משנת 2000 נוספו 60 עמלות בבנקים בישראל
הגוף הצרכני - אמון הציבור מפרסם היום את הדוח שמסכם את ממצאיו בנוגע לעמלות הבנקים בישראל. מהנתונים עולה, כי ייקור עלות העמלות בישראל נעשה ברמה בלתי פרופורציונלית לענף בו מתקיימת תחרות, וריבוי העמלות חורג בצורה בולטת מעמלות הבנקים בעולם.
במערכת הבנקאית בישראל נהוג שימוש במספר עמלות גבוה מאוד שאינו מקובל בעולם. מבדיקה שביצע הפיקוח על הבנקים בשנת 2000 עלה כי הבנקים הישראלים מאופיינים בריבוי עמלות חריג ביחס למדינות אחרות. למרות הדו"ח ועל אף הביקורת הציבורית, מספר העמלות עלה מאז פרסומו בהתמדה - בעוד שבעת ההשוואה הבינלאומית שערך בנק ישראל היו כ-240 סוגי עמלות, כיום יש בבנקים בישראל כ-300 עמלות ובחלקם אף יותר. כשריבוי העמלות גורם לערפול המחיר האמיתי של השירותים הבנקאיים וכמובן להכנסות אדירות למערכת הבנקאית.
הנימוק המרכזי של נציגי המערכת הבנקאית לתופעת ריבוי העמלות הוא שריבוי העמלות משקף "מגוון רחב של שירותים" וכן שבאופן זה ביכולתם לגבות תשלום מדוייק יותר עבור הפעולה המבוצעת ולמנוע סבסוד צולב בין פעולה לפעולה אשר יפגע, לטענתם, בצרכנים.
בחינת השירותים הבנקאיים מלמדת על אחידות כמעט מושלמת בין המחירים הנגבים ע"י הבנקים השונים, אחידות שעל פניו מלמדת על הגבל עסקי – הגבל שמקורו ככל הניראה בהתאמה הנובעת מהתנהלות הבנקים כקבוצת ריכוז - כשל שוק המחייב הסדרה רגולטורית.
ריבוי מספר העמלות בגין שירותים פיננסיים ותפעוליים והעובדה שיש פעולות עליהם גובים הבנקים מספר עמלות, מקשה על הצרכנים לחשב את העלות האפקטיבית של השירותים הבנקאיים, ובפועל מערפלת את מחיר השירותים הבנקאיים ללקוח. לכן, שילוב הבעיות בתחום: העדר תחרות, עירפול המחיר, התאמה בפועל של מחיר השירותים הבנקאיים יוצרים מציאות בה הצרכן אינו רגיש לעלות השירותים הבנקאיים הן בשל הערפול והן בשל העובדה שכלקוח שבוי שאין בידיו אלטרנטיבה של ממש.
גלית אבישי: לכל בנק צריכות להיות בין 5 ל-10 עמלות בלבד
בראיון עם גלית אבישי, מהדמויות הבולטות בישראל בתחום הגנת הצרכן, ומי שהיתה בעבר מנכלי"ת המועצה לצרכנות חשפה גלית את דעתה על המערכת הבנקאית, וכיצד בכל זאת ניתן להתמודד אל מול הגופים הבנקאיים אשר לצערינו לקוחותיהם אינם נמצאים תמיד בראש מעינהם.
כיצד ינהגו הבנקים במצב אופטימלי?
החזון שלי, הוא שנוכל לעבור בין הבנקים ולהשוות בין מספר מצומצם של עמלות (בין 5 ל-10 עמלות). לכל לקוח של הבנקים יונפק טופס אשראי שירכז את ה"רזומה" הבנקאי שלו, ובאמצעותו נוכל לעבור בין הבנקים ולעשות "שופינג", כך נבחר את הבנק שיתן לנו את התנאים הטובים ביותר בהתאם למצבינו הפיננסי.
בתחום ההלוואות, במקום מספר משתנים שישנו את גובה הריבית על ההלוואה, יפרסמו הבנקים ריבית אפקטיבית אחת שתפורסם מראש על ידם. בנוסף, בהמשך לרפורמת בכר, יש לקחת מהבנקים מקטעים פיננסיים נוספים כדוגמת חברות האשראי.
מהם פעולותיו של אמון הציבור בנושא?
אמון הציבור עובד בימים אלו על קביעת מספר עמלות, אשר ימצאו את עמק השווה בין רווחי הבנקים, לבין צרכנות הוגנת, ושקיפות מלאה. הבנק שיתחייב לקחת על עצמו את ההמלצות של אמון הציבור יזכה להמלצתינו. כיום חתומים באתר האינטרנט של אמון הציבור מעל 20 אלף לקוחות שמעונינים בשינוי, וישמחו לעבור לבנק שיתן את המירב עבורם. בסופו של דבר זה ישתלם לכולם.
בנוסף, מוקמת ועדה ציבורית שתוקם על ידי בכירים לשעבר שעסקו בתחום הבנקים. הועדה צפויה לבצע ניתוח מעמיק של המערכת הבנקאית בישראל ולהגיש לאמון הציבור את מסקנותיה, והמלצות לביצוע.
האם אתם זוכים להתיחסות רצינית מצד משרד התמ"ת?
משרד התמ"ת מתיחס ברצינות מלאה להמלצות אמון הציבור כגוף צרכני, אוביקטיבי ובלתי תלוי. לשר התמ"ת - אלי ישי רגישות מיוחדת לכל נושא הפגיעה בצרכנים, ובאוכלוסיות חלשות, ואכן מאז כניסתו לתפקיד חל שינוי דרמטי בתחום ההגנה על הצרכן, כשבין השינויים המשמעותיים שרשם ישי היו הקמת הרשות לסחר הוגן.
אגוד הבנקים: דוח אמון הציבור - בורות מביכה
מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה לכתבה כי "הדו"ח של "אמון הציבור" הוא במקרה הטוב אוסף של בורות מביכה, ובמקרה הפחות טוב - חוסר יכולת לעמוד בפיתוי לתפוס טרמפ פרסומי על הצעות החוק בנושא העמלות". בנוסף נמסר כי רוב משקי הבית משלמים לפי סלי עמלות במחי של 10 עד 18 שקלים לפי עסקת החבילה.
מאיגוד הבנקים הוסיפו כי "הממצאים שבדו"ח מערבבים את תוצאות הגידול בפעילות הציבור בבורסה עם הכנסות שנרשמו במגזר הבנקאי כתוצאה ממכירת נכסים, מתבלים בהשוואה מופרכת עם ענף המזון ומגישים לציבור סלט דמגוגי וחסר שחר שרק יפריע לטיפול מקצועי, הוגן ואפקטיבי בסוגיה כולה".
