אאורה צופה רווח של 380 מ' ש' מהפרוייקטים באירופה

לאאורה ולשותפותיה פרוייקטים במזרח אירופה ובקזחסטן בהיקף של כ-2 מיליארד שקל עם רווח צפוי של כ-600 מיליון שקל (כשחלקה של אאורה ברווח המשוער כ- 380 מיליון ש"ח)
שהם לוי |

חברת אאורה השקעות, בשליטת יוסף צליח ובועז משעולי, מדווחת היום כי השלימה רכישת קרקע נוספת ברומניה, הפעם בעיר בראשוב. עם השלמת רכישת הקרקע בבראשוב, מעורבת אאורה, יחד עם שותפים, בפרוייקטים בשלבים שונים להקמת סך כולל של כ- 4,200 יחידות דיור במזרח אירופה ובקזחסטן בהיקף השקעה משוער של כ-2 מיליארד שקל ועם רווח גולמי משוער (לפני מס) של כ-600 מיליון שקל.

חלקה הצפוי של אאורה ברווח המשוער הנ"ל מן הפרויקטים צפוי להסתכם בכ-380 מיליוני שקל. באאורה מציינים, כי ערכו הנוכחי של חלקה ברווח הגולמי המשוער הנ"ל במידה והוא מהוון לפי שיעור סביר של 11%, מסתכם בכ-300 מיליון שקל. רווח זה אינו כולל את הפעילויות האחרות של אאורה, לרבות הקמת מרכזי הקניות ברומניה, בשיתוף עם קבוצת GTC.

לאאורה ולשותפותיה פרוייקטים במזרח אירופה ובקזחסטן בהיקף של כ-2 מיליארד שקל עם רווח צפוי של כ-600 מיליון שקל (כשחלקה של אאורה ברווח המשוער כ- 380 מיליון ש"ח).

במסגרת העסקה בעיר בראשוב (Brasov) רכשה החברה, בחלקים שווים, עם קבוצת בראון-אדם, קרקע בשטח של כ-57 דונם עליה עתיד לקום פרוייקט בן 1,600 דירות, שישווק תחת המותג Primavera , בהשקעה כוללת של כ- 915 מיליון שקל ועם הכנסות צפויות של כ-1.15 מיליארד שקל. תמורת הקרקע ישלמו הרוכשים כ-85 מיליון שקל (כ- 15 מיליון יורו). רכישת הקרקע לוותה על ידי בנק OTP שהעמיד הלוואה בסך של כ- 7.3 מיליון יורו לרכישת הקרקע. ההתקשרות עם בנק OTP בוצעה על-ידי EFC נציגות הבנק בישראל בהנהלת גב' רוית הוברפלד.

במקביל לפעילות יזום המגורים, אאורה פועלת להקמתם של בנייני משרדים ושל רשת מרכזי קניות ברומניה. מרכזי הקניות ברומניה מוקמים באמצעות חברת NCC, המוחזקת על ידי אאורה וקבוצת GTC בחלקים שווים. רשת מרכזי הקניות נושאת את שם המותג "Galleria" ("גלריה"). כיום נמצאת NCC בשלבים שונים של פרוייקטים להקמת חמישה מרכזי קניות בערים סו'צאבה, פיאטרה ניימץ, בוזאו, ארד וביסטריצה. בכוונת NCC להקים 20-30 מרכזי קניות ברומניה בהשקעה כוללת של למעלה מ-300 מיליון יורו. כמו כן, בבעלות אאורה כ-36.5% ממרכז מסחרי נוסף, הממוקם בבוקרשט ושהחל לפעול בתחילת השנה ומושכר במלואו.

יוסף צליח, יו"ר אאורה, אמר היום: "אאורה הפכה תוך שנה לשחקן משמעותי בשוק הנדל"ן הרומני כאשר מתחילת השנה נכנסה לפרוייקטים עם היקף השקעה של למעלה מ-2 מיליארד שקל. אנו שמחים להמשיך לשתף פעולה עם קבוצת בראון אדם בבראשוב הפרוייקט החמישי המשותף ומצפים לעסקאות משותפות נוספות. במקביל לפעילות ברומניה והונגריה, אנו מרחיבים את פעילות החברה הן בייזום למגורים והן בפרוייקטים של משרדים למדינות נוספות כדוגמת קזחסטן, אליה נכנסנו עם עסקה ראשונה בתחילת אוגוסט 2007. אנו צופים כי פעילותנו החברה בישראל ובחו"ל תיצור ערך משמעותי למשקיעים בשנים הקרובות".

לפני כשבועיים, הודיעה החברה על עסקאות ראשונות בקזחסטן, מדינה שאאורה דיווחה לפני כ-3 חודשים על כוונתה להכנס אליה. אאורה חתמה על מזכר הבנות לרכישת 75% ממניותיה של חברת פאלקון (Falcon) הפועלת בקזחסטן, ושנכון להיום מחזיקה ב-3 פרוייקטים בעיר אקטאו (Aktau). פאלקון אמורה להשקיע בסך הכל כ-326 מיליון שקל (כ-75.7 מיליון דולר) בשלושת הפרוייקטים, המשלבים בין משרדים, מסחר ומגורים. על פי הערכת אאורה, הפרוייקטים צפויים להניב לפאלקון הכנסות בהיקף של כ-472 מיליון שקל (כ-110 מיליון דולר).

במסגרת העסקה בין אאורה לפאלקון סוכם, כי אאורה תרכוש 75% ממניות פאלקון תמורת כ-21.6 מיליון שקל (כ-5 מיליון דולר), ובנוסף תשתתף בשיעור של 75% בהשקעה הנדרשת בכל הפרוייקטים בהם תהיה מעורבת פאלקון.

בישראל אאורה מעורבת בכ-15 פרויקטים בשלבים שונים לבנייה למגורים. בחודש שעבר הודיעה אאורה על הקמת חברה חדשה עם חברת ס.י אבן ויזמות, שכבר משתפת כיום פעולה עם אאורה במספר פרוייקטים בישראל. החברה החדשה תרכז את פעילותה של אאורה בתחום הפרוייקטים היזמיים למגורים בישראל כאשר אאורה תחזיק ב-60% ממניות החברה החדשה, ואילו ס.י אבן ויזמות תחזיק ב-40% מהמניות.

כמו כן, בין הצדדים סוכם, כי הם יזרימו יחד הלוואות בעלים בסכום של כ-50 מיליון שקל, שישמשו את החברה החדשה. אאורה השקעות פועלת בתחום הנדל"ן בישראל ובשווקים הבינלאומיים. בישראל מעורבת החברה בכ-20 פרוייקטים להקמת כ-1,300 יחידות דיור. ברומניה משתפת אאורה פעולה עם קבוצת GTC בהקמת מרכזי קניות תחת המותג "גלריה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.