנן סיבות לדאגות בשוקי אירופה וזאת על רקע האינפלציה הגבוהה הנרשמת בשווקים אלו". עוד ציין וובר, כי "הבנק האירופי עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות וינהג באמצעים הדרושים כשיידרש לכך".
מדד הדאקס הגרמני יורד ב-0.29%, הפוטסי 100 בלונדון משיל מערכו 0.25% ומדד הקאק הצרפתי מאבד 0.04%. מדד דאו ג'ונס יורו סטוקס 50 רושם ירידה של 0.07%. במקביל, החוזים העתידיים בוול סטריט מאותתים על ירידות שערים בפתיחה, ואילו באסיה ננעל יום המסחר בירידות שערים.
נתוני אינפלציה מדאיגים פורסמו היום בבריטניה. לפי הנתונים, מדד המחירים ליצרן עלה בחודש ינואר ב-5.7% - העלייה החדה ביותר מאז 1991. המדד עבר את תחזיות האנליסטים שציפו לעלייה של 5.1%, וככל הנראה הוא יקשה על הבנק המרכזי להוריד את הריבית על מנת לדרבן את הצמיחה הכלכלית במשק.
"הנתונים מזעזעים", אמר האנליסט מת'יו שראט מבית ההשקעות בנק אוף אמריקה. "המדד מזין את החששות מפני האינפלציה ומעתה ואילך הבנק המרכזי של אנגליה ייזהר בטרם יוריד שוב את הריבית". נזכיר כי ביום חמישי האחרון חתך הבנק המרכזי באנגליה את הריבית ב-0.25% ל-5.25%.
מניות במרכז
מניית סוסיאטה ג'נרל מובילה את ירידות מניות הבנקאות באירופה ונחתכת ב-3% וזאת לאחר שהבנק הצרפתי הודיע כי ימכור מניות בהיקף של 8 מיליארד דולר במחיר של 47.5 אירו למניה - מחיר הנמוך ב-39% ממחיר המניה בשוק כיום. אנליסטים ציפו למהלך אך חשבו כי המכירה תבוצע בדיסקאונט של 30% בלבד.
מניות HSBC, הבנק הגדול באירופה, רושם ירידה של 2.1% ומניית ברקליס, הבנק הבריטי השלישי בגודלו בבריטניה, משיל 1.9% מערכו. מניות הבנקאות האירופאיות שואבות פסימיות מדברי שר האוצר הגרמני פיר סטיינברוק, כי ההפסדים בגין משבר האשראי האמריקאי עלולים להגיע ל-400 מיליארד דולר. הערכה זאת היא הרבה מעבר למחיקות בגובה 120 מיליארד דולר עליהם דיווחו הבנקים הגדולים.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
